המאבק על מונופול המלט: האם מחירי הדירות ימשיכו לעלות?
במשרד הכלכלה שוקלים קביעת היטל היצף על יבוא המלט. בהתאחדות בוני הארץ מזהירים: הדבר עלול להביא להמשך השליטה של מונופול נשר בשוק ולעלייה נוספת של מחירי הדירות
בהתאחדות בוני הארץ (לשעבר התאחדות הקבלנים - ב"פ) מזהירים כי אם יוטל היטל היצף (כאשר מחירן של הסחורות בארצות חוץ נמוכים מאלה שבארץ המקור) על יבוא המלט לישראל, המשמעות עלולה להיות ייקור מחירי הדירות. במכתב ששלח היועץ המשפטי של התאחדות בוני הארץ קובי פלקסר לממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה הוא מזהיר כי "כל צמצום בתחרות או הגבלה על יבוא עלולה להביא לעלייה במחיר המלט) וכתוצאה מכך עלייה במחירי הדירות".
בחודש מאי האחרון החליט מנהל מינהל יבוא וממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה ,דני טל, לפתוח בחקירת היצף בייבוא המלט לישראל. זאת בעקבות בקשת יצרנית המלט הר-טוב, אליה הצטרף מונופל המלט נשר, על רקע עלייה משמעותית בהיקף יבוא המלט מיוון ומטורקיה במחירים נמוכים ממחירו במדינות המוצא.
בהתאחדות בוני הארץ מתנגדים כאמור להיטל. במכתב שנשלח לממונה על הגבלים עסקיים צוין כי "ממשלת ישראל עושה בימים אלו שורה של צעדים ופעולות לטיפול במשבר הדיור הפוקד אותנו בשנים האחרונות. כחלק מהטיפול הכולל במשבר שמה לה ממשלת ישראל יעד ברור להורדת תשומות הבנייה, אם בדרך של הפחתת מכסים ועלויות יצור ואם בדרך של טיפול בצמצום הליכי הרגולציה הקשורים בכך.
"הטלת היטלי יבוא על תשומות הענף והחשש מהיווצרותו של מונופול נוסף בתחום אינם מתיישבים לדעתנו עם מדיניות הממשלה וצעדיה בנושא הדיור, מה שעשוי להקשות על יישומה. יצוין ויודגש כי לו יוחלט על הטלת ההיטל כאמור, המאמץ לבלימת עליית מחירי הדיור יפגע וכן צעד זה עלול לגרום לציבור הקבלנים, אשר יהיו הנפגעים המיידים והעיקרים מההחלטה, נזק כלכלי כבד וכך גם לענף בכללותו".
המלט מהווה מרכיב מרכזי בתחום הבנייה והתשתיות. נכון להיום התחום נשלט על ידי יצרנית המלט נשר המהווה מונופול ששולט בכ-70% מהשוק. יצרנית מלט נוספת היא הר-טוב, שב-2015 נשר חויבה למכור את המפעל על ידי הממשלה.
כמו כן, ישנן יבואניות קטנות יותר מצרפת, יוון וטורקיה, בהן חברת סימנט, שבשליטת מספנות ישראל. לפי נתוני סימנט, הייבוא נעשה באוניות מלט במשקל 12,200 טון אותן פורקת החברה בקצב של 500 טונות מלט בשעה בנמל מספנות ישראל בחיפה, לעומת קצב פריקה סטנדרטי של אוניות מלט העומד על כ-150 טון בשעה".
"המאמץ לבלימת מחירי הדיור יפגע"
גם באיגוד לשכות המסחר מתנגדים להיטל. במכתב שנשלח השבוע לממונה צוין כי החלטה על היטל היצף משמעותה הטלת מס גבוה על הייבוא והפיכתו ללא כדאי - דבר שעלול להוביל להפסקה בפועל של הייבוא והמשך השליטה של מונופול נשר בשוק. עוד צוין כי הטלת ההיטל על ידי משרד הכלכלה, שבראשו עומד השר אלי כהן (כולנו), תביא לעלייה במחירי הדיור וכי היא עומדת בניגוד להחלטות הממשלה ולהתחיבויות של שר האוצר, משה כחלון, בדבר המאמצים להורדת מחירי הדירות.
