הנקניקיות מתקמבקות? זוגלובק השיקה מותג "פרימיום"
החברה תחל למכור נקניקיות שישווקו למבוגרים במחיר גבוה בכ-50% לפחות מנקניקיות "רגילות". קטגוריית הנקניקיות, שצללה בישראל בכ-18% בעקבות הכרזת ארגון הבריאות העולמי שבשר מעובד מסרטן, נמצאת במגמת התאוששות, אך עדיין לא חזרה לאיתנה. אלי זוגלובק: "התקשורת והטרנד הטבעוני הצליחו להשפיע ולגרום להרבה רעש ובלגן"
קבוצת זוגלובק השיקה מותג חדש בשם "ריינהולד'ס" על שם מקים החברה, ריינהולד זוגלובק. החברה מתארת אותן כ"נקניקיות ברלינאיות אמיתיות בגרסה כשרה".
מדובר בשני מוצרים: 5 נקניקות קנקרס הודו במשקל 300 גרם, ו-4 נקניקיות בוקוורסט הודו-בקר במשקל 310 גרם. למעשה הבוקוורסט מכילות בעיקר הודו (57%) וגם בקר (23%), ועוף. הנקניקיות מכילות 15% שומן ולא מכילות סויה.
המחיר גבוה: 19.90 שקל, מחיר מומלץ לצרכן - או כ-6 שקלים ל-100 גרם. זאת בהשוואה לנקניקיות עוף או וינר הנמכרות ברשתות השיווק הזולות בטווח מחירים של 70 אגורות עד 2.5 שקלים ל-100 גרם, וברשתות היקרות יותר בכ-4 שקלים ל-100 גרם. נקניקיות בקר נמכרות ברשתות ב-7-3 שקלים ל-100 גרם.
בנקניקיות אין אמצע?
"מעמד הביניים נעלם, השוק מתחלק לשניים - יש מי שמחפשים מחיר ויש מי שמחפשים איכות ומוצרים טובים יותר", אמר ל-ynet מנכ"ל זוגלובק, אלי זוגלובק, "יש היום טרנד של נקניקיות איכות ואנחנו הראשונים להביא אותו לסופר".
לדבריו, "אנחנו חוגגים 80 שנה ואת הנקניקיות הכנו לפי רצפטים של סבא. הן היו קיימות בישראל בגרסאות כאלה ואחרות בשנות ה-70, ונעלמו מהעולם כיוון שנקניקיות הפכו להיות מוצר זול ולילדים. כעת אנחנו מחזירים אותן, בעקבות טרנד הקולינריה".
הטעם: תלוי בנקניקיה
נסיינים שטעמו את הנקניקיות התרשמו מהפציחות של מעטפת הקולגן של שני סוגי הנקניקיות. "היא לא פלסטיקית כמו של נקניקיות אחרות", אמרו, אך לא התרשמו במיוחד מנקניקיות הקנקרס. "הטעם דומה לטעמן של נקניקיות אחרות בשוק", אמר אחד הטועמים. טועמת אחרת אמרה: "זה בסדר עם הרבה חרדל. טעם של הודו". טועם אחר הטעים שעדיף לנסות קנקרס בהמבורג ולא בישראל.
לעומת זאת, נקניקיות ההודו והבקר (בוקוורסט) היו טעימות יותר ממה שניתן למצוא בדרך כלל על המדף, לדעת כל הטועמים, אם כי רובם לא צורכים לטענתם נקניקיות באופן קבוע. "זה טעים, מזכיר נקניק יותר מאשר נקניקיה", תיארה אחת הטועמות.
גם חובב נקניקיות הגורמה היחיד מבין הנסיינים חיבב את הנקניקייה הזאת: "היא סבירה מאוד ביחס לנקניקיה בסופר בישראל. לא הרגשתי את התבלינים האופייניים לבוקוורסט וכמובן שאחוז הבקר פה קטן בניגוד למקור (שגם מכיל בשר חזיר, מ.ק) ואני מנחש שלא מדובר בבשר עגל. לפחות היא פחות שמנה מהמקור". הנקניקיות נוסו בבתים שונים ובאמצעי הבישול הבאים: מחבת ללא שמן, טוסטר אובן ומיקרוגל.
אין מספיק נקניקיות לטבעונים
קטגוריית הנקניקיות מגלגלת בישראל 137 מיליון שקל בשנה. לאחר שב-2016 חלה ירידה של 18.2% במכר נקניקיות, ובחלק מהמותגים בקטגוריה נרשמה אף ירידה של עד 30%, השנה המגמה התהפכה. ב-2017 נרשמת עלייה של 8.9% בקטגוריה, וזוגלובק כמעט התאוששה עם עלייה של 15.3% בנתח השוק הכספי (לפי נתוני סטורנקסט).
בזוגלובק טוענים שאין להם מתחרים בסגמנט החדש שיצרו, שכן מדובר בנקניקיות למבוגרים. עם זאת, בהחלט יש נקניקיות בקר ומרגז של יחיעם וטירת צבי, למשל, אך אלה לא ממותגות כנקניקיות פרימיום.
יחד עם זאת, עיקר השיח סביב נקניקיות בשנים האחרונות עסק בשני נושאים בוערים: 1. רכיבים המצויים בהן שלכאורה פוגעים בבריאות, או כפי שארגון הבריאות העולמי הגדיר זאת כשקבע שבשר מעובד מסרטן כמו סיגריות. 2. השאלה למה אין בישראל יותר נקניקיות לטבעונים.
