גם אתם קיבלתם בוואטסאפ? תנובה ממחזרת חלב ועוד שמועות שקריות

קבוצות הוואטסאפ תחת מתקפה: "החלב של תנובה ממוחזר מחלב פג תוקף!", מפחיד ודוחה, רק שהשמועה הזאת נולדה ב-2007 והשתוללה גם ב-2011 והיא פשוט לא נכונה. באותן שנים, היא הגיעה לתיבות המייל ומאוחר יותר – לפייסבוק. היום - התפוצה שלה גדולה ומהירה בהרבה - בוואטסאפ.

כתבות נוספות בערוץ הצרכנות

תגובה של תנובה לשמועה שקמה כזומבי לתחייה. הפונה, אגב, לא האמין לחברה

שימו לב: השמועה הזאת ישנה ולא נכונה

הגרסה הנוכחית שלה מנוסחת כך: "חברים שימו לב בעיקר למי שיש ילדים קטנים. שמתם לב לאחרונה שכשאתם קונים חלב, התאריכים של התוקף הפכו להיות הרבה יותר ארוכים מהרגיל, כלומר התוקף הוארך בהרבה. זה בגלל שתנובה המציאה שיטה חדשה - למחזר חלב!

"בכל רשת שיווק גדולה עושים אחת לכמה זמן בדיקה על המדפים, וחלב שפג תוקף נשלח חזרה לתנובה (זה הנוהל הרגיל בכל מקום להחזיר מוצר פג תוקף לייצרן). מה שאנחנו כצרכנים לא יודעים זה שתנובה לוקחת את החלב פג התוקף, מעבירה אותו תהליך פסטור, אורזת אותו מחדש ומחזירה לרשתות השיווק!

"כן, כן, מה שאתם שותים זה חלב עם הרבה חומרים מפסטרים בפנים שלמעשה הופכים את החלב למים בלי כל ערך תזונתי.

"איך אפשר לדעת שהחלב שקניתם לא עבר פסטור? תנובה מדפיסה על החלק התחתון של הקרטונים מספרים.

"הספרה 1: אומרת שהחלב הוא חלב רגיל שלא עבר פסטור או עבר רק פעם אחת שזה סביר.

"הספרה 2: אומרת שהחלב כבר פוסטר פעמים.

"וכן הלאה... עד לספרה חמש בערך... כמובן שאם החלב פוסטר 5 פעמים רוב הסיכויים שאתם שותים סתם מים לבנים ולא חלב בריא וטוב.

"אז מעכשיו תשימו לב לכך ולפני שאתם קונים חלב תנובה בקרטון, תהפכו את הקרטון ותיראו איזה מספר מוטבע עליו... המידע זה הודלף וכרגע עדין לא ידוע לכלל הציבור. תעבירו לכולם שכולם ידעו ושלא יעבדו עליכם!"

מספרים בכל מיני קיפולים נסתרים. לא מסרים מהעולם שמעבר, אלא אמצעי למעקב אחר סדרות הייצור

ב-2011, טכנולוג מזון של חברה מתחרה אמר לנו שברור שהמייל שקרי ושמי שכתב אותו הוא בור. "פסטור זה הליך של חימום, ולא מעורבים בו 'חומרים מפסטרים'. במסגרת הליך זה, מזרימים את החלב בחום במשך זמן מסוים", אמר. גם גורמים במחלבות המתחרות בתנובה הסכימו שה"עובדות" במייל בלתי הגיוניות.

המספרים על גבי קרטוני החלב, אגב, מסמלים בכלל את ראשי ההדפסה אצל ספק הקרטונים. יש ארבעה כאלה, לצורך עקיבות אצל הספק בבעיות של איכויות הדפסה. הם מוטבעים על-גבי אריזות החלב של כל היצרנים (כולל יצרני מיץ), במיקומים שונים, לעיתים אף בקיפולי האריזה.

