ביהמ"ש: בעלי קרקעות בפארק הרצליה יפוצו
ביהמ"ש ביטל החלטה של ועדת הערר המחוזית, וקבע כי עיריית הרצליה תפצה את בעלי הקרקעות בפארק באסה בסכום המוערך ב-120 מיליון שקל
סיבוב נוסף במאבק של בעלי הקרקעות בפארק הבאסה בהרצליה, הסתיים השבוע בניצחון של בעלי הקרקע. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי העירייה תפצה אותם על ירידת הערך ואובדן הפוטנציאל של שינוי יעוד. בעבר אישרה העירייה תוכנית לשינוי יעוד הקרקע מקרקע חקלאית לפארק עירוני. בנוסף, נקבע כי העירייה תשלם לבעלי הקרקעות 90 אלף שקל הוצאות משפט.
העליון: הרצליה תשלם מיליונים לבעלי קרקע
מדובר בתוכנית להקמת פארק הרצליה, שאושרה על ידי העירייה כבר בשנת 1999, ואשר על בסיסה הוקם הפארק העירוני הסמוך לקניון שבעת הכוכבים. הפארק נבנה על קרקעות פרטיות של מאות בעלים. בשנת 2000 הגישו בעלי הקרקעות תביעה לפיצויים בגין ירידת ערך, באמצעות עו"ד עודד ישראלי, המייצג מאות מהם, וכן עורכי הדין גדעון אליאב, פרופ' אברהם ציון, יהודית גרנית, בני אנגל ומשה בר, שמייצגים בעלים נוספים.
בתשובתה לתביעה טענה העירייה, כי אין לפצות את בעלי הקרקעות שכן מדובר בקרקע חקלאית, ללא כל פוטנציאל של שינוי יעוד, ואכן הוועדה דחתה את התביעה. בעלי הקרקעות הגישו ערעור לוועדת הערר המחוזית בתל אביב, שמינתה את שמאי המקרקעין יצחק סיון, כשמאי מכריע, לקבוע מה גובה הפיצוי שעל העירייה לשלם לבעלי הקרקע.
סיון קבע כי לקרקע חקלאית שייעודה שונה לצרכי ציבור ולפארק, היה פוטנציאל מסוים לשינוי יעוד בעתיד הרחוק, ושינוי הייעוד לפארק גרם לירידת ערך משמעותית של הקרקע, שיש לפצות את הבעלים בגינה. עוד קבע כי שווי כל דונם מתוך 717 הדונם שבפארק, הוא 45 אלף דולר (בנוסף לריבית והצמדה משנת 1999 - שכמעט מכפילות את סכום הפיצוי); וכי מרכיב ירידת הערך אותו היה על העירייה לשלם מיידית לבעלי הקרקע, עומד על 35 אלף דולר לדונם.
העירייה לא השלימה עם קביעה זו, והגישה ערעור. ועדת הערר קיבלה את טענות העירייה, וביטלה את החלטת השמאי המכריע - מאחר שסברה כי לקרקע לא היה פוטנציאל תכנוני בר פיצוי. ואולם, הבעלים ערערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטת ועדת הערר, ובית המשפט כאמור קיבל את ערעורם.
השופט חגי ברנר קבע בפסק דינו כי העירייה לא יכולה לפתוח את סוגיית הפיצוי לבעלי הקרקעות בכל דיון מחדש, והיא כבולה להחלטה קודמת שהערעור עליה נדחה. על פי החלטה זו, שווי הקרקע בבאסה הוא לפחות 45 אלף דולר לדונם. עוד נקבע כי ועדת הערר טעתה כאשר ביטלה את החלטת השמאי המכריע, מאחר שסברה שלקרקעות במתחם הפארק אין פוטנציאל תכנוני.
על פי הערכת עורכי הדין, הפיצוי שעל העירייה לשלם יעמוד על לפחות 45 אלף דולר לדונם, בתוספת הצמדה וריבית מאז אישור התוכנית. בהתחשב בכך ששטח הפארק המיועד הוא 717 דונם, סכומי הפיצוי הכוללים יעמדו על כ-120 מיליון שקל בתוספת הצמדה וריבית.
לדברי עו"ד ישראלי, שייצג את מרבית בעלי הקרקע בהליך, "הקביעה באשר לירידת ערך, הנובעת משינוי ייעוד שטח חקלאי לפארק, רלוונטית וחשובה לאלפי דונמים באזור המרכז, שסומנו כפארק בתוכנית מתאר מחוז ת"א (תמ"מ 5) ותוכנית המתאר למחוז מרכז (תמ"מ 3/21), שם מכונים שטחי פארקים 'נופש מטרופוליני'".
הוא הוסיף כי "בית המשפט קבע בפסק הדין באופן עקרוני, כי יש לקחת בחשבון, בעת בחינת ירידת הערך עקב שינוי הייעוד לפארק, את מרכיב הפוטנציאל התכנוני של הקרקע ואין מדובר ברכיב ספקולטיבי בפיצוי, אותו יש לנטרל ולא לשלם בגינו תשלום לבעלים".
