יעדי הממשלה: פחות ממחצית מדירות "מחיר למשתכן" נמכרו; זוגות לא עוברים לפריפריה
משרדי הממשלה עמדו ב-72% מיעדיהם לשנת 2016, כך עולה מדו"ח המדדים שפרסם משרד רה"מ. כישלון בעמידה ביעד ההרוגים בתאונות הדרכים ומדדים פושרים בתחום הדיור. שיפור נרשם במדדי התעסוקה והרווחה ובהכנסות המדינה. מנכ"ל משרד רה"מ: "מאוד מוטרד מתופעת ה-fake news"
דו"ח המדדים המרכזיים שפרסם משרד ראש הממשלה מציג ביצועים פושרים בדיור ובמעבר של זוגות צעירים לפריפריה, ושיפור בתעסוקה, ברווחה ובהכנסות המדינה. הדו"ח בחן את עמידתם בפועל של מרבית משרדי הממשלה ב-300 מדדים עיקריים. בסך הכל משרדי הממשלה עמדו ב-72% מיעדיהם לשנת 2016.
ברמת המקרו, הציג משרד האוצר גידול ניכר בהכנסות, מיעד מתוכנן לשנת 2016 של 312.3 מיליארד שקל ל-321.1 מיליארד שקל בפועל. הגירעון התקציבי עמד בפועל ב-2016 על 2.1%, לעומת 2.9% בתכנון המקורי. מיקום ישראל ביחס למדינות ה-OECD ברמת התוצר לנפש נותר זהה ועמד על 21 עם 35,436 דולר, לעומת ממוצע ה-OECD אשר עמד על 40,078 דולר. רמת הפיריון מעבודה עמדה במקום ב-2016 עם תוצר לשעת עבודה (בדולרים במחירי 2010 בהתאמה לכוח הקנייה) על 34.72 דולר, תוצר הנמוך בכ-25% מהממוצע במדינות ה-OECD.
תוכנית הדגל לפתרון מצוקת הדיור של שר האוצר, משה כחלון, "מחיר למשתכן", לא עמדה ביעדיה לפי הדו"ח. אמנם אכן שווקו 22 אלף דירות לקבלנים במסגרת תוכנית זו (מתוך כ-27 אלף דירות ששיווק משרד הבינוי והשיכון, נתון הגבוה מהיעד המתכונן ל-2016 שעמד על 25 אלף דירות), אך בפועל 6,343 זכאים בלבד רכשו דירות במסגרת התוכנית, לעומת ערך מתוכנן של 15 אלף.
בדו"ח נאמר כי "אי העמידה בערך הצפוי נובעת מטעות בהערכת משכו של הליך התכנון, בפרט בשלב ההמתנה להיתרי בנייה. במסגרת מסלול "מחיר למשתכן" שיווק המשרד בהצלחה יותר מ-22 אלף יחידות דיור לקבלנים, כאשר פרק הזמן לקבלת היתרי הבנייה היה ארוך מהצפוי. שיווקן של אלפי יחידות דיור אלה לזכאים, צפוי להימשך גם במהלך השנה הקרובה".
"כחלק מהפקת הלקחים, תוכנית העבודה החדשה לשנת 2017 מתחשבת במשך הזמן הנדרש בפועל לתכנון מבנה מגורים. במחצית שנת 2016 עודכן הערך המתוכנן לסוף השנה ל-15 אלף (במקום 25 אלף כפי שפורסם בתוכניות העבודה). העדכון התבצע כחלק מתהליך עבודה סדור שכלל הערכת מצב חציונית".
משרדי האוצר והשיכון הציגו יעדים שונים לאותו מדד
משרדי האוצר והבינוי והשיכון הציגו שניהם מדד זהה של התחלות בנייה, אשר הסתכם בפועל ב-54 אלף יחידות דיור. אולם הערך המתוכנן בכל אחד מהמשרדים היה שונה לגמרי. באוצר הציגו ערך מתוכנן של 60 אלף יחידות לשנת 2016, כאשר הערך בפועל היה נמוך ב-6,000 יחידות דיור, ועמד כאמור על 54 אלף. מנגד, במשרד הבינוי והשיכון הציגו ערך מתוכנן נמוך יותר של 53 אלף יחידות דיור, כלומר לכאורה הציגו שיפור של 1,000 יחידות דיור.
בדו"ח נאמר, מטעם האוצר כי "הממשלה קבעה לשנת 2016 יעד שאפתני של התחלות בנייה של 60 אלף דירות. הנתונים המעודכנים לגבי שנה זו טרם פורסמו והם צפויים להתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך 2017".
במשרד הבינוי והשיכון שיבחו את עצמם על ההישג וטענו כי "מספר התחלות הבנייה נמצא במגמת עלייה מתמדת, ועלה באופן משמעותי בשנים האחרונות". מנגד, הם הציגו גילוי נאות וטענו כי "במחצית שנת 2016 עודכן הערך המתוכנן לסוף השנה ל-53 אלף (במקום 60 אלף כפי שפורסם בספר תוכניות העבודה). העדכון התבצע כחלק מתהליך עבודה סדור שכלל הערכת מצב חציונית".
בתחום הדיור הציבורי הציג משרד הבינוי והשיכון הצלחה: מספר הזכאים הממתינים לדיור ציבורי יותר משנה אמנם ירד מ-1,708 ב-2015 ל-1,409 ב-2016, אך הוא גבוה מהערך המתוכנן אשר עמד על 1,358. בדו"ח נאמר כי בשנת 2016 נרכשו בפועל כ-1,000 יחידות דיור למערך הדיור הציבורי, אולם חלק מהדירות שנרכשו ב-2016 פונו מבעליהן ב-2017 ויאוכלסו השנה. נציין לחיוב כי המשרד עמד ביעד של שיפוץ 10 אלף יחידות דיור בדיור הציבורי ב-2016, זאת לעומת 6,876 בלבד ב-2015.
