מונעים בזבוז: אפליקציה לתרומת מזון
אפליקציה שפיתחו סטודנטיות מבן גוריון מבקשת לחבר בין תורמי מזון לעמותות. במשרד החקלאות ישלמו למגדלים את עלויות הקטיף של תוצרת עודפת, כדי שניתן יהיה להעבירה לנזקקים. במקביל, במשרד מעודדים חדשנות במטרה שפתרונות יגיעו גם מהסקטור הפרטי. נלחמים על כל פירור
כמחצית מכמות הפירות והירקות מושלכים לפח בתהליכי הייצור, המיון, האחסון, השיווק והצריכה, כך עולה מנתונים שנאספו במשרד החקלאות. לפי נתוני הביטוח הלאומי מהשנים האחרונות, משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לאשפה כ-4,200 שקל בשנה על מזון שלא נצרך. סטודנטיות מבן גוריון רוצות למצוא פתרון לבעיה.
- החקלאי ששובר את שוק הפירות מחאה בי-ם: חקלאים חילקו מלפפונים חינם החקלאי שמשאיר פירות וסומך עליכם שתשלמו
- ניצחון לחקלאות הישראלית: רק כ-2% ממכסת הייבוא נוצלה לפסח
"רצינו להפוך את זה לתהליך יעיל ופשוט שבו כולם מרוויחים"
הדר אבירם, מור קריספיל, גיל שלף וקים יוסלזון, פיתחו אפליקציה שמחברת בין תורמים לעמותות הזקוקות לתוצרת שלהם. מסקר שוק שערכו הסטודנטיות במסגרת פרויקט "סטודנטים חושבים חדשנות" המשותף ל-Google ולאוניברסיטה ומטרתו שיפור שירותי המגזר הציבורי והשלישי, נמצא כי ברוב המקרים אנשים מעוניינים לתרום משאבים ברי הצלה, במיוחד לאור המודעות הגוברת לאיכות הסביבה. אולם, כיוון שאין להם זמן בגלל אילוצי עבודה ואילוצים נוספים, הם לא יכולים להקדיש לזה זמן ומאמץ. יש עמותות שלקחו על עצמן למלא את החלל הזה, אבל הן מאותגרות טכנולוגית. גם כי אין להן משאבים להפנות לכך ווגם משום שהשירות שלהן לא מוכר או נגיש לקהילה והן מתקשות בהרחבת פעילותן.
"סוגיית בזבוז המזון נוגע ללב של כולנו. הבנו שכל כך הרבה מזון נזרק, אבל יש כל כך הרבה שזקוקים למזון. רצינו להפוך את זה לתהליך יעיל ופשוט שבו כולם מרוויחים", הסבירה הסטודנטית קים יוסלזון (25). "יותר מ-50% מהמזון שנזרק הוא בר הצלה. 70% ממנו זה פירות וירקות". צוות הסטודנטיות פיתח את אפליקציית Feed Me, שמטרתה לשדרג את פעילות העמותות מול קהלי היעד שלהן, ולסייע בשמירה על סביבה ירוקה באמצעות שיפור משאבים.
בלחיצת כפתור הירקן יוכל לומר מה הוא תורם
"ביקשנו להתחיל עם הירקנים", הסבירה, "יש המון עמותות ובתי מחסה ומוסדות עם נזקקים שצריכים את המזון הזמין הזה, ובעיקר המזון שחיי המדף זמינים. רוב המזון שנתרם הוא מזון יבש כי זה הכי קל והכי זול. ככה העסק התפתח. האפליקציה תעלה לחנויות האפליקציות בימים הקרובים. כיום, אנחנו עובדות על הורדות. יש לנו המון ירקנים שעובדים איתנו, והמון עמותות שממש מחכות שזה ייצא לפועל, דוגמת בית הגלגלים, עמותת לשובע, עמותת באר שובע, עמותת סלק ונוספים.
