על גאווה ועבודה: כך תואץ כניסת הגברים החרדים לשוק התעסוקה
העובדה שגברים חרדים מציבים את העבודה כערך נחות מלימודי התורה, יחד עם הגדלת הקצבאות לאברכים בשנה וחצי האחרונות, גרמו לרבים מהם לוותר על יציאה לעבודה שמשמעותה עבורם היא קיום בלבד. אך מה יקרה אם יוכלו לעבוד בעבודה שתספק להם הגשמה עצמית ולא רק פרנסה?
האוצר: כניסת ערבים וחרדים לשוק העבודה גרמה לקיפאון בפיריון
"תעשיית ההיי טק לא מסייעת מספיק למשק הישראלי"
סיפור השתלבות הגברים החרדים בשוק העבודה הישראלי מורכב, ומושפע מגורמים רבים. לפי ניתוח האוצר, הירידה בקרב הגברים החרדים נובעת בין השאר מערך נמוך שהם מייחסים לעבודה - כלומר לימוד תורה מקנה לאברך יוקרה חברתית ושיוך למעמד גבוה, גם אם מעמדו הכלכלי נמוך. זהו הסבר אפשרי להצלחה המועטה יחסית בשילובם של הגברים החרדים בשוק העבודה.
הסבר זה מתקבל גם מתוצאות הסקר החברתי של הלמ"ס ל-2016 ,אשר בחן את ערך העבודה וחשיבותה בעיני החברה החרדית בכלל ובעיני הגברים בחברה בפרט. מהסקר עולה כי 45.4% מגברים החרדים שמועסקים לא היו עובדים אם היו יכולים להרשות לעצמם מבחינה כלכלית, לעומת רק 23.9% מהגברים היהודים הלא חרדים ו-21.4% מהנשים החרדיות שענו כך.
"קיים פער בין הרמה ההצהרתית למציאות"
אלא שייתכן שתוצאות סקר הלמ"ס מבטאות יותר הלך רוח מאשר שאיפה אמיתית שלא לעבוד. "שיעור המבקשים בקרב המגזר החרדי לצאת באמת לתעסוקה מתקדמת וללימודים מתקדמים, גבוה משמעותית בקרב המגזר מאלו העושים כך בפועל". כך מספר משה שפירא, המשמש כחוקר ויועץ שותף מטעם מכון המחקר מידע שיווקי (סי.איי) להקמה והפעלת הכוון תעסוקתי במגזר החרדי.
"הפער נובע בעיקר מאורח וסביבת חיים החוסה תחת מנהיגות תורנית חרדית חצרית נוקשה, מבלי כוח נפש וכוח כלכלי לצאת חוצץ ולכן קיים פער בין מה שאומרים לבין מה שעושים".
יעל גנדמן, מנהלת מדור ההשמה במרכז האקדמי לב, בו לומדים למעלה מ- 1,000 חרדים וחרדיות לתארים בהנדסה, מחשבים וניהול, אומרת דברים דומים: "מההיכרות עם המגזר החרדי יש פער בין הרמה ההצהרתית למציאות. יכול להיות שגבר שמקבל סקר כזה מרגיש סוג של מחויבות או חשש והוא מעדיף לענות שהוא לא רוצה לעבוד, כי אם הוא לא יענה כך אז יסתכלו עליו בעין פחות טובה. האליטה היא ללמוד תורה. אפילו אם קיבלתי אישור מהרב אני אצהיר שהעבודה היא בעדיפות נמוכה".
ביולי 2010 יזמה ממשלת ישראל את תוכנית תעסוקה 2020 בה נקבע בין היתר יעד שיעור התעסוקה לגברים החרדים ל-2020 שהוצב על 63%, אך כאמור יעד זה ככל הנראה נראה היום רחוק מתמיד. בשבוע שעבר יצאה לדרך ועדת תעסוקה 2030 אשר בה יעודכנו יעדים חדשים, וחברי הוועדה יצטרכו לספק דרכים חדשות להתמודדות עם החסמים.
כיום פועלות תוכניות רבות לקידום תעסוקת החרדים שתוקצבו על ידי משרד העבודה והרווחה: 12 מרכזי הכוון תעסוקתי בקרב ריכוזי אוכלוסיה חרדית, קורסי הכשרה מקצועית, מענקי השמה, תשלום שכר לימוד לגברים חרדים הלומדים לימודי הנדסאות במסגרת מה"ט (המכללות הטכנולוגיות), עידוד יזמות בקרב חרדים, ותוכנית צוערים ייעודית לשילוב חרדים בשירות המדינה.
