הביתה להורים
ילדים בוגרים שנשארים לגור בבית ההורים או חוזרים אליו אחרי גיל שלושים הופכים לתופעה שכיחה בישראל ובעולם. מה קרה לחלום הישן על חיים עצמאיים רחוק מאבא ואמא, איך מתכננים את הדירה כך שתתאים למגורים משותפים להורים וילדים בוגרים, ולמה בית קפה סמוך יכול לעזור?
בשיתוף אפריקה ישראל מגורים
פעם החלום המשותף של צעירים אחרי צבא היה להימלט מהר ככל האפשר מבית ההורים, לעבור לעיר הגדולה, ולפתוח בחיים בוגרים. אבל בשנים האחרונות ניכרת מגמה הפוכה: יותר ויותר צעירים מעדיפים להישאר בבית ההורים עד סוף שנות העשרים שלהם. ומנגד, אנשים בגילאי שלושים וארבעים חוזרים לגור עם ההורים אחרי שכבר פיתחו לעצמם חיים עצמאיים רחוק מבית ילדותם.
ד"ר אייל דורון, מומחה לחשיבה יצירתית ומוכנות למאה ה-21, המשמש כיועץ מלווה לחברת אפריקה ישראל מגורים, מסביר: "בסוף המאה ה-19 כבר היה מקובל שילדים בוגרים, אחרי גיל 18 או בתחילת שנות העשרים לחייהם, עוברים לגור עם בני זוגם, ולאורך המאה העשרים הלך והתבסס האתוס, שלפיו ילדים מתחילים את דרכם העצמאית בגיל 18. והנה, בסקר של מכון Pew האמריקאי, אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם, נמצא כי בשנת 2014, לראשונה בעידן המודרני, שיעור הצעירים אמריקאים בני 18 עד 34, שחיים עם ההורים, גבוה יותר משיעור הצעירים בקבוצת הגיל הזו שחיים עם בני זוג".
דורון מייחס את החזרה של ילדים בוגרים לקן ההורים למספר גורמים, ביניהם התארכות תוחלת החיים והדגש הגובר על אינדיבידואליזם ומימוש עצמי. "בעידן שבו חיים הרבה יותר שנים מאשר בעבר תקופת ההתגברות נמתחת. צעירים לוקחים לעצמם יותר שהות להחליט במה יעסקו 'כשיהיו גדולים' ואיזה חיים הם רוצים לנהל. היצמדות לבית ההורים מאפשרת את השהות הזאת ומעניקה מרחב התלבטות מרווח יותר, מבלי שהם מתחייבים להוצאות כבדות ולמגורים מחוץ לבית.
דורון מציין שמגוון אפשרויות הלימודים והתעסוקה, שהוא הרבה יותר רחב ועשיר מאשר בעבר, דורש תקופה ארוכה יותר של חיפוש והתלבטות עד שמגיעים לבחירה המתאימה. "בשנים האחרונות נולדו מקצועות דיגיטליים חדשים, שמרחיבים את טווח האפשרויות של אנשים צעירים. גיימר ויוטיובר ומנהל חנות מקוונת הם מקצועות מוכרים ולגיטימיים, ואפשר ללמוד אותם באוניברסיטה וגם באקדמיה מקוונת, שהלימודים בה לא דורשים מאיתנו לצאת מהחדר הפרטי בבית. מסעות בעולם ורילוקיישן הפכו גם הם לתופעה שכיחה. צעירים מרגישים שכל העולם כולו נמצא בכף ידם והם רוצים זמן להתלבט לגבי המסלול המועדף עליהם".
כמובן שגם להיבט הכלכלי יש חשיבות. יוקר המחייה הגבוה בישראל הוא סיבה מרכזית לכך שאנשים בשנות השלושים ואפילו הארבעים לחייהם מעדיפים להישאר בבית ההורים או לחזור אליו, בייחוד לאור חוסר הנכונות שלהם להתפשר על הבחירות בתחום הקריירה.
"אנשים לא מוכנים לאפשר למצב הכלכלי לכפות עליהם החלטות שעומדות בניגוד לשאיפות ולנטיות הלב שלהם. ברגע שהאתוס החברתי משתנה והשהייה הארוכה בבית ההורים כבר אינה נתפסת כסטייה מהנורמה, הם מעדיפים להישאר בבית או לחזור אליו, בעקבות גירושין או שינוי אחר בחייהם, כדי לחסוך כסף ולתכנן את המשך דרכם כשהם חופשיים מאילוצים כלכליים", אומר דורון. "בעבר, חזרה הביתה להורים בגיל מבוגר נתפסה כדבר מחפיר שיש להימנע ממנו בכל מחיר. כיום הגישה היא 'חישוב מסלול מחדש'. זה לגיטימי יותר מאי-פעם לעצור רגע להתלבטות ולשנות מסלול חיים. ואם כך, למה לא לחזור להורים, כדי לבחור את המסלול הטוב ביותר?".
