הצעה: תעריף מים מוזל החל מהמ"ק הראשון
ועדת הכספים תבעה היום משר האוצר ורשות המים לגבש בדחיפות הצעה לרפורמה בתעריפי המים לזכאים להנחות מקרב האוכלוסיות החלשות והנזקקים. המודל המוצע: הוזלת התעריף החל מהמ"ק הראשון. בנוסף, עקב מחסור המים בצפון, תקודם הצעת חוק להצלת הגליל מהתייבשות
ועדת הכספים תבעה היום (ד') משר האוצר ורשות המים לגבש בדחיפות הצעה לרפורמה בתעריפי המים לזכאים להנחות מקרב האוכלוסיות החלשות והנזקקים ממגזרים אחרים (כגון נכים, וניצולי שואה). במקום המודל הקיים אשר מגדיל לזכאים את כמות המים בתשלום לפי התעריף הנמוך – מעל 3.5 מ"ק, הוצע מודל המגלם את ההנחה על בסיס הוזלת התעריף החל מהמ"ק הראשון.
עוד כתבות בערוץ הכלכלה
הוועדה קצבה לאוצר עד שבועיים להגיש לאישורה את הצעות המודל החדש, אחרת היא תקדם אותו בהצעת חוק דחופה שתוגש למליאת הכנסת. הלשכה המשפטית של הוועדה נדרשה להתחיל מיד בניסוח הצעת החוק כך שתהיה מוכנה להגשה אם הצעות השר והרשות לא יוגשו לה במועדים שקצבה.
הדרישה עלתה בסיכום דיון דחוף וקצר על היקף המימוש בפועל של ההטבות לזכאים ב-5 השנים שחלפו מאישור המודל הקיים. הצעת הרפורמה התבקשה מנתוני רשות המים לפיהם רק כ-20 אחוז ממשקי הבית הזכאים ניצלו את ההטבה הקיימת, כך שלא נוצל גם רוב התקציב של האוצר, שעומד על 70-80 מיליון שקל בשנה, ונועד לסבסד את רשות המים על אובדן הכנסותיה מצריכת כמויות מים גדולות בתעריף הבסיסי המוזל מעבר למכסה המוגבלת של 3.5 מ"ק לנפש.
התוצאה היא שהאוצר נדרש לסבסד בפועל רק כ-30 אחוז מהתקציב. התברר שברבים ממשקי הבית הזכאים הצריכה בפועל היא רק עד 2 מ"ק בגלל מספר הנפשות הנמוך (כגון 1-2 בקרב הקשישים) והכנסה שלא מספיקה לממן אפילו את תשלום חשבון המים המוזל שבמכסת הצריכה הבסיסית.
בוועדה עלו הצעות להוזיל לזכאים ב-50 אחוז את התעריף למ"ק בכמות הצריכה הבסיסית, וגם חזרה ועלתה כבעבר הקריאה לבטל את המע"מ על תשלומי המים. התנועה לזכויות האזרח תמכה בהצעה להוזיל את תעריף הצריכה הבסיסית וקראה להרחיב את חוג הזכאים בנכים שמתחת ל-70 אחוז נכות, במקבלי קצבאות סיעוד, הבטחת הכנסה והסדר מזונות למשפחות חד-הוריות.
ח"כ איתן שחורי (המחנה הציוני) ביקש לגבש חישוב מיוחד לחברי מושבים וקיבוצים שבהפרטה אשר נדרשים לשלם מתקציבם האישי גם את מחיר צריכת המים הפרטית כל זמן שהם עדיין מחוברים לשעון אחד של המושב או הקיבוץ, עד שיוסדר חיבור נפרד לכל בית כמקובל היום בבתים החדשים של ההרחבות.
נציגת האוצר טענה כי דווקא יש עליה בהיקף המימוש של תקציב הסבסוד. היו"ר ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הגיב שמודל ההנחות הקיים הוא היסטוריה, ונדרש מודל חדש. זאת לאחר שהתברר כי למרות מאמצי ההתפלה כשירד היקף הבצורת, רוב הזכאים להטבה (לפי המודל שעוצב בעקבות הבצורת מלפני 5 שנים) עדיין לא נהנים ממנה.
הצפון במצוקת מים גדולה
הועדה דנה גם במצוקת המים של החקלאים שמתמקדת היום ביישובי הצפון שאינם מחוברים למערכת הארצית וסובלים ממחסור במי גשמים ועקב שאיבת יתר ממעיינות ובארות. בעיה חמורה לא פחות היא מצוקת יישובים במגזר הערבי שאינם מחוברים לשום מערכת מים חיצונית.
שר החקלאות אורי אריאל הדגיש את הפער בין הצפון לדרום שדווקא הוא סובל פחות מהמצוקה הגדולה של היישובים בצפון (הודות למאגרים של מי שיטפונות ומוביל מי הקולחין המטוהרים). השר דרש לגבש בהקדם הסדר לפיצוי הנפגעים אם לא ניתן להגדיל את המשאבים המקומיים בקידוח בארות נוספות. היו"ר גפני אמר שהמצב גובל ב"קטסטרופה". נציגת האוצר הגיב שהם מודעים למצוקת הצפון ומוכנים לסייע לחקלאים שם.
נציגי הארגונים החקלאיים דודו אמיתי ואבשלום וילן מחו על הסחבת בדיונים עם הממשלה על הסיוע הדרוש. הם התריעו במיוחד על התייבשות אדמות הכבול בעמק החולה שעלולה להמליח עד הרעלה של מי הכנרת ועל הפגיעה החמורה בבריכות הדגים של עמק המעיינות. הם מעריכים את הפיצוי הממשלתי הרצוי לחקלאים בסדר גודל של כ-300 מיליון שקל.
חברי הוועדה מהמגזר החקלאי חידדו את תמונת המצב ותמכו בהיקף הפיצויים הנדרש. משה גרזי מרשות המים מודע למכות הטבע אך טען שהקצבות הסיוע המתוכננות לא התממשו בהיקף שנקבע. לדבריו תוך שנה יושלמו קידוחים נוספים בהיקף שעשוי להקטין את המצוקה. היו"ר גפני לא הסתפק ודרש לקבל תוך שבוע דיווח על התקדמות דיוני הסיוע והורה גם כאן להכין במקביל הצעת חוק להצלת הגליל מהתייבשות.
-------