עוד הגזמה שמופצת בוואטסאפ ופייסבוק

אם תעשו X כך וכך פעמים ותעבירו לכך וכך אנשים, תקבלו מתנה

כמובן שזו לא השמועה הלא נכונה היחידה שהופצה ומופצת באמצעות מיילים ווואטסאפ. איך אפשר בלי מכתבי השרשרת הידועים ("אם לא תעבירי לא תתחתני 7 שנים"), שעברו אדפטציה מדבקת במיוחד לוואטסאפ ומציפים קבוצות מסוימות. הנוסח ה"מסחרי" שלהם כולל תמיד את הנוסחה הבאה שמניבה שום כלום: "אם תעשו X כך וכך פעמים ותעבירו לכך וכך אנשים, תקבלו מ-Y מתנה מדהימה.

בחודש האחרון, רצה שמועה בקרב ילדים ובני נוער, שפשטה כשפעת בקבוצות הוואטסאפ: "הודעה חשובה לכל מי שמשחק בקלאש רויאל. שופרסל החליטו לתת לכל מי שיעביר את ההודעה בדקה מאז שהוא ראה אותה, 1,200 יהלומים לשתי קבוצות. מי שלא עושה את זה מפסיד". זו המצאה. שופרסל לא מכירים את המבצע הזה.

דוגמא דומה מארה"ב: ב-2016, רצה שמועה שהחברה המייצרת את מותג הטושים שארפי מחלקת טושים חינם, תמורת לייקים ושיתופים בפייסבוק. זה היה שקר.

הילדים שלכם קיבלו את זה בוואטסאפ. זה לא נכון

כוונת המפיצים טובה: דאגה לשלום הציבור בגלל פחד מהלא נודע

האתר "לא רלוונטי", לבדיקת שמעוות אינטרנט ומכתבי שרשרת, שמפעיל חנן כהן, מספק שפע של דוגמאות כאלה. האתר שואב השראה מהאתר האמריקני snopes המפריך שמועות, מכתבי שרשרת ואגדות אורבניות.

"כנראה שמישהו ראה את המספרים על קרטוני החלב ולא הבין מה זה וניסה להמציא לעצמו תשובה", כך מנסה כהן להתחקות אחר המקור האפשרי לשמועה הנוכחית שקמה לתחייה. "ומי שהפיץ את זה הלאה, עשה זאת מדאגה לשלום הציבור.

"השמועות האלה מופצות מכוונה טובה ומסיבה טובה: אנחנו מפחדים מהעולם. זה שאנחנו חיים בעולם רציונלי ומדעי, זה לא אומר שאנחנו חשים בטוחים ויודעים איך העולם הזה פועל. לכן אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים.

"בנוסף, ברגע שאת מספרת משהו לחברים בקבוצת הוואטסאפ שלך, את מוסיפה לעצמך ערך בקבוצה, כי את מישהי שיודעת משהו שאחרים לא. זה כמו הסבתות שמעבירות מצגות פאואר פוינט יפות: הנה אני מבדרת אתכם, יש לי תפקיד בשבילכם, אני מביאה תועלת על ידי העברה הלאה".

כהן הוא בכלל מידען במכון מחקר באוניברסיטת ת"א. הוא הקים את האתר לפני 14 שנה, אז קיבל מכתב שרשרת על חיפוש בחור נעדר. כשהגיע לאבא של הבחור גילה למרבה הזעזוע שהבחור טבע בכנרת. "לא פרסמו שהוא נמצא, רק שנעלם. סיפור דומה מסתובב בימים אלה, יש בקשה לתרומת דם לילד חולה סרטן. תרומת כדוריות לבנות. מדובר בתינוק שנפטר לפני חודשיים וזה ממשיך להסתובב. זה לא בזדון, מעבירים כדי לעזור. כי בגדול אנשים הם טובים, הכוונות הן טובות".

שמן קנולה רעיל? פול בקמח תופח?

בין הדוגמאות באתר: ב-1999 צצה שמועה אודות הרעילות לכאורה של שמן קנולה, כולל קישור השמן למחלת הפרה המשוגעת. השמועה חיה לא מעט שנים באינטרנט. הסיבה לכך היא שהשמן מופק מלפתית הבר צמח שמכיל חומצה ארוסית רעילה, אך בשמן קנולה אין כמעט חומצה כזאת והוא נחשב לבטוח לצריכה ויעידו על כך המדפים המלאים בשמן זה בסופרמרקטים.