נוסף על כך, משרד העבודה מעניק מימון למספר גופים חיצוניים הפועלים בנושא, כמו עמותת it works, אשר מפעילה יוזמות לקידום העסקה של חרדים לא אקדמאים ביישובים חרדים. במסגרת הפעילות העמותה מבצעת פעילות יזומה לגיוס ומיון משתתפים מהמגזר החרדי, לצורך הכשרה מקצועית בתחום טכנולוגי מבוקש הנבחר בהתאם לצרכי ההעסקה העדכניים ביותר באזור המדובר. המשתתפים זוכים לסדנאות לפיתוח מקצועי הכוללות כתיבת קורות חיים, הכנה לראיון עבודה, התנהלות בסביבת העבודה המודרנית, ומו"מ על חוזה ההעסקה.
הדרה וחשדנות מצד המעסיקים
ומה לגבי הביקוש מצד המעסיקים? יפעת ברון-גולדברג, מנכ"לית it works, טוענת כי "האוכלוסייה החרדית חווה הדרה הנובעת מחשדנות וספקנות מצד מעסיקים פוטנציאליים לגבי שילובם בסביבת עבודה מעורבת. לכן במציאות כזו יש לבחון שימוש בכלים אשר מעודדים תעסוקה ומציידים את מחפש העבודה בכלים אפקטיביים לחיפוש עבודה".
אתר Alljobs למשל מאפשר למעסיקים שרוצים לקלוט חרדים לעבודה, לפנות אליהם באופן בלתי אמצעי ולציין זאת על גבי המשרה על ידי סימונה כמתאימה לציבור החרדי. בשנת 2014 סומנו באתר 22,854 משרות כמתאימות לחרדים, בשנת 2015 סומנו 29,104 משרות, ובשנת 2016 סומנו 26,397 משרות. כלומר גם כאן ניתן לראות עליה משמעותית עד 2015 וירידה מסויימת ב-2016.
לפי נתוני Alljobs, מספר המשרות הגדול ביותר שמוצע לחרדים באתר נמצא בתחומי המכירות, שירות הלקוחות והעבודות הכלליות. מנהלת התוכן והמחקר של Alljobs, עינב בוימפלד מסבירה: "באופן טבעי היצע המשרות בתחומים האלו הוא גבוה במיוחד, מאחר והם אינן דורשות כישורים ייחודים או השכלה ספציפית ופונות למגוון רחב יותר של אנשים. בנוסף, המשרות בתחומים הללו הן משרות דינאמיות, אשר התחלופה בהן גבוהה – ועל כן מגייסים אליהן עובדים באופן בלתי פוסק".
"הממשלה יוצרת מצב פרדוקסלי"
בסקירת האוצר ציינו גם את השינויים במערך התמריצים שחלו בשנה האחרונה, ובהם ביטול מבחן התעסוקה בבחינה של בקשות הסבסוד של מעונות היום, כאחד הגורמים שהשפיעו על בלימת ההשתלבות של הגברים החרדים.
"להחלטה הפוליטית-קואליציונית של הממשלה הנוכחית להחזיר ולהגדיל את הקצבאות לאברכים ולמגזר (שנחתכו בממשלה הקודמת) אכן השפעה מהותית על 'המוטיבציה המעשית' של הגברים לא לצאת לתעסוקה". מסביר משה שפירא, אשר במסגרת המחקר שביצע ניהל ראיונות עומק רבים עם גברים חרדים בגילאי 19-55. "היגד נפוץ בראיונות היה כי הקצבאות הנוכחיות יחד עם הזכאות להנחות כאברך (ומפרנסת יחידה) והכנסות קטנות נוספות ב'שחור' מביאים את ההשתכרות כמעט לשכר המינימום, ולכן 'לא שווה לצאת לעבוד'. זהו כמובן מצב פרדוקסלי. כאשר ביד אחת הממשלה מממנת פעילויות שנועדו לעודד יציאת המגזר לתעסוקה, בזמן שביד השנייה הגדלת הקצבאות מעודדת אי יציאה לתעסוקה".
עם זאת, שפירא מציין כי "'העסקונה' החרדית אכן בלחץ לאור הגידול בהיקפי 'היציאה' ללימודים מקצועיים ואקדמאים ולתעסוקה 'בחוץ'. בשנתיים האחרונות מתבצע מסע הסתה והכפשה מגזרי, נגד כל הגופים המציעים הכוון תעסוקתי או לימודי, וכנגד כל מוסדות הלימוד שביצעו התאמות או פתחו קמפוסים לחרדים. על העיתונות החרדית נאסר לפרסם את 'תועבת הלימודים וההכוון', שלטים נקרעים, עלונים נזרקים ואיומים עולים ונשמעים. מסע הפשקווילים הזה מונע לעת עתה מחלק פחות נחוש ומוכוון בציבור החרדי 'לצאת', והוא ב'עמדת המתנה' מחשש הגל ומאיומי הרדיפה השזורים בו".
