מזיהום תעשייתי לשילוב של ת"א וברצלונה? התקווה של מפרץ חיפה
לאחר שנים של תדמית תעשייתית ומזוהמת, בעיריית חיפה רוצים להפוך את המפרץ לאזור תיירות ופנאי, מגורים והייטק, ורואים בהסכם לפינוי בסיסי צה"ל נקודת מפנה. עם זאת, רק הזמן יגיד אם התכניות השאפתניות יתממשו במציאות. ראש העיר יונה יהב: "נתקן את העוול שעשו לנו הבריטים"
חיפה עוברת לשלב הפוסט תעשייתי: כך מגדירים בעיריית חיפה את הסיכום שהושג אתמול (ג') לפינוי בסיס צה"ל במפרץ , אשר יאפשר את הרחבת אזורי התיירות, הפנאי והמסחר בעיר התחתית, לאורך חוף הים אשר עד כה היה סגור לציבור הרחב. האם באמת מדובר ביום היסטורי שישנה את פני המפרץ והמטרופולין כולו? ימים יגידו.
ההסכם נחתם בין שרי האוצר והביטחון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ובמסגרתו סוכם על פינוי בית הספר הטכני ואזורים נוספים של חיל האוויר במפרץ חיפה. ההסכם, שכולל גם את פינוי מתחם מוזיאון בתי האוסף בשכונת נווה צדק בתל אביב, ושיאפשר את פינוי שדה התעופה בהרצליה, מבטיח למערכת הביטחון תמורה של כמיליארד שקלים.
פארק מורד הקישון
"אנחנו עדיין חיים עם ירושות מימי המנדט הבריטי, בכל מיני מיקומים שחסמו את העיר, ועכשיו בצורה היסטורית מפנים אותם", אמר ל-ynet מהנדס העיר חיפה, אריאל וטרמן. לדבריו, להסכם יש השפעה על כמה אזורים, והוא מביא למימוש של ארבע תוכניות. האלמנט הראשון הוא פארק מורד נחל הקישון, המשתרע על פני 580 דונם. "במשך לפחות 20 שנה התנהלו וויכוחים סביב האזור, וכעת ההסכם מממש אותו. המדינה בכל הרמות - רמ"י וחנ"י (חברת נמלי ישראל) משחררת את השטח ומקצה אותו לטובת הפארק".
-מה קיים היום במקום בו יוקם הפארק?
"היום הנחל עובר שם והגדות לא מפותחות. ייעוד הקרקע כיום הוא תעשייה, ואנחנו נשנה את הייעוד. המקום נמצא בלב המפרץ. אזור בין הקריות לחיפה ששייך לחיפה ולא פותח עד היום. פעם אנשים רצו לברוח מהמקום, ועכשיו הם יבואו לשם. למפרץ חיפה יש תדמית של אזור תעשייתי כבד, והתדמית הזאת תתהפך. במרכז המפרץ יהיה פארק גדול לאורך גדות הנחל".
לוח הזמנים למימוש התוכנית: "צריך להביא להחלטת ממשלה את התוכנית למימון הקמת הפארק. לאחר מכן המימוש יהיה באבני דרך – השלב הראשון תוך שנה, ואז תוך עוד 5 שנים", אומר וטרמן.
חזית הים העירונית
האלמנט השני שיושפע הוא תוכנית חזית הים העירונית של חיפה. התוכנית כוללת עירוב שימושים – מסחר, תיירות, מלונאות, פנאי, הקמת כ-1,000 יחידות דיור וכן משרדי הייטק. התוכנית יוצרת חיבור בין העיר לחוף הים, באזור שהיה סגור לציבור במשך שנים רבות.
"כיום העיר התחתית חסומה מגדר מקו המים", אומר וטרמן, "מה שקרה בנמל תל אביב יקרה עכשיו בחיפה בגדול – בשטח הגדול פי 10 משטח נמל תל אביב. הגענו להסכמה עם כל הגורמים הרלוונטיים - רמ"י, חנ"י ונמל חיפה, במימוש תוכנית חזית העם העירונית. התוכנית קיבלה תוקף לפני שבוע - צירוף מקרים נחמד, וההסכם הנוכחי מביא למימוש שלה".
תוכנית חזית הים - הדמיות:
- מה קיים היום באזור תוכנית חזית הים?
"היום זה אזור של רציף נמל, נמל נוסעים, ובעיקר מכולות ומטענים, והוא יוסב ל-Waterfront. מסחר, פנאי ונופש, בתי קפה על המים, בקנה מידה כמו של חזית הים בברצלונה".
לוח הזמנים למימוש התוכנית: "התוכנית קבעה שלושה שלבים", מסביר וטרמן, "הראשון מיידי – כולל שטח השווה בערך לשטח נמל תל אביב. למעשה זה כבר התחיל, התחלנו השנה לאפשר לציבור להיכנס לצורך שימוש בקו השיט חיפה-עכו. להערכתי תוך שנה ייפתחו בתי הקפה הראשונים על קו המים. שתי הפעימות הנוספות יהיו בתוך 3 שנים ו-5 שנים".
