המפתח להוזלת מחירי הדיור נמצא בעירייה. דעה
בעוד שגורמים רשמיים מתרברבים בנתוני הבלימה של מחירי הדיור, אנשי הרשויות המקומיות ממשיכים לעכב תכניות בנייה חדשות. כל עוד לא יערכו תהליכי ייעול ברשויות עצמן - כל תכניות מחיר למשתכן ומחיר מטרה לא יועילו. דעה
בשבועות האחרונים אנחנו עדים למלחמת גרסאות סביב הטענה שמחירי הדיור נבלמו - בעוד שגורמים רשמיים מציגים מספרים מרשימים, רבים אחרים טוענים שמדובר בפלפול סטטיסטי שלא משקף את המציאות בפועל. למעשה מדובר בקרבות קרדיט אשר מפספסים את אחת הבעיות הקרדינאליות בשוק הנדל"ן - הגישה האנטי-סוציאלית של ראשי הרשויות בכל הקשור לקידום יזמות נדל"ן בתחומי השיפוט שלהם.
כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן
מאוד קל ופופולארי לייחס את מחירי הדיור הגבוהים לקבלנים ול"כוחות השוק". אבל האמירה הזו רחוקה מלהציג את התמונה המלאה בכל הקשור לבנייה חדשה, בין אם בפרויקטים שקמים מהיסוד ובין אם בפרויקטים של תמ"א 38 והתחדשות עירונית. בסופו של דבר קיימת יד מכוונת, המבוססת על חישוב קר של רווח והפסד לרשות המקומית. ראשי הרשויות נסחפים בקלות אחרי המשחק המתמטי הזה, ובקלות מקפיאים או מכשילים תכניות בנייה - לרבות אלה שכבר נמצאות בצנרת הבירוקרטיה של הוועדות השונות.
(צילום: Shutterstock)
ישנם ראשי רשויות שהחליטו לנסות לעקוף את החוק הקובע כי עליהם לדון בתכנית בנייה בתוך 90 יום מיום הגשתה באמצעות "דורמנים" בעלי סמכויות דרקוניות, אשר מתזזים את בעלי התכניות במלחמה ביורוקרטית בלתי נגמרת בטרם יאפשרו להגיש את התכניות לדיון בוועדה. בכך הם מרוויחים זמן בו הרשות אינה נדרשת לספק מענה לתושבים חדשים, או במקרה הטוב לגרום ליזם להתייאש.
תכניות "מחיר למשתכן" לא יועילו
קשה למצוא יזם נדל"ן או קבלן בישראל שלא נתקל במערום של קשיים מצד הרשות המקומית, אשר גורם לבעיה משמעותית בדרך להקמת הפרויקט. הבירוקרטיה כל כך סבוכה עד שלא ניתן באמת לאמוד לוח זמנים אמיתי לפרויקטים חדשים - לפעמם עוברת שנה, לפעמים שנתיים ולפעמים יותר עד שהפרויקט מקבל את האישור הראשוני לתחילת עבודה.
מדובר במציאות אבסורדית לאור ההתרברבות על צמצום פערי הביקוש לדיור בישראל אשר נפוצה בימים האחרונים. למעשה נוצר מצב אבסורדי בו הנהגת המדינה מכריזה על בעיית הדיור כאחד הנושאים הבוערים על שולחנה, אבל המסר לא מחלחל אל רמת השטח. בפועל הרשויות המקומיות מעדיפות במוצהר תעשייה ומסחר על פני תושבים; הארנונה שם יותר גבוהה, והשירות שהרשות צריכה להעניק להם מצומצם יותר מאשר השירות אותו הרשות נדרשת להעניק לאזרחיה.
במצב הנוכחי, מי שבסופו של דבר יקבע אם מחירי הדיור יירדו אלה הרשויות המקומיות. ככל שיאפשרו לקדם תכניות דיור, כך נוכל להגדיל את ההיצע ולהוריד את המחירים. אבל אם יהיו עוד ראשי רשויות שיעצרו פרויקטים, אף "מחיר למשתכן" או "מחיר מטרה" לא יהיו פתרון לכאוס הנדל"ני שנוצר כאן.
לכתב האישום נגד ראשי הרשויות והעומדים בראשן מצורפת כוכבית. לכאורה, הפתרון המתבקש הוא להפקיע מהרשויות המקומיות את סמכות מתן היתרי הבנייה ליזמים וקבלנים ולהעבירה לידי גוף בלתי תלוי. מצד שני, אם מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות היו קובעים מנגנון שיפוי של רשות מקומית הנרתמת למשימה הלאומית של פתרון מצוקת הדיור בצורה דיפרנציאלית - סביר להניח שהיינו רואים כאן ניצנים אמיתיים לפתרון מצוקת הדיור.
הכותב הוא מנכ"ל קבוצת אבגד
לפנייה לכתב/ת 
צילום: Shutterstock
מומלצים