עוד שמועה שרצה השנה ומתוארת באתר: פוּל בקמח שמרים כשר לפסח של אסם. "לתשומת לבכם!! למי שיש ילדים או מישהו במשפחה שיש לו g6pd (אנזים שבני עדות שונות סובלים לעיתים ממחסור בו מ.ק) אלרגיה לפול ולתרופות שונות, לא להביא לו מהקמח החדש של אוסם לפסח - (קמח שמרים לפסח), יכול להיות שהקמח הזה בא במגע עם פול, משהו שבאסם לא מציינים וזה גרוע מאוד. כרגע קיבלתי מהם טלפון שזה אכן נכון. ראו הוזהרתם כל האלרגיים למיניהם. תודה וחג שמח".

אסם הגיבה כי בתערובת הקמח לאפיית שמרים הכשרה לפסח אין פול - לא ברכיבי המוצר, לא בפס הייצור ולא בסביבת המפעל.

תפוזים נגועים באיידס ודוגמיות בושם רעילות

אנשים נופלים בפח כי בשמועות האלה יש גלעין מתעתע של מידע שנראה אמיתי, שכן הן דומות להפליא להודעות של חברות או של משרד הבריאות. הדמיון הזה מעניק להן זוהר עמום של אמינות מזויפת, שהופך אותן לכה מתאימות להפצה, על-ידי כל כך הרבה פתיים.

שמועה אחרת, "תפוזים מעזה נגועים באיידס, לעשות שיתוף דחוף", שידרה ארשת אמינה פחות. לפי "לא רלוונטי", מקור התמונות שהופצו לצד בקשת השיתוף הדחופה, הן בידיעה שהופיעה בברזיל על פירות ובהם דוקרנים כשיטה לשוד בדרכים. הידיעה עברה "גיור" לישראל ב-2015. ב-2016, הידיעה עברה שינוי נוסף וסופר בה שתפוזים מעזה שנגועים ב-HIV הגיעו ארצה.

"כנראה שהתמונות המקוריות שבהן צולמו תפוזי דם, גרמו למחשבה שיש בהם דם", נכתב באתר. "ואם כבר דם, אז שיהיה נגוע באיידס ואם כבר, אז גם להוסיף מימד לאומני שהתפוזים מגיעים מעזה". מייל השרשרת הזה, התכתב עם האגדה האורבנית הותיקה על אדם מסתורי שדוקר בליינים במועדון במזרק נגוע באיידס.

תפוזי דם נגועים באיידס! לא באמת (מקור: "לא רלוונטי")

עוד מייל דרמטי שצף ורק אחרי מלחמת הכחשה מתישה התפוגג עד להודעה חדשה, היה זה שהזהיר מפני דוגמיות בושם רעילות, שהרגו נשים. מקור השמועה הוא מעבר לים, אבל גורמים במרכזים רפואיים בישראל הפיצו את הסיפור המפוברק והוסיפו לו נפח של אמינות, למרות שהוא היה לגמרי שגוי ושיקרי.

ב-2014 רצה שמועה בארה"ב שמדלל צבע נמצא בדגני בוקר לילדים. השמועה התמקדה בטרי סודיום פוספט, תוסף מזון שקיים במותגים כמו Lucky Charms וצ'יריוס. היצרניות טענו שכמות החומר בדגני הבוקר קטנטנה. אכן אפשר להשתמש בו כחומר ניקוי ודילול אבל בכמות גדולה יותר.

היתה גם שמועת שרשרת ששוכפלה שוב ושוב במיילים, שטלפונים סלולריים יכולים להפוך גרעין תירס לפופקורן. זה קרה בעקבות סרטון פרסומת של חברה שמייצרת אוזניות אלחוטיות לטלפונים סלולריים. הסרטון היה היתולי כמובן. גם השמועה שטלפון המחובר למטען מפיץ קרינה אדירה, שהפכה למעין "עובדה" בסגנון פייק ניוז וכמובן שגם היא היתה שקרית.

ויש גם מכתבי שרשרת שעשויים להיות נכונים. למשל, המכתב שטוען ששמן קוקוס עוזר למניעת אלצהיימר. אמינותו שנויה במחלוקת, אך כנראה שהוא לא לגמרי אגדה אורבנית ויתכן שיש בו יסוד של אמת.