האותיות הקטנות - באנגלית. המוכרת בטופשופ: "כיסינו את עצמנו"

לקוחה שקנתה זוג מכנסי ג'ינס בחנות טופשופ (TOPSHOP) בקניון ממילא בירושלים לא שמה לב למילים: and up ("ומעלה") על גבי שלט מחיר, ועל כן שילמה יותר ממה שציפתה לשלם. היא תהתה האם רשת אופנה בישראל יכולה בכלל להשתמש בביטוי באנגלית שעלול להטעות צרכנים.

"אנחנו כיסינו ת'תחת של עצמנו"

בהמשך הפוסט היא כותבת: "בין תשובותיה זכורות לי במיוחד המילים הבאות: 'כתוב שם 289.90 שקל and up. את יכולה לקרוא את האותיות הקטנות וזה גם כולה 30 שקל הפרש, אנחנו כיסינו ת'תחת של עצמנו'. מרוב השוק שילמתי, ולפני שהלכתי אמרתי לה שלדעתי הם צריכים לשים על כל סטנד של ג'ינס את המחיר המתאים לו ולא להטעות ככה את הלקוחות. היא השיבה שבתור לקוחה היא קוראת את האותיות הקטנות - יצאתי משם עצבנית ומרגישה שעבדו עליי".

מרשת טופשופ נמסר בתגובה: "מדובר באירוע נקודתי שאירע באותה חנות ואינו מייצג בשום צורה ואופן את מדיניות TOPSHOP. הרשת מקפידה לנהוג בשקיפות ובהוגנות כלפי לקוחותיה ולראייה מוצגים בכל סניפיה מחירי המוצרים באופן הברור ביותר.

"אנו מצרים על המקרה ופועלים למניעת הישנותם של מקרים דומים בחנויות הרשת.

"מחירי המוצרים מוצגים באופן הברור ביותר. המקרה לא מייצג בשום צורה ואופן את מדיניות הרשת".

המועצה לצרכנות: "כתיבה של סייג בשפה זרה - מהווה פרסום אסור"

במועצה לצרכנות אמרו ל-ynet כי "החוק אוסר על עוסק לעשות מעשה או מחדל העלול להטעות צרכנים בכל פרט מהותי - וברור כי המחיר הוא פרט מהותי. במקרה שלנו, הצגת מחיר של 289.90 באופן בולט כשהמחיר גבוה יותר, עלול להוות הטעיה של ממש.

"כתיבה של סייגים והבהרות באותיות קטנות, או בשפה שיש מהציבור כאלה שאינם מבינים אותם - מהווה פרסום אסור ומעלה חשש של ממש לקיומה של הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן. עמד על כך ביהמ"ש בפס"ד כשקבע שהפרסום מטעה הוא אסור, גם אם ניתן הסבר בעל פה במועד מאוחר יותר, שכן הרושם של הצרכן ורצונו לרכוש את המוצר מתגבש מהרושם הראשוני שלו ולכן הפרסום הוא פרסום מטעה. המחוקק אף הסדיר את אופן ציון הסייגים וקבע כי יש לציינם באופן בולט ובגודל של שליש מהמידע שבפרסום ואף נקודה זו מצריכה בדיקה".

סביר להניח שהחברה כן ציינה את המחיר המדויק של הג'ינס על גבי תו מחיר שמוצמד לג'ינס - אם כי אין לנו מידע לכאן או לכאן. במקרה שאין ציון מחיר כזה, אלא רק על גבי שלט המחיר, אומרת המועצה: "הכלל הוא כי עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל. בהתאם, אם לא מדובר במכירה מיוחדת חובה לציין את המחיר עצמו על הבגד עצמו ולא על המדף.

"התנהלות אחרת המפנה למדף (שם מוצג מחיר שונה) לא רק שאינה עומדת בדין, אלא אף עלולה להטעות כפי שארע כאן. חשוב לעניין זה לציין כי סירוב לחייב את הצרכנית לפי המחיר המוצג על המדף מעלה חשש לעבירה נוספת של אי השבת ההפרש בין המחיר על המוצר לבין המחיר בקופה. אם זה היה המקרה, לא די בהתנצלות החברה, ככל שהחנות סירבה להשיב לצרכנית לבקשתה ההפרש בין המחיר לבין המחיר בקופה אחרי שהצרכנית שלחה דרישה בכתב , יכולה היא לפנות לביהמ"ש בתביעת ההפרש ובצירוף פיצויים לדוגמא של עד 10,000 שקל. חשוב לציין שמשלוח מכתב התראה הוא תנאי בסיסי להגשת תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק על פי החוק".