כתוצאה מהעיכוב ברכישות הזכאים במחיר למשתכן, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לא עמד ביעד הגירת התושבים שהציב ל-2016 - 7,500. בסך הכל עברו לנגב והגליל 1,500 תושבים ב-2016, לעומת 3,000 תושבים ב-2015. בדו"ח נכתב: "בשנה זו קודמו תוכניות בנייה רבות ומשמעותיות בנגב ובגליל שצפויות לצאת לדרך בשנת 2017: באר שבע, עכו, מעלות, מגדל העמק, שלומי, אופקים ועוד. העיכובים בתוכניות אלו צמצמו משמעותית את המעבר לערי הנגב והגליל ב-2016.תחילת הבנייה ביישובים רבים, לרבות אלפי דירות ב"מחיר למשתכן", צפויה לשנות את התמונה משמעותית ב-2017".
ב-2016 נוצרו 300 מקומות תעסוקה חדשים בלבד בנגב ובגליל, לעומת ערך מתוכנן של 1,250. הערך ב-2015 היה גבוה יותר ועמד על 750 מקומות תעסוקה. בדו"ח נאמר כי "בשנת 2016, הליכי התכנון של התוכניות הנ"ל התעכבו ויצאו אל הפועל רק לקראת סוף השנה".
שיפור במדדי משרד העבודה והרווחה
משרד העבודה והרווחה הציג ברוב המדדים שיפור בהשוואה ל-2015: שיעור התעסוקה בגילאי 64-25 עלה מ-76.9% ב-2015 ל-77.3% ב-2016; במדד של "הגדלת הרווחה הכלכלית בקרב משפחות המטופלות בתוכניות המשרד הממוקדות עוני והדרה" היה הערך בפועל 34%, כאשר הערך המתוכנן היה נמוך יותר והסתכם ב-30% (ערך זהה לזה של 2015); בשיעור הילדים שיצאו ממצבי סיכון במהלך שנת הלימודים 2015/2016 חל גידול של 18%, לעומת ערך מתוכנן של 10% (וערך של 8% ב-2015).
משרד התחבורה הציג מדד שלילי בנושא ההרוגים בתאונות הדרכים: ב-2016 נהרגו 377 בני אדם, מול יעד מתוכנן של 336. בכל שנת 2015 נהרגו 354 בני אדם. בדו"ח נאמר: "סוגיית הבטיחות בדרכים נמצאת בראש סדר העדיפויות של המשרד ומחייבת שיתוף פעולה בין משרדי יחד עם כלל הגופים הנוגעים לדבר, בין היתר בתחומי חינוך, הסברה, אכיפה והרתעה. המשרד משקיע מיליארדי שקלים בשדרוג כבישים חד מסלוליים ובטיפול במוקדי סיכון ברשת הכבישים העירונית והבין עירונית וכן, במתן תמריצים להתקנת מערכות בטיחות מצילות חיים ברכבים".
במדד ההוצאה על תשתיות תחבורה נרשמה ירידה והערך עמד על 11.05 מיליארד שקל, זאת לעומת ערך מתוכנן של 12.5 מיליארד שקל. בדו"ח נאמר כי: "מדובר בשנה בה הסתיימה תוכנית חומש של חברת נתיבי ישראל ותוכנית החומש החדשה עוד לא הבשילה לכדי הוצאה גבוהה כצפוי".
מנגד, משרד התחבורה הציג מדדים חיוביים במספר מכולות הים שעגנו בנמלי ישראל: בסך הכול עגנו 2.712 מיליון מכולות ב-2016, לעומת ערך מתוכנן של 2.6 מיליון. ב-2015 עגנו בישראל 2.52 מיליון מכולות.
בעקבות הסכם "שמיים פתוחים" חל גידול משמעותי במספר הטיסות שיצאו מנתב"ג: בסך הכול טסו מנתב"ג ב-2016 17.34 מיליון נוסעים, לעומת ערך מתוכנן של 16.2. ב-2015 טסו 15.7 מיליון נוסעים. גידול חד נרשם במספר הנוסעים ברכבת אשר הסתכם ב-2016 בכ-60 מיליון, זאת לעומת ערך מתוכנן של 54.75 מיליון (וכ-53 מיליון בשנת 2015).
נציין כי משרדי הביטחון, ביטחון הפנים, החוץ וראש הממשלה לא הציגו את מדדיהם בדו"ח, החל מהדו"ח לשנים 2017-2018 יציג משרד ראש הממשלה את מדדיו.
אלי גרונר: "מוטרד מ-fake news"
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, התייחס לדו"ח: "אנחנו מנסים להנחיל שקיפות במנהל הציבורי, זו השנה הראשונה בה השתמשנו במדדים מרכזיים, הכרחנו כל משרד לקבוע 6-8 מדדים חשובים לשנה הקרובה. אנחנו אומרים לציבור מה עשינו, מדובר במהלך קריטי בעידן של fake news, בכנות, אני מאוד מוטרד, השיח בורח מעובדות.
"אני יוצא מהנחה שעם השנים רק נשפר את המדדים. בסך הכל ניהול הממשלה משתפר, לוקחים את תוכניות המדינה ברצינות, יש משרדים שמתקדמים יותר ויש שפחות. בלי קשר למי ראש ממשלה, בלי קשר לדעות הפוליטיות, משרדי הממשלה משרתים את כל עם ישראל. כל תהליך הניהול והבקרה משתפר".
עוד בכלכלה: צפו בראש הממשלה בנימין נתניהו ובשר האוצר משה כחלון בטקס הסכם הגג בבית שמש
לפנייה לכתב/ת 