"העמותות מאוד מתלהבות ורוצות לעבוד עם זה. וגם המון ירקנים תורמים, אבל זה תהליך שלא מתבצע בצורה יעילה. כיום זה מתבצע טלפונית. יש עמותות שעובדות עם בתי עסק ספציפיים, שמדברים בטלפון או שיש יום בשבוע שהעמותות מגיעות ומחכות שהירקן יסגור את החנות. רצינו שהירקן יוכל ללחוץ על כפתור וכך לומר מה הוא תורם, עד איזו שעה אפשר להגיע, והעמותה מגיעה מתי שהירקן רוצה".
"העמותות יכולות לראות אלו תרומות מוצעות, מדי יום. האפליקציה מחוברת לווייז ואפשר לנווט לירקן. בהמשך, אנחנו רוצות לתכנן מסלול איסוף חכם, כך שאם יש כמה ירקנים מהם ניתן לאסוף תרומות, זה יתכנן את מסלול האיסוף הכי מהיר. האפליקציה גנרית ואפשר לתרום כל סוג של מזון, להעלות תמונה. אבל האפליקציה בנויה כך שממש אפשר לתרום הכל".
החיבור בין הסקטור החקלאי וקהילת החדשנות יביא את הפיתרון?
מחקרים שונים הראו כי30%-50% מאובדן המזון בעולם המערבי חל בבית הצרכן. במחקר שנערך באנגליה נמצא כי מתוך 41 מיליון טון מזון שנרכש ב-2014, כ-15 מיליון טון מזון הלכו לאיבוד במשקי הבית ובשירותי קייטרינג והסעדה. שיעור אובדן המזון ב-28 מדינות ה-EU נאמד ב-88 מיליון טונות, כמחצית ממנו בשלב הצריכה. ישראל, לדוגמא, ממוקמת במקום השני בכמויות המזון המושלכות מדי שנה מתוך מדינות ה-OECD.
הנושא מטריד לא רק את הסטודנטיות בבן גוריון. בחודש מרס האחרון השתתף משרד החקלאות בארגון אירוע "האקתון" ביחד עם "מרכז מן לביטחון תזונתי" באוניברסיטת תל-אביב ומעבדת החדשנות והקיימות של ארגון TNS. זאת כדי למצוא פתרונות יצירתיים לפיתרון לאובדן מזון. "אנחנו רגילים לשייך חדשנות בעיקר לטכנולוגיה, אבל כשהגיעו החלוצים לארץ וזיהו את בעיית המחסור במים, לא היו אלה רק אנשי הטכנולוגיה שפתרו את הבעיה, אלא מקבץ אנשים נועזים שחלמו על מה שהיה נראה בלתי אפשרי", אמרה סמנכ"ל למינוף המו"פ החקלאי במשרד החקלאות, ד"ר מיכל לוי, בכנס שנערך השבוע בנושא אובדן מזון.
לדבריה, קריאת הספר "המאבק על כל טיפה" (ספרו של חבר המועצה האמריקאית לביטחון לאומי, ובו מתואר כיצד ישראל הצליחה להתמודד עם המחסור במים מראשית דרכה ועד היום) העניק לה השראה. "קריאת הספר האירה לי משהו משמעותי בהבנת החדשנות. כלכלנים באותה תקופה קבעו חד משמעית שארץ ישראל תוכל להכיל מקסימום 2 מיליון איש בגלל המגבלה בכמות המים. והנה היום חיים בשטח זה 12 מיליון תושבים".
"כל אחד יכול לתרום למציאת פתרון לבעיית הבזבוז ואובדן המזון. הפתרונות לבעיה זו, כמו גם לבעיות נוספות, יבואו מחדשנות פורצת דרך. חקלאות ישראל היא מן המתקדמות בעולם, וישראל היא אומת הסטארט אפ. צריך לשלב בין שני העולמות הללו ולמצוא פתרונות לבעיה שהיא כלל-עולמית, פתרונות שנוכל אפילו לייצא. אני בטוחה שהחיבור בין הסקטור החקלאי וקהילת החדשנות והיזמות יניב פירות טובים".
