מרי אזרחי נגד הדיקטטורה של מוסדות התכנון

קדחת אישורי הבנייה של השנים האחרונות עוררה בקרב תושבים בערים שונות לא מעט תסכול וזעם על מוסדות התכנון, שממהרים לטענתם לאשר תוכניות בנייה בלי לשפר את התשתיות בהתאם לצרכים ההולכים וגדלים של האוכלוסייה המתרחבת.

על רקע זאת קבוצות אזרחים החלו לנהל מאבקים נגד החלטות תכנוניות, ואף יצאו אל הרחובות להפגין על הפגיעה באיכות חייהם, אספו כספים והתאגדו ולא ויתרו גם לאחר שנדחו שוב ושוב על ידי הרשויות השונות. כעת נראה כי מחאת התכנון הזו צוברת תאוצה עם התגבשותו של מטה אזרחי ארצי ששם לו למטרה לאחד מאבקים קיימים ולספק לתושבים תמיכה ארגונית ומשפטית במאבקם בהחלטות הבנייה. מי שיזמו את הקמת המטה הם תושבי כפר סבא והוד השרון, וכיום חברים בו גם תושבי נתניה, הרצליה, רמת השרון, עמק חפר, פתח תקווה, קריית אונו, תל אביב, באר יעקב, חדרה, נהריה, חיפה, רמת גן, נתניה, תל אביב, ראש העין ואשדוד.

"שייקחו שק שינה ויישנו על הרצפה. לא מעניין אותי, לא אחכה לכבישים בשביל לבנות דירות", זו היתה תגובתו של יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי ב־2016 לתושבי פתח תקווה שהביעו מחאה על הבנייה בשטח בסיס מחנה סירקין. מבחינת הפעילים אמירתו של יצחקי מבטאת את הרוח הנושבת ממוסדות התכנון והפוליטיקאים: לבנות הרבה ומהר, ולא משנה מהם צורכי התושבים.

בפגישה שקיים השבוע מטה המאבק הוחלט לצאת נגד תוכניות המתאר ותוכניות הבנייה בערים השונות, ולספק לתושבים הפעילים תמיכה מגורמי מקצוע בתחום המשפט, האדריכלות ותקשורת ואסטרטגיה. בקרוב גם תוקם קבוצת פייסבוק לכל תושבי הארץ. מבחינת המטה, אין בכוונתו לעצור את הבנייה, אלא לבנות בלי להזניח את צורכי התושבים, כלומר להשקיע בתשתיות מתאימות, כגון כבישים, ולא למחוק שטחים ציבוריים ושטחים ירוקים. מטרה נוספת של מטה המאבק היא הוצאת אגף התכנון ממשרד האוצר ומניעת מעורבות של פוליטיקאים בתכנון. את המאבק הם מגדירים "על פוליטי" ולא "א־פוליטי" מכיוון שהוא כן ייעזר בפוליטיקאים לקידום מטרותיו, אך בלי לתמוך בפוליטיקאים או במפלגות מסוימים.

כפר סבא: בונים לגובה ללא תשתיות 

המאבק בכפר סבא החל לפני שלושה חודשים, כשהנהגת המאבק כוללת עשרות פעילים, ובראשם התושבת מירית שקד־ברק. "מתוכנן כאן מתקן למיון פסולת של כל אזור השרון ובנייה לגובה בלי תשתיות ותכנון קדימה", מספרת שקד־ברק. רואים שמישהו ישב וכתב תוכניות בלי להיות בשטח, זו תהיה בכייה לדורות. "התחושה היא שכיום התכנון נקבע על ידי פוליטיקאים, והוועדות המחוזיות לא עומדות תחת הלחץ שמופעל עליהן. בעוד כמה זמן כחלון לא יהיה כאן, ואנחנו ניתקע עם התוכנית. נעשה הכל כדי שהטירוף הזה ייפסק. המאבק בכפר סבא החל נגד התכנון בשכונת קפלן ונגד הקמת תחנת המעבר לפסולת, ומשם הוא התפשט לשכונות המזרחיות. נפגשנו עם מהנדסת העיר ועם ממלא מקום ראש העיר, אבל לא יצא מזה כלום".

הוד השרון: מצופפים את העיר פי ארבעה 

את המאבק בהוד השרון, שהחל לפני כשנה, מוביל קובי חנוך, וכולל כ־50 פעילים, מתוכם כ־15 הם הגרעין הקשה, ובנוסף לכך 100 איש מעורבים בפעילות. חנוך מספר כי המאבק החל כשהתברר להם שיש תוכנית מתאר שאותה הוא מגדיר כ"מטורפת": "זו תוכנית בנייה שעומדת להפוך עיר מ־57 אלף איש ל־200 אלף איש בתוך 20 שנה, כשהיא מתעלמת מתשתיות. בונים כי צריך לבנות, ולא רלוונטי אם מדובר ברחוב צר שכבר כיום קשה לצאת ממנו. אם יש בו שטח ריק אז בונים בו".

לטענתו, שכונות שלמות ייבנו על שטחים חקלאיים שמובילים לרחובות צרים. הרחוב הראשי אמור לכלול בניינים בני 30 קומות, בלי שיוכל להכיל את התנועה, וקיים מחסור חמור בשטחים ירוקים ומבני ציבור. "הפתרון של העירייה לשטחים ירוקים הוא פארק ענק מחוץ לשטח העיר. על הפארקים הקיימים מסומנים כתמים חומים, כך שבעתיד צפויים לבנות עליהם מבני ציבור ואפילו לשנות את ייעודם. האינטרסים של ראש העיר לא ברורים לנו".