הרחבת שדה התעופה
"בשטחים שיפונו לאחר העתקת בית הספר הטכני של חיל האוויר לכרמיאל, קורים שני דברים משמעותיים", מסביר וטרמן, "חצי מהשטח – בערך 400 דונם ישמשו להרחבה של פעילות שדה התעופה הקיים. שדה התעופה הפך הקיץ למשמעותי מאוד בזכות הטיסות לקפריסין וליוון. מסלול ההמראה והנחיתה יוארך ב-300 מטר, אזור החניה יגדל, וכן יוקם מסלול מקביל שיאפשר טיסות ליעדים יותר רחוקים במזרח אירופה כמו בולגריה".
- מה קיים היום באזור?
"היום יש שם שדה תעופה ברמה מקומית של מטוסים קלים וטיסות ליוון וקפריסין, וכן מחנה צבאי –בית הספר הטכני".
מרכז לוגיסטי
"החצי השני של השטח שיפנה חיל האוויר", מסביר וטרמן, "בגודל של 380 דונם, ישמש להקמת מרכזים לוגיסטיים של חברות, בדיוק כמו המרכז שהתפתח בשוהם. אנחנו משוועים לפיתוח הזה. למשל הפעילויות של אסם ושטראוס עזבו את הצפון לשוהם, ואנחנו רוצים להחזיר אותן.
"הפעילות של נמל המפרץ החדש תחולל את הביקושים האלה. פארק לוגיסטי של חברות עסקיות וחברות הייטק ישנה את המיקוד במפרץ. האלמנט הזה בהסכם הוא מאד חשוב מבחינה כלכלית לצפון.
"יש כבר היום התעניינות גדולה של חברות ויזמים, מפעלים כמו כתר שיושבים בצפון צריכים מרכזים לוגיסטיים גדולים, ועד היום לא היתה לנו אפשרות להציע את זה. זה ישפיע גם על שטחים אחרים –אנחנו יודעים שזה יעודד יציאה של תעשייה כבדה לטובת מתחמים לוגיסטיים".
לוח הזמנים למימוש שתי התוכניות הללו: "מיידי - הנמל מתחיל לעבוד ב-2020 ובשדה התעופה כבר רוצים לעשות את ההתאמות. זה יממש את הפוטנציאל של העיר חיפה שאנחנו מדברים עליו כל כך הרבה שנים".
לדברי וטרמן, לתוכניות אלה תהיה השפעה מכרעת על המטרופולין מבחינה כלכלית ותעסוקתית: "חיפה עוברת לשלב הפוסט תעשייתי. רק הנמל החדש והמרכז הלוגיסטי יביאו 10,000 משרות נוספות – כולל משרות נלוות. כל מקום עבודה בנמל מייצר בין 8-ל-10 מקומות עבודה נלווים. מדובר במשרות נקיות במקום תעשייה מזהמת". וטרמן מעריך כי חזית הים העירונית תייצר 4,000 מקומות עבודה נוספים.
יונה יהב: לא ייתכן שמימנו פארק בבאר שבע – ולצפון לא יתנו כלום
"אנחנו מנסים לסגור עוד פאזה במהפכה הענקית שהעיר עברה, והיא קשורה בחזית הימית שלנו - לתקן את העוול שעשו לנו הבריטים לפני 100 שנה כשחסמו את החזית לים", ", אמר ל-ynet ראש העיר חיפה, יונה יהב, "זה יום היסטורי שייתן מינוף עצום ובסופו של דבר יביא לעיר 2 מיליון תיירים בשנה".
לדברי יהב, שורה של מהלכים מקבילים תשנה את פני המפרץ, ביניהם הקמת הנמל השלישי בגודלו במזרח התיכון, הקמת פארק מורד הקישון, הקמת פארק הייטק ובניית מרכז תחבורה ענק שייחנך בקרוב. "ניתן ממד אחר לכל האזור הזה, וזאת לאחר שסילקנו את מכל האמוניה ולאחר שאנחנו מקפידים מאוד על סוג הפעילות במפעלי בז"ן".
- הממשלה מנסה לחוקק חוק עוקף רשויות, בניסיון לעקוף את עיריית חיפה במתן רישיון עסק לחיפה כימיקלים על מנת שתוכל לייבא אמוניה. אתה לא חושש שהממשלה תתנה את מימון התוכניות – במתן הרישיון?
"אני לא חושב שהם יעזו. ההסכם מחייב את המדינה לתת מימון. לא יכול להיות שמימנו פארק בבאר שבע, ובאזור המרכז את פארק אריאל שרון - ואילו בצפון לא יעשו כלום".
- אתם רוצים למשוך תעשייה נקייה - לאן אמורים ללכת מפעלי התעשייה הכבדה?
"אנחנו בעד תעשיה שהיא לואו-טק בחיפה, העיקר שהיא לא תזהם, ואנחנו מוכנים אפילו לתת שטחים להבאתה לעיר. באזור המפרץ יש אזורים מסומנים לתעשיות האלה. אנחנו מאמינים שגם התעשייה הפטרוכימית יכולה לדור לצד העיר ולהיות לה ידידותית".