הישראלים מבריחים את חברות הבנייה הסיניות. דעה
הישראלים כבר התרגלו להתמודד עם הרשויות הישראליות - אבל החברות הסיניות, שיעילות וסדר הן חלק מאישיותן, לעולם לא יתרגלו למערכת בה חיבור בניין לחשמל אורך חצי שנה. זו רק אחת הסיבות לבריחת חברות הבנייה הסיניות מהשוק הישראלי. דעה
משבר הנדל"ן החמור במדינה והעלייה הגדולה במחירי הדיור גורמים לממשלה לחשוב על מגוון פתרונות, שאחד מהם הוא הבאת עובדים זרים לבניין. כוח האדם הדליל הקיים בענף הבנייה אינו מספיק להיקפי הבנייה, והממשלה בוחנת כבר שנים את אפשרות הכנסת החברות הסיניות לתוך הענף על מנת לצמצם את זמני הבנייה ולהוזיל את העלויות, שמתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן.
כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן
המצב האופטימאלי הוא שחברות הסיניות יאיצו את הבנייה בענף ויקצרו את משך הבנייה בשליש, תוך שמירה על התקן הישראלי ועל עמידה בכללי הרגולציה.
אך האם החברות הזרות יצליחו לפעול במערכת הרגולטורית העמוסה והסבוכה, ויצלחו במקום בו כשלו חברות הבנייה המקומיות? ספק רב. קיימות אינספור דוגמאות של חברות זרות שניסו את מזלן בישראל אך עמדו מול שוקת שבורה כאשר נדרשו להתנהל מול רשויות השלטון, וזאת למרות האינטרס הציבורי של בנייה מאסיבית.
מלחמת התשה מול הרשויות
דוגמה לחברה זרה שברחה מהרגולציה הישראלית היא ענקית האנרגיה האוסטרלית וודסייד (Woodside), שהייתה צפויה להחזיק בכ-25% מהזכויות במאגר הגז לוויתן, בתמורה לתשלומים ומחויבות לתמלוגים בהיקף כולל של כ-2.71 מיליארד דולר. החברה הייתה אמורה להקים מתקן הנזלה ולשנע גז נוזלי באמצעות אוניות ליעדים רחוקים בעולם, אך בשנת 2014 בוטלה עסקת הענק.
(צילום: shutterstock)
אחד המכשולים הגדולים ביותר בפני חברות זרות כאן בישראל הוא סוגיית יציבות השלטון. במדינה בה התחלפו חמישה שרי אוצר בעשור האחרון - אין ולא יכול להיות בטחון ברגולציה. כל ממשלה שמחליפה את קודמתה מבטלת, מתקנת ומשנה את התקנות הנוגעות להליכי התכנון והבנייה לפי האג'נדה שלה. שר האוצר דאז יאיר לפיד הכתיב את חוק מע"מ 0 - ושר האוצר משה כחלון הביא את תוכנית מחיר למשתכן, כל אחת מהן תכנית עצומה אשר מעוררת תזוזות בשוק הדיור, אשר משפיעות על כל ענף הנדל"ן.
כזכור, לאחר חוק מע"מ 0 האזרחים ישבו על הגדר וחיכו לראות שינויים במחירי הדיור, וכשאלה לא התממשו - הבועה התנפצה וחלו עליות דרסטיות בביקושים שהובילו לעליית מחירים מסיבית. המצב לא שונה היום. בדומה, החלפת ראש עיר בשלטון המקומי יוצרת תזוזות בדיור, אשר עשויות לתקוע פרויקטים רבים - כאשר לכל ראש עיר אינטרסים משלו. באור יהודה למשל, המתינו היזמים בערך שנה עד להקמת מנהלת התחדשות עירונית, מה שייצר אי וודאות באותה תקופה בפרויקטים של התחדשות עירונית.
דוגמה אחת המאפיינת את השפעת חוסר הוודאות על ענף הבנייה בכלל ועל החברות הזרות בפרט, היא חישוב זכויות ההיטלים ואגרות, שהיה נושא לוויכוח ציבורי בין היועץ המשפטי לממשלה לבין המועצה הארצית לתכנון ובנייה. הוויכוח הממושך גרם לקיפאון בשוק הנדל"ן בערים מסוימות משום שהיזמים לא ידעו האם לעכב את הפרויקטים או לבטל אותם לגמרי וחיכו להחלטה. אם הייתה זו חברה זרה שבאה לארץ, והעמידה כספים לצורך הפרויקט, היא הייתה נתקעת ובורחת.
בעיה נוספת היא חוסר היעילות שבהתנהלות של וועדות התכנון והבנייה - חוסר בכוח אדם, לוחות זמנים ארוכים מאד להמתנה להיתרים וטפסי אכלוס והעדר במנופאים ופקחי בנייה באתרי הבנייה. בנוסף, העדר אישורים מקצועיים על פי הדין הישראלי לפועלים הזרים יגרום תחילה להעסקת עובדים ישראליים שיצטרכו לעבוד עם העובדים הזרים, מה שייצור התנגשות בין השניים בשל אופיים השונה, הישראליים לא מבינים את תהליכי העבודה בחברות הסיניות, ולהיפך.
את מלחמת ההתשה מול הרשויות האזרח הישראלי מכיר וכבר למד כיצד לשרוד בה, אך חברה קבלנית סינית - שה.ד.נ.א שלה מורכב מסדר ולוחות זמנים - ספק רב אם תצלח את הכאוס השורר כאן. בסין, אם קיימת בעיה בבניית תשתיות - ייגשו ישר לפתרון הבעיה ויעמידו את התשתיות הנדרשות. בישראל, להבדיל, על כל שינוי נדרש מכלול אישורים - כאשר כל גורם מושך לכיוון אחר. חיבור לחשמל לבניין מגורים חדש, לדוגמה, לוקח בישראל בין חצי שנה לשנה.
אם נתרגם את הרגולציה לכסף, נראה כי הזמן בו ממתינים הקבלנים לכוח אדם מחו"ל עולה למשק מיליארדים. אם כך, לפני שמדינת ישראל מתחייבת להביא חברות בנייה זרות על מנת לטפל במשבר הבנייה, יש להכין את השטח ולשפר ולייעל את נבכי הבירוקרטיה והרגולציה הסבוכה, כך שקודם כל הקבלנים והיזמים המקומיים ייהנו מהתיקון ושבפעם הבאה שתגיע חברה זרה לישראל העסקה תצלח.
הכותב הוא בעלים ומנכ"ל של חברת א. לאפיס המתמחה בהליכי רישוי ורגולציה בתחום תכנון ובנייה
לפנייה לכתב/ת 
צילום: Shutterstock
עמית נשרי
צילום: עמית לוי
מומלצים