לדבריו, תוכנית המתאר הופקדה בוועדה המחוזית ב־6 בינואר, וב־31 ביולי הוחלט לאשר אותה לקראת מתן תוקף. אז הם גילו שהרשויות מתייחסות לתושבים כמו "יתוש שמטריד אותן": גילינו שהכל פוליטי גם בוועדות המחוזיות. כ־1,800 תושבים חתמו על התנגדויות, אבל ביטלו את רובן. כאזרח קטן אין לך כוח להתנגד".

עמק חפר: פוגעים באופי הכפרי של האזור

הוועד בעמק חפר חוגג עשר שנים לקיומו. חיזקי סיבק, מזכיר מושב אביחיל, מספר כי התושבים נאבקים, יחד עם ועד שכונות צפון נתניה, בבנייה של מגדלים בצפון נתניה, שמקודמים במסלול האישור המהיר של הוותמ"ל. התושבים נלחמים נגד שינוי האופי הכפרי של אזור צפון נתניה ועמק חפר, נגד הפגיעה בשטחים הפתוחים וברצועת החוף ונגד העומס הצפוי על תשתית הכבישים.

לדברי סיבק, הם הצטרפו למאבק הארצי מתוך הבנה שהבעיות משותפות לכולם: "עוד ועוד תושבים מערים שונות מבינים שבמערכת התכנון אין בלמים ואיזונים, יש מקום במרחב תכנוני למרקמים שונים של בנייה, יש צורך בשולייים לעיר, בהתאמה של תשתיות ונתיבי תנועה לפני שמתחילים לבנות. לעין התכלת למשל יש תוכנית שתכפיל את האוכלוסייה ובנוסף תוכנית למגדלים וכל זה בלי תשתית שתתמוך באוכלוסייה הרבה שתגור שם. התפיסה היום היא לתכנן מתחם מבלי להתייחס למתחם הסמוך אליו, זה משנה את כל התהליכים.

קריית אונו: מכפילים את האוכלוסייה

תוכנית המתאר בקריית אונו צפויה להגדיל את מספר התושבים מ־37 אלף ל־80 אלף, כך טוענת שאולה הייטנר, ממובילות המאבק בעיר, וזאת ללא תשתיות תומכות: "מעיר שגדלה בקצב טבעי, האיצו את הבניה ואת התכנון וזה יגרום לקריסתה, לאיבוד צביונה ולירידה דרמטית באיכות החיים. לפני מספר חודשים החלה הוועדה המחוזית לקדם תוכנית מתאר כוללנית. החל תהליך 'שיתוף' ציבור, ובו הובהר למשתתפים שידי המתכננים כבולות ואין ביכולתם לבדוק מחדש תוכניות הנמצאות בהליכי תכנון וטרם אושרו. מדובר באלפי יחידות דיור העומדות לשתק את לב העיר ולהשפיע על כולה. על רחוב לוי אשכול יבנו 80 מגדלים עד 24 קומות. גם הרכבת הקלה הורחקה מלב העיר".

בעקבות התוכנית התארגנו מספר תושבים כדי לעצור את מה שהם מכנים "טירוף", וזאת עד לבחינת התוכניות מחדש. כמו כן הם פועלים בהסברה ומארגנים הפגנות: "התושבים בעד התחדשות עירונית, אבל שפויה ומאוזנת שתיטיב עם כל התושבים ולא עם מיעוטם".

הרצליה: לא דואגים לתשתיות תחבורה

המאבק בהרצליה מורכב מנציגי שכונות שהקימו לפני שנה ארגון גג בשם "הרצליה איכות חיים". "התחלנו לפעול ברגע שנודע לנו על תוכנית המתאר", מספר צבי דותן, ממובילי המאבק. "חשוב לנו שתהיה בנייה ושהבנים שלנו יוכלו לגור ליד המשפחות שלהם, אבל אנחנו מבקשים שהבנייה תתאים לצורכי התושבים ושתוספת הבנייה תהיה שפויה והגיונית, שהתשתיות יתאימו לתכנון. ראינו שהולכים לבנות ללא שום תכנון נכון אלמנטרי. תוכנית המתאר מוסיפה 52 אלף דירות, בנוסף ל־24 אלף דירות שמתוכננות בפינוי־בינוי ותמ"א 38, כלומר נגיע ל־320 אלף תושבים בתוך 12 שנה, שזו קטסטרופה אורבנית. התוכניות פגומות כיוון שהבסיס שלהם לא קיים בכלל. בתחבורה מתכננים רכבת קלה שתהיה בעיר, אף שמשרד התחבורה לא מתכנן כזה דבר".

ממינהל התכנון נמסר: "מדובר בטענות חסרות כל בסיס. איכות החיים של התושבים היא חלק בלתי נפרד מהתוכניות שמקדמות ועדות התכנון בשיתוף הרשויות המקומיות. בוועדות התכנון נותנים את הדעת על כל דבר ודבר שיש בו כדי לשפר את איכות החיים של התושב, גני הילדים, בתי הספר, הפארקים והריאות הירוקות, המסחר והתעסוקה ואיך להגיע ממקום למקום. ועדות התכנון רואות כיצד העיר מאפשרת מחזור חיים שלם לתושב. התהליך ממשיך גם ביצירת נגישות גבוהה לשירותים, לתעסוקה, לתרבות, לפנאי ונופש לכל אדם שגר במקום. התושב הוא לא רק הבסיס לתכנון הוא גם חלק בלתי נפרד מהתהליך. שיתוף הציבור קיים בהליך התכנון עוד מהשלב הראשון. מדובר בשלב בסיסי שבא לידי ביטוי בקיום דיונים בקבוצות, אסיפות ציבוריות רחבות ופרסום באתר האינטרנט, שם הציבור מוזמן להגיב".