באיגוד מציינים כי שוק המלט בישראל נאמד בכ-3 מיליארד שקל בשנה ושוק הבטון בכ-4.5 מיליארד שקל בשנה. עוד מצוין, כי חברת סימנט הצליחה להוריד בתוך כשנה את מחירי המלט בכ-30% ונתח השוק שלה גדל לכ-8%. לדבריהם, התחרות בענף הובילה להוזלה משמעותית בעלויות הבנייה בארץ, הנאמדת בכשני מיליארד שקל בשנה. עוד מזהירים באיגוד כי הטלת ההיטל תעצור את המגמה ו"תגרום בהכרח לעליית מחירים" בשל ההשפעה העקיפה של עלות חומרי הגלם ותשומות הביניים.
"מאוד ייתכן שכל מטרת הגשת התלונה אינה יותר מאשר ניסיון להצר את יכולתם וכדאיותם הכלכלית של הייבואנים להמשיך ולייבא מלט, ולרסן או לבטל את אפשרות חדירתם לשוק המקומי", מוסיפים באיגוד. "אסור שהיטלי היצף יהפכו להיות, בדרך עקיפה, לחסם בפני יבוא תחרותי לאחר שכבר הונהגה רפורמה חשובה של הסרת חסמי יבוא ועידוד התחרות".
עוד נכתב כי "הטלת היטל היצף תוביל כאמור בוודאות לייקור מחירי המלט, שיובילו לעליית מחירי הדיור במדינת ישראל. וזאת בשעה שממשלת ישראל חרטה על דגלה את נושא המאבק ביוקר המחייה ובעיקר במחירי הדיור. העלאה של מחירי הדיור תפגע בעיקר בשכבות החלשות באוכלוסייה, ואלו שידם אינם משגת יתרחקו עוד יותר מהשגת היעד של רכישת דירה".
מנגד, הכלכלן ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר וכיום ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, כתב חוות דעת עבור מלט הר-טוב, בה ציין כי דרישתה להטיל היצף על הייבוא של המלט, נועדה למנוע מצב של סגירת המפעל ופיטורי 120 מעובדיה. הוא מציע להטיל ערובה זמנית מיידית על יבוא של מלט מחו"ל, וכן היטל היצף שיגן על החברה מייבוא של מלט זול לתקופה של 5 שנים לפחות.
"הייבוא הטורפני של מלט קיים כבר שנה וחצי, ובשלב כה מאוחר להתערבות ממשלתית - אין אמצעים יעילים אחרים שיכולים לפעול במהירות", כתב זליכה. "אם הייבוא הטורפני לא ייעצר במהירות – מלט הר טוב לא תוכל לממש את השלבים הבאים בתכנית ההשקעות שלה ותהפוך לשחקן זניח בענף המלט בישראל, אם בכלל תשרוד".
"קבלנים מנסים לגזור קופון על חשבון התעשייה הישראלית"
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "הממונה על היטלי סחר פתח בחקירת היצף בעקבות תלונה של היצרנים המקומיים בענף על יבוא במחירי היצף של מלט מיוון ומטורקיה. החקירה הנה בשלבים ראשוניים של איסוף נתונים. לאחר סיום החקירה שצפויה לארוך בין שנה לשנה וחצי, יועברו הממצאים להחלטת שר הכלכלה. לאחר קבלת החלטתו בעניין תהיה הטלת ההיטל כרוכה באישור שר האוצר וועדת הכספים".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "יבוא המלט הפחית את הריכוזיות בשוק זה, הגדיל את התחרות והביא להוזלת תשומות הבנייה. מיותר לציין כי נושא זה נמצא בראש מעיניו של משרד האוצר. באשר להיטל ההיצף, נושא זה נמצא כעת בחקירה ומשרד האוצר ממתין לתוצאות החקירה על מנת להעביר את התייחסותו".
מנשר מפעלי מלט ישראליים נמסר בתגובה: "מרכיב המלט בעלות דירה בישראל הוא כ-1.5% בלבד, כפי שקבעה הוועדה (הרשקוביץ) לעידוד התחרות בענף המלט. כל ניסיון לקשור בין ההתייקרות במחירי הדיור בישראל לעלויות המלט הוא הזוי ומשולל כל יסוד. לראייה, בעוד שבשנים האחרונות ירדו מחירי המלט בייצור המקומי, מחירי הדיור האמירו. עצוב שהקבלנים מנסים לגזור קופון על חשבון התעשייה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