"התקשורת והטבעונים ליבו את האש"
"לא מצאנו אח ורע למה שהתרחש בארץ בעקבות ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי", טוען זוגלובק. "זו גם התקשורת וגם הטרנד הטבעוני של אנונימוס שליבו את האש. לא היה שום דבר בעולם שהתקרב למה שהיה בארץ. השווקים שנפגעו הכי הרבה בעולם היו בריטניה וארה"ב: 6-7% ירידה בבריטניה, 4%-5% בארה"ב. באיטליה ובספרד היתה ירידה בצריכה של 2%-3%, ובגרמניה היתה אפילו עלייה במכירת של 1% כי שרי הבריאות הביעו תמיכה באוכל המסורתי של המדינות.
"בעולם יש עלייה בצריכת הבשר. אם היום השוק העולמי מגלגל 714 מיליארד דולר, הוא אמור יותר מלהכפיל את עצמו תוך 7 שנים. שוק הנקניקיות מוערך ב-64 מיליארד דולר וגם הוא צפוי לגדול. זאת אומרת שהעולם לא צורך פחות בשר מעובד.
לדברי זוגלובק, בישראל "אנחנו בכלל צרכנים מאוד קטנים של נקניקים, והמוצרים שאנחנו כבר צורכים אלה מוצרים עם אחוזי שומן נמוכים יחסית. אצלנו התקשורת והטרנד הטבעוני הצליחו להשפיע ולגרום להרבה רעש ובלגן, אבל אנחנו רואים תיקון משמעותי בכל הקטגוריה. הצרכן חוזר לקטגוריה, אבל הנתונים עדיין נמוכים מ-2015, אצלנו יש עדיין ירידה של 6%-5% ירידה מ-2015. זה אחרי שבשיא זה הגיע ליותר מ-30%".
יש בנקניקיות ציפורניים?
יתכן שבישראל ההימנעות מצריכת בשר מעובד, ובפרט נקניקיות, בעקבות הכרזת ארגון הבריאות העולמי, קשורה לכך שהמוצר נתפס כמזון לילדים והורים לא רוצים להזיק לילדיהם. אולי זו אחת הסיבות שבזוגלובק פונים כעת למבוגרים. כך או כך, הנקניקיות היו המוצר שנפגע הכי קשה מאותה הכרזה. זוגלובק מספר: "הקטגוריה שהכי פחות נפגעה היא קבנוס, והחזרה הכי מהירה לצריכה רגילה היתה בפסטרמה".
ובכל זאת אנשים זוכרים שבשר מעובד מסרטן.
"נו וברגע שהרחיקו אנשים מבשר, מה הם צרכו יותר? לחם עם שוקולד. סוכר, פחמימות. הרבה פחות בשר. בשנה הזאת יצאו מספר מחקרים. כנראה הוטל לחץ על ראשי הארגון להראות תוצאות. אני נותן את זה לילדים שלי ואני לא חושש. קלינית אף אחד לא הוכיח שניטריטים (תוסף לשימור בשר מעובד, מ.ק) ופוספטים מסרטנים".
אז למה ארגון הבריאות הודיע זאת?
"השוו בין צרכנים שאוכלים בשר לצרכנים שלא אוכלים בשר, ולא בודדו משתנים. במעבדה, כשהאכילו עכברים בכמויות גדולות של ניטריטים, לא מצאו קשר בין סרטן לבין ניטריטים ופוספטים. אנחנו חיים היום יותר שנים מבעבר, למרות שהמזון מעובד ולמרות התרופות שיש במזון. יחד עם זאת אנחנו בזוגלובק תומכים מאוד במגמה של בשר מתורבת (בשר שמיוצר במעבדה, ללא שחיטת בע"ח, מ.ק)".
יש סברה רווחת שלנקניקיות דוחפים כל מה שלא אכיל.
"אני לא מכיר את זה בתור יצרן. אני בטוח שגם המתחרים - טירת צבי, עוף טוב, יחיעם, לא עושים את זה. זה נכון שבנקניקיה מן הסתם לא טוחנים סטייק אנטריקוט, או נתח חזה הודו. אם מוכרים מוצר ב-30 שקל לק"ג שצריכים לעבד אותו, זה כן נכון שלוקחים בשר עבודה, הנתחים שיורדים כשחותכים את השניצלים, ובהם משתמשים. אבל אין בזה ציפורניים וכל מה שטוענים שיש בזה. זה לא נכון".
תגובת עמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים: "מצער שזוגלובק מאמצת את הטקטיקה של יצרני הסיגריות, שבשנות ה-60 ניסו לערער את אמון הציבור בראיות המדעיות לכך שהעישון מסרטן, והצליחו להאט את הירידה במכירותיהם במחיר חייהם של מיליונים. למרבה המזל, הציבור בימינו מתוחכם יותר וכבר אי אפשר לזלזל באינטליגנציה של הצרכנים. הכרזת ארגון הבריאות העולמי בדבר הקשר בין סרטן לבשר, ובמיוחד בשר מעובד, מבוססת על 800 מחקרים, ואף אחד מהם לא נערך על-ידי אנונימוס או התקשורת אלא על-ידי חוקרים מומחים בתחומם.
"לציבור בישראל מודעות גבוהה להשלכות של בחירות המזון שלנו - הן על הבריאות והן על בעלי החיים. רבים בישראל לא שוכחים את התמונות הקשות משני התחקירים שערכנו במשחטת זוגלובק. הגיע הזמן שתאגידי הבשר יגלו אוזן קשבת לדרישות הצרכנים, ויתקדמו לפיתוח מוצרים בריאים, ללא רכיבים מסרטנים, וללא איברים של בעלי-חיים".
לפנייה לכתב/ת 
