סלון הזדמנויות
מארונות פורמייקה לציוד שפים מקצועי, מסט רהיטים תואם בחום לעיצוב בהיר עם השפעות סקנדינביות, מחדרים נפרדים ומרוחקים לחלל ציבורי אחד. איך השתנו המטבח והסלון בבתים שלנו לאורך השנים, ומי אחראי לכך שהספה נפרדה מהקיר ונדדה למרכז החדר
בשיתוף אפריקה ישראל מגורים
זוכרים את ארונות הפורמייקה במטבח הזעיר של בית הילדות שלכם? את הסט התואם של ספות וכורסאות בצבע חום שנדחס בסלון? אין ויכוח שהמבנה והעיצוב של המטבח והסלון הטיפוסיים בישראל השתנו מאוד לאורך השנים. משני חדרים נפרדים הם הפכו למה שמעצבים וארכיטקטים מכנים "החלל הציבורי". כיום, כל מטבח שמחשיב את עצמו מתהדר ב"אי", ולהבדיל מפעם בהרבה בתים הטלוויזיה נדדה מהסלון לחדר המשפחה.
ישראל של שנות החמישים והשישים התאפיינה בבנייה מהירה ובדירות קטנות. הצד האסתטי של המטבח והסלון היה פחות חשוב מהצד הפרקטי, מסביר המעצב ויזם העיצוב מטעם אפריקה ישראל מגורים גיל רויטר.
מיכל גינזבורג, מעצבת פנים מטעם אפריקה ישראל מגורים, מוסיפה. "הדירות תוכננו כך שיהיה הול כניסה מרכזי שאליו נפתחו כל החדרים. הסלון היה מעין חדר אירוח, וחדר השינה של ההורים ניצב בסמיכות לו, כדי שתהיה אפשרות להרחיב את חלל האירוח, כשמגיעים הרבה אורחים".
לסגפנות היחסית התלוותה שמרנות עיצובית. "מערכת הישיבה בסלון התבססה על נוסחה אחידה: ספה תלת מושבית, ספה דו מושבית וכורסה בודדת, שהיו עשויות מאותו חומר ומרופדות באותו בד", נזכרת גינזבורג. "לריפוד השתמשו בעיקר בכותנה ובקורדרוי. במהלך הזמן עברו גם לרהיטי עור, אבל זה היה עור כבד ולא נושם, שלא כמו היום".
רויטר משתמש במונח "קלישאה עיצובית" כדי לאפיין את סגנון העיצוב שישראלים אימצו בשנים ההן. "האחידות הייתה חשובה ונהגו לרכוש סט רהיטים שלם. שילוב בין סגנונות או בין חומרים שונים היה הס מלהזכיר. הישראלים היו פחות מחוברים לעולם ובעיקר חיקו אלה את אלה".
כניסתה המפוארת של הטלוויזיה לחיינו השפיעה רבות על מראה הסלון. "הטלוויזיה הפכה להיות מרכז החיים", אומרת גינזבורג. "כיוון שהטלוויזיות מהסוג הישן היו גדולות בנפח, שידת הטלוויזיה הגדולה הפכה לרהיט הדומיננטי בסלון. לפעמים השידה הייתה ממש מזנון, עם דלתות ומגירות. סידור הרהיטים נעשה בהתאם, כשהספות והכורסאות מקיפות את שידת הטלוויזיה".
בשנות השמונים והתשעים הישראלים עדיין התקשו לזנוח את האחידות הסגנונית, אבל העיצוב עצמו השתנה מעט. "בהשפעת הסגנון ההיפי של שנות השבעים והססגוניות הצעקנית של שנות השמונים הפורמייקה הפכה להיות צבעונית. פתאום כולם רצו מטבח בצבע אבוקדו ואפשר היה לראות אדום בסלון", אומר רויטר. "מצד שני, אז גם הגיע הטרנד הסקנדינבי, סגנון עיצוב נטול קיטשיות שמאופיין בפשטות ובבמינימליזם ובשימוש בעץ. בשנים אלה יש מעבר לפשטות שישראלים נטו אליה מלכתחילה בגלל האקלים, בלי עומס וכובד בבית".