"עבודה היא הזדמנות לעשות את רצון ה'"
אז האם נמשיך לראות ירידה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים בשנים הקרובות? לא בהכרח. גנדמן, מהמרכז האקדמי לב, מסבירה מדוע השתלבות איכותית בשוק התעסוקה במקצועות שדורשים השכלה מצמצמת את הפערים ומקטינה את התלות בתמריצים מצד המדינה: "התוכניות והפעולות הממשלתיות עדיין מכווינות חרדים למקצועות שאינם מבוקשים ובעלי פוטנציאל השתכרות נמוך. במציאות זו, בה כיום רבים בציבור החרדי משתלבים במקצועות בעלי שכר נמוך, בעיית השינויים בתמריצים עליה מצביע הכלכלן הראשי אכן מביאה לבלימת ההשתלבות".
" כיום הפתרון האמיתי לבעיה הינו בהבנה כי לאחר שנים רבות בהן עיקר הדגש היה על עצם שילובם של החרדים באקדמיה ובתעסוקה, כעת יש לשים את הדגש על שילוב במקצועות ותעסוקה איכותיים, כמו הנדסה והייטק, בהם ההיצע והשכר הגבוהים יהוו תמריצים בפני עצמם לציבור החרדי להשתלבות וייתרו את הצורך, התלות והמלחמות סביב התמריצים הממשלתיים. בכך גם תחסוך המדינה כסף רב בטווח הארוך וגם תביא את התוצאה הרצויה של שילוב החרדים".
לדברי גנדמן, "שילוב איכותי של חרדים בתעסוקה הולמת לאחר השכלה גבוהה במקצועות מבוקשים בשוק כגון הנדסה, הוא זה שמהווה את חוד החנית של המלחמה בדימויי הקיים כיום של עובדי לואו קוסט, דימוי אשר מייצר בפועל שכר נמוך יותר למגזר. ככל שיותר חרדים ישתלבו בתעסוקה איכותית - דימוי זה והתנאים המוצעים להם ישתנו בהדרגה וזאת ללא התערבות ממשלתית אלא על ידי הביקוש וההיצע בשוק".
ואולי זו הנקודה העיקרית. שילוב החרדים בתעסוקה הגיע לשלב קריטי בו המדינה צריכה להשקיע בהפיכת ההשתלבות בשוק העבודה לדרך להגשמה עצמית וגאווה עבור הצעירים החרדים, לא פחות מלימודי התורה. את הדוגמא לכך ניתן לראות בדבריו של אהרון מייקלס, צעיר חרדי מבית שמש: "אני מאמין, שעבודה אינה רק אמצעי להביא לחם הביתה אלא הזדמנות לעשות את רצון ה', לתרום לציבור ולהראות לציבור הכללי את העולם החרדי והדתי שבדרך כלל הוא פחות מכיר", הוא אומר.
מייקלס, סטודנט להנדסת תכנה אשר נמצא כעת במהלך התמחות בחברת IBM במסגרת תוכנית המתמחים של המרכז האקדמי לב בשת"פ עם אלומה "הדבר הבא", התייחס גם לשורש הקונפליקט המובנה בתפיסת ערך העבודה עבור הגברים החרדים: "האמונה הרווחת בעולם החרדי היא שהמצב האידיאלי הוא שגברים ישבו וילמדו תורה כל היום. אך למרות זאת, כיום מקובל הרבה יותר ממה שהיה פעם - שעבודה היא דבר נצרך כדי להתקיים ואינו בהכרח פסול.
"באופן מעשי כל אחד מקבל את ההחלטות שלו ומתייעץ עם רבותיו כמה רחוק הוא מוכן ללכת ולהקריב ולא לעבוד כדי שהוא יוכל לשבת כל היום וללמוד תורה, אך ממה שאני רואה במרכז האקדמי לב וגם בעבודה שלי ב-IBM, יש כמויות מפתיעות של חרדים המשתלבים כיום בהייטק ואני מאמין שבטווח הרחוק בהחלט יהיה ניתן לראות את המשך העלייה במספר הגברים החרדים שעובדים".
לפנייה לכתב/ת 