כיום פועלים במספר מישורים כדי למנוע את הבזבוז: צמצום היווצרות עודפים, ניצול העודפים הבלתי נמנעים ופיתרון לשיווק תוצרת סוג ב'. במשרד מקווים כי הסקטור הפרטי ימצא פתרון. האפליקציה של הסטודנטיות מבן גוריון תוצג בשבוע הבא במטה גוגל בתל-אביב. זאת בעוד שב"האקתון" עלו יוזמות חדשניות נוספות.
פיילוט: המגדל יקבל את עלויות קטיף תוצרת עודפת שתירתם לעמותות
מעבר לפתרונות טכנולוגיים, פועל פיילוט למניעת בזבוז מזון בקרב החקלאים בשני גידולים עיקריים, מלפפון ועגבנייה, המהווים גידולים מרכזיים בתזונה המקומית.
מתוך כ-91 אלף טונות מלפפונים שמגדלים בישראל, 20% (כ-18,200 טונות) אינם נקטפים מפאת חוסר כדאיות כלכלית, כיוון שעלויות הקטיף גבוהות ביחס למחיר המכירה.
מתוך כ-165 אלף טונות עגבניות שמגדלים בישראל, כ-10% אינן נקטפות (כ-16,500 טונות) בעיקר בשל בעיות איכות וחוסר כדאיות כלכלית. בפיילוט שיערוך המשרד כבר השנה, יקבל המגדל את עלויות הקטיף עבור תוצרת עודפת שתיקטף, כדי שניתן יהיה להעבירה לעמותות למען נזקקים.
"כ-18% מהאוכלוסייה - במצב של חוסר ביטחון תזונתי"
בכל שנה נזרקים אלפי טונות של פירות וירקות עקב הקושי להתאים בין ההיצע (היבול העתידי) לביקוש. משרד החקלאות, ולא רק הוא, מחפש טכנולוגיה שתאפשר לחקלאי לתכנן את השתילות בצורה שתמקסם את פוטנציאל המכירה העתידי, בין אם באופן ישיר או על ידי סיטונאים ורשתות השיווק.
בעיה נוספת שעולה היא שאין אפשרות להגיע לתכנון ייצור מושלם במערכת ביולוגית ומאחר שבשל משתנים בלתי תלויים, תישאר לעיתים כמות גדולה מאוד של תוצרת עודפת בשדה, מכאן שעודף תפוקה הוא פרמטר בלתי נמנע בחקלאות, כיוון שהיבול תלוי במשתנים רבים ובלתי ניתנים לשליטה, כגון אירועי מזג אוויר, מחסור בימי מכירה, יבוא מתחרה וכד'. מדובר בכמות גדולה מאוד המתהווה בפרק זמן קצר, שעבורה פתרון כמו העברה לנזקקים אינו בר ביצוע, בשל חוסר היכולת לצפות עודף נקודתי שכזה.
בנוסף, אלפי טונות פירות וירקות בעלי ערך תזונתי נזרקים עקב גודלם, צבעם ופגמים חיצוניים. כיום מבקשים לעשות שינוי צרכני שיאפשר לעשות שימוש בתוצרת מסוג זה באופן בר-קיימא מבחינה כלכלית ולוגיסטית.
אורי צוק-בר, סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מסביר: "כיום, כ-18% מהאוכלוסייה נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי מתון עד חמור ואם יש בידינו לעזור לאוכלוסיות המוחלשות לקבל מזון טרי ובריא, מחובתנו המוסרית לעשות זאת במקביל לחיזוק היכולת של החקלאים להתקיים בכבוד ומבלי לעוות את מנגנוני השוק".
לפנייה לכתב/ת 