הנהירה לערים הגדולות - חמישים אחוז מאוכלוסיית העולם מתגוררת כיום בערים גדולות והצפי הוא שעד שנת 2065 השיעור יגדל ל-65 אחוז - רק מחזקת את המגמה הזאת. "בישובים כפריים הרבה יותר קל לצאת מהבית ולהרחיב את המשפחה, באמצעות בניית יחידת דיור לצד בית ההורים או בית נוסף ליד משק ההורים", אומר דורון. "אבל בערים הגדולות האפשרויות מצומצמות יותר. צריך לבחור בין דירה או בית בנפרד מההורים לבין מגורים בבית ההורים עצמו. לנוכח יוקר המחיה והצורך בזמן להתלבטות על מסלול חיים, רבים בוחרים באפשרות השנייה".
דירה פלוס
שהייה של ילד בוגר בבית ההורים או חזרה של אדם בוגר לבית הוריו אינה עניין מובן מאליו. לא קל לייצר בנסיבות כאלה מרחב מחיה ופרטיות עבור ההורים והילדים הבוגרים כאחד. לדברי מיכה קליין, משנה למנכ"ל באפריקה ישראל מגורים, המגמה הזאת מחייבת תכנון הולם של דירות מגורים.
"בדירות קטנות ובינוניות של עד ארבעה חדרים, קשה למצוא פתרון תכנוני שייתן מענה לצרכים של הורים וילדים בוגרים שחיים במשותף, אבל בדירות של חמישה חדרים ומעלה בהחלט אפשר לייצר מרחב מחיה לילד בוגר, שנשאר בבית או חוזר הביתה - וממילא פלח האוכלוסייה שיש לו ילדים בוגרים נוטה לרכוש דירות גדולות. בפרויקטים שלנו כיום אנחנו משתדלים ליצור בדירות גדולות 'יחידת מתבגר' שכוללת חדר ושירותים צמודים ולעיתים גם מקלחת. היחידה הזאת תהיה ממוקמת בדרך כלל ליד הכניסה לבית והמטבח ובמנותק מהחדרים האחרים, כדי לאפשר פרטיות ועצמאות למי שמתגורר בה. אנחנו דואגים לכך שיהיו ביחידת המתבגר נקודת רשת ונקודת טלוויזיה נפרדות".
עד כמה רוכשי דירות מעוניינים כיום בדירה עם "יחידת מתבגר"?
"אני יכול לומר שמבחינתנו זה בהחלט יתרון שיווקי להציג דירה ככזאת שכוללת יחידת מתבגר. רוכשים אוהבים מאוד את הרעיון הזה".
דורון מצביע על פתרונות נוספים שעשויים לספק מענה לצרכי משפחות של הורים וילדים בוגרים שמתגוררים יחד. "המעבר לערים גדולות יחד עם ההתפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית משנים את פני העיר. במידה רבה, העיר הופכת להיות מעין הרחבה של הבית. אנחנו רואים התפתחות של מרחבים ציבוריים אסתטיים ומעוצבים בעיר וטשטוש גבולות בין הבית לחוץ. כיום, לעיתים קרובות, המשרד יותר מעוצב ומושקע מהבית והולכים ונבנים לנגד עינינו קומפלקסים שכוללים משרדים, חנויות, דירות מגורים ומרחבים פתוחים שהופכים את הבית לחלק ממרחב אחד גדול, שעונה על כל צרכינו".
לדבריו, זו הזדמנות לשנות את צורת החשיבה שלנו. "אמנם כל אחד בבית צריך את מרחב המחיה שלו, ובהחלט חשוב שלילד בוגר שנשאר בבית או חוזר אליו תהיה פינה פרטית ואינטימית משלו, אבל זו לא צריכה בהכרח להיות סוויטה מפוארת, כי המרחב העירוני הקרוב מאפשר לנו לספק רבים מהצרכים שלנו מחוץ לבית. היום אפשר לעבוד בבית קפה או בחלל עבודה משותף, ולא חייבים להישאר לשם כך ליד שולחן המחשב הביתי".
אז תפנוקי העיר מפצים אותנו על החלל המצומצם בבית?
"במידה רבה. זה כמו שאנחנו מוכנים להסתפק בחדר קטן במלון, כשאנחנו מטיילים בעיר יפה בחו"ל, כי ממילא העיר מציעה לנו די והותר אטרקציות".
בשיתוף אפריקה ישראל מגורים
לפנייה לכתב/ת 
