חוק מיסוי דירה שלישית: בג"ץ הוציא צו על תנאי וקבע דיון בהרכב מורחב

חוק מיסוי דירה שלישית הולך ומסתבך: בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד המדינה והכנסת על חוק מיסוי דירה שלישית וקבע כי המדינה צריכה לתת תשובה עד ה-23.3 בדיון בו נקבע הרכב מורחב. "המדינה מודה שהיה פגם רציני מאוד בחוק מיסוי דירה שלישית, אין ספק", קבע היום שופט בית המשפט העליון נועם סולברג במסגרת הדיון על העתירה שהוגשה נגד הליכי החקיקה של החוק.

בג"ץ דן הבוקר בעתירות השונות שהוגשו נגד החוק עם אישורו של חוק ההסדרים. מדובר ב-5 עתירות בסך הכל שהוגשו נגד הכנסת, משרד האוצר והשר משה כחלון.

הדיון המתנהל בהרכב של שלושה שופטים: אסתר חיות, ניל הנדל וסולברג, נפתח בהצעתה של חיות מארבעה מחמשת העותרים לשקול להתמקד בטענות על הפגם שנפל בהליך החקיקה ועל הרטרוספקטיביות שלה. חיות אמרה לעורכי הדין כי הם יכולים ללמוד מכך את הערכת הרכב השופטים לגבי יתר הטענות, ובהן פגיעה בחופש הקניין שבהן מתמקדת העתירה החמישית.

"במשך שנים באים בטענות לחברי הכנסת", אמר עו"ד שמעון בראון המייצג את חברי הכנסת מהאופוזיציה שעתרו נגד החוק. "במקרה הנדון אנחנו מגיעים לסיטואציה שבית המשפט יכול להיות המפלט האחרון שיאפשר לחברי הכנסת לבצע את העבודה שלשמה נשלחו. חברי כנסת ממפלגות האופוזיציה חברו יחדיו נגד הבית שבו הם עובדים. זה לא כדי לפגוע בכנסת אלא כדי לחזקה ולהגן עליה מפני זילות. הליך החקיקה היה פגום". "המדינה מודה שהיה פגם רציני מאוד בחוק מיסוי דירה שלישית", קטע את דבריו כאמור סולברג, "אין בכך ספק".

"כידררתם את כל המגרש ובסוף בעטתם החוצה"

שופטי העליון הקשו על סגן היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד גור בליי שאמר בדיון: "במקרה הזה קרה משהו שונה, והעמדה שלנו היא בהחלט חריגה ומורכבת לעומת מקרים אחרים. התלבטנו לא מעט. מצד אחד אנחנו באמת חושבים שבשונה ממקרים אחרים נפל פגם בשורש ההליך. מצד שני ..."

על כך השיבה השופטת חיות: "כידררתם את כל המגרש ובסוף בעטתם החוצה", זאת מאחר ולאחר הביקורת הקשה שהטיחו היועץ המשפטי של הכנסת והיועצת המשפטית של הוועדה על הליך החקיקה הם ביקשו בסופו של דבר רק "לנזוף" בכנסת - באמצעות התרעה שהחוק עלול להתבטל.

חיות הוסיפה: "אם למישהו לא היה ברור עד היום מכל מה שנכתב בפסיקה איך צריך להתנהל הליך חקיקה תקין בא היועץ המשפטי של הכנסת בדיון של הוועדה ותידרך והאכיל בכפית את כל מי שאמור לשבת על המדוכה. באה היועמ"שית של ועדת הכספים ואמרה שבמצב הדברים הנוכחי היא לא תוכל לבצע את תפקידה. בקריאה שנייה ושלישית באו וטענו 'בואו תתקנו' – אם מדברים על התרעות אז היו מספיק התרעות. אני לא כל כך מבינה מה זה התרעת בטלות במקרה הזה. אם הגעתם למסקנה, והגעתם למסקנה, שיש פגם בהליך, אנחנו לא צריכים לרדת לשורש העניין. מה עם תוצר החקיקה הזה? העמדה הזאת לא מובנת".

השופט הנדל הוסיף: "לא מדובר במשהו חדש, ולכן אם נקבל את העמדה הזו מבחינה מהותית מדובר בסתירה משמעותית. יש פה פגם שירד לשורש העניין, אבל אתם אומרים – פעם הבאה אל תעשו את זה". על כך השיבה חיות: "אם אין גול לא עשיתם כלום".

היועץ המשפטי לכנסת: "אנחנו קודם כל מייצגים את הכנסת"

בליי השיב לטענות השופטים ואמר "התלבטנו לא מעט לגבי אותו חלק אחרון של העניין ובעצם יש מספר גורמים שמסבירים מדוע עצרנו לפני הנקודה הזאת. קודם כל הנחת היסוד שיש הפרדה בין הפגם לסעד. אפשר להתאים גם סעדים אחרים. אנחנו אומרים שנפל פגם מסוים וצריך לתת סעד, ולדעתנו אפשר להפריד בין הדברים. אנחנו קודם כל מייצגים את הכנסת, שחוקקה את החוק למרות כל ההתרעות שניתנו, לכן אנחנו במצב שבו רוב חברי הכנסת בחרו להצביע בעד החוק בקריאה שנייה ושלישית".

סולברג השיב לו: "אני לא בטוח שחברי הכנסת חלקו על חוות הדעת. שמענו ביקורות חריפות גם מחברי כנסת שהצביעו בעד החוק".

השופטים הקשו גם על עו"ד שוש שמואלי מהפרקליטות המייצגת את משרד האוצר ודרשו ממנה להכריע אם היה פגם שירד לשורש ההליך או לא. לדברי שמואלי, "לגבי נסיבות ההליך, הדגש צריך להיות גם במה שהיה בו ולא רק במה שלא היה בו. למרות שהתיקונים הוגשו שעות ספורות לפני הדיון מדובר בהצעת חוק שהייתה מוכרת באוגוסט ואחרי דיונים בוועדת הכספים".

בעקבות דרישתו של השופט הנדל חידדה שמאולי כי "מדובר בשינויים מהותיים ולא טכניים, שבהם יש איזון אל מול המס שהוטל. מתקיים הדיון על התיקונים והצעת החוק כולה, נשמעות ההערות על כך ויו"ר הוועדה החליט לקיים את הדיון. הדיון נמשך 7 שעות. בתוך חברי הקואליציה היו דיונים בנושאים משמעותיים הנוגעים לחוק, כולל מי חייב במס, רצפת המס שנועדה להגן על בעלי דירות, והתייחסות לתמריצים והקלות למי שיעמוד בחוק כבר השנה. יש כאן דיון מהותי בשינויים שהוכנסו".

בשלב זה דרשה חיות בתקיפות תשובה ושאלה "מה העמדה שלכם? הם יש פגם? האם הפגם חמור?" חיות ציינה גם כי "העמדה שלכם לא ברורה למרות שכתבתם 50 עמודים, לא הבנתי בסוף איפה אתם עומדים".

השופטים דרשו מבאי כוחו של משרד האוצר להכריע האם הם סבורים כי ישנו פגם בהליך או לא, שכן הם נדרשים להכריע האם להוציא צו על תנאי שיקפיא את החקיקה או לא.

בסופו של דבר לאחר התייעצות הכריעו פרקליטי המדינה כי ש"יש פגם חמור שאינו יורד לשורשו של ההליך. הוא לא הגיע לאותו רף שבית המשפט פסק שממנו אי אפשר לחזור חזרה".