עם הזמן, הפורמייקה איבדה מהיוקרה שלה. "בהשפעת טרנדים עולמיים, החזרה אל ה'טבעי' הפכה להיות הבון-טון, והפורמייקה שנכחה גם במזנונים בסלון, גם בחדרי השינה ובעיקר במטבח, הוחלפה ברהיטים מעץ טבעי", מחדדת גינזבורג. "בתחילה השתמשו בעיקר בעץ כהה, כמו דובדבן ומהגוני, ובשנים האחרונות נהוג להשתמש בעץ בהיר כמו אלון, או בעץ כהה אבל מתון כמו אגוז שניתן לחוש בו את התנועה הטבעית של החומר".
בסלון ובמטבח הישראליים ניכרות כיום כמה מגמות בולטות שמתקיימות זו לצד זו. העיקרית שבהן היא העדפה של חללים גדולים ופתוחים ובחירה בגוונים בהירים, של לבן, בז' וקרם בריהוט ובקירות. "השימוש בגוונים בהירים נועד להעצים את יתרונות האור הישראלי והאקלים הים תיכוני", אומרת גינזבורג. "אנשים כבר לא מסתירים את המטבח, אלא רוצים לשמור על פתיחות וקשר עין בין המטבח לסלון. במרכז המטבח יש בדרך כלל אי, שמשמש גם כמשטח עבודה וגם כשולחן לאירוח והתכנסות של המשפחה".
פנטזיה כפרית
גם רויטר וגם גינזבורג רואים תעוזה רבה יותר בעיצוב הסלון והמטבח בשנים האחרונות, פועל יוצא של החשיפה למה שקורה בעולם. "יש מטבחים שבהם הארונות הגבוהים באים בצבע שונה מהיחידות הנמוכות, ובסלון נמצא כריות, וילונות ושטיחים צבעוניים, עם שילוב של ירוק, כחול ובורדו בגוונים הבהירים", אומרת גינזבורג. "היום מקובל להציב שתי ספות מקבילות בסלון או מערכת ישיבה במרכז החלל שלא צמודה לקיר. לצד זה, יש כאלה שמציבים קמין בסלון, או בוחרים לעצב את המטבח והסלון בסגנון כפרי-טוסקני, כי זו הפנטזיה שלהם".
"יש יותר דינמיות בעיצוב של החלל הציבורי בבית", אומר רויטר. "למשל, שולחנות צד קטנים מחליפים את השולחן הגדול במרכז. הקלישאה העיצובית פינתה את מקומה לטובת חוקים פחות נוקשים".
מגמה נוספת שקנתה אחיזה היא עיצוב היי-טקיסטי מינימליסטי, שמקורו בחידושי הטכנולוגיה. "הטלוויזיה הפכה להיות מסך דק על הקיר או לחלופין עברה לחדר המשפחה, כי בדירות המרווחות של ימינו, יש מקום לחדר כזה", מציינת גינזבורג. "בהתאם, שידת הטלוויזיה הדומיננטית הוחלפה בשידות נמוכה נטולת מגירות ועל הקיר המרכזי בסלון נשענת ספרייה גדולה עמוסת ספרים ופרטי נוי".
ובמטבח?
"המטבחים של ימינו מאובזרים בהרבה מכשירים חשמליים משוכללים, אבל ניתן להצניע אותם באמצעות נישות וחיפויים, וכך להפוך את משטח העבודה למשטח אירוח. ניתן לתלות מסך טלוויזיה במטבח, לחבר אותו למחשב ולחפש מתכונים בגוגל, תוך כדי עבודה".
ובעידן שבו כולם רוצים להיות מאסטר-שפים, אנשים רבים מתהדרים במטבח מקצועי שלא היה מבייש מסעדה. "חיפויי השיש התחלפו בחיפויי זכוכית ובטון ובמשטחי עבודה מנירוסטה, ויש פתרונות חכמים טכנולוגית, כמו משטחים עולים ויורדים וארונות שמחביאים בתוכם מזווה שלם", אומר רויטר.
איך כל ההיי-טק הזה מתיישב עם הצורך שלנו בחמימות ביתית?
"אין בהכרח סתירה. החמימות נוצרת באמצעות משיכות צבע בסלון ובמטבח וגם באמצעות מגמת הרטרו. הערגה לימים עברו גורמת לרבים מאיתנו לפקוד את שווקי הפשפשים ומכניסים הביתה ריהוט עתיק או כלי פורצלן שקיבלו בירושה. אני, למשל, בחרתי להסב את מכונת התפירה של סבתי ז"ל לשולחן עבודה בסלון".
בשיתוף אפריקה ישראל מגורים
לפנייה לכתב/ת 
