"יש האטה בשיווקי קרקעות בגלל התארגנויות התושבים נגד הבנייה"
ראש רשות מינהל מקרקעי ישראל עדיאל שומרון, התייחס בוועידת עיר הנדל"ן באילת להתנגדויות להסכמי הגג וציין כי כרגע יש האטה בשיווקים בראש העין בגלל התארגנויות התושבים. סגן נשיא התאחדות בוני הארץ אמר כי "רק כ-50% מהסכמי הגג יתממשו, וגם זאת לאורך 10 שנים לפחות"
"במהלך השנה הזו נסגרו מכרזים לבניית 45 אלף יחידות דיור - מספר שיא. מדובר בעסקאות שהקבלנים כבר העבירו עבורן כספים ושילמו ערבויות ולכן אין מצב שהבנייה לא תחל בקרוב". כך אמר היום (ד') עדיאל שומרון, ראש רשות מינהל מקרקעי ישראל, בדברים שנשא בעיר הנדל"ן שעורך מרכז הבנייה הישראלי באילת.
כ-14 אלף איש מתמודדים על 2,500 דירות
10,000 דירות: הגרלת הענק הבאה של מחיר למשתכן
כחלון: "אני לא אפרק את הממשלה על מס דירה שלישית"
שומרון הציג את נתוני השיווקים במהלך 2017. "מדברים על צרכים של 60 אלף יחידות דיור בשנה", אמר. "יש כבר 45 אלף עסקאות קרקע וצריך להוסיף כ-30 אלף יחידות דיור שייבנו על קרקעות פרטיות. כך שאנחנו עומדים ביעד ההיצע".
בהתייחסו להסכמי הגג אמר כי "שיווקנו 8,000 דירות במודיעין ו-5,000 בראשון לציון. בלי הסכמי הגג זה לא היה קורה. אנחנו עושים הסכמי גג גם בפריפריה, אבל שם קצב השיווק נמוך.
"האטה בבנייה? בגלל התושבים"
"בראש העין שווקו 8,500 יחידות דיור מתוך פוטנציאל של 15.4 אלף יחידות דיור, אבל כרגע יש האטה בשיווקים בגלל התארגנויות התושבים", הוסיף. "יש עכשיו התארגנויות בכל הארץ. התושבים מתנגדים לבנייה בגלל בעיות תשתית ותחבורה, אבל אם אף אחד לא רוצה שייבנו לידו אז איפה נבנה?".
שומרון התייחס למשך הבנייה הארוך בישראל, ואמר כי "מיום הזכייה במכרז, שלבי הפיתוח והבנייה לוקחים בין 3 ל-5 שנים. גם לקבלנים כמו גינדי, ששיווקו ברעש גדול את פרויקט שרונה, לקח לפחות חמש שנים לבנות, אז למה באים אלינו בטענות? על מנת לזרז את הבנייה החמרנו בנושא לוחות הזמנים, וקבלן שזוכה במכרז חייב לסיים את הבנייה בלוחות זמנים סדורים".
רק 50% מהסכמי הגג יתממשו"
חיים פייגילין, מבעלי קבוצת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ, טען מוקדם יותר בכנס, כי רשות מקרקעי ישראל סופרת את יחידות הדיור הכלולות בהסכמי הגג עם הרשויות המקומיות כ"היצע דירות" או גידול בהיצע. "לצערנו, הדבר רחוק מן המציאות", אמר.
"רק כ-50% מהסכמים הללו יתממשו וגם זאת לאורך 10 שנים לפחות", הוסיף. "זאת כתוצאה משלל חסמים ברמה התכנונית והיישומית של ענף התכנון והבנייה. הסכמי הגג תורמים בפועל לבניית כ-20 אלף דירות בשנה, והפוטנציאל שלהם קרוב למיצוי מוחלט. עדיין, אין בכך מענה לביקושים של 60 אלף דירות לשנה ומעלה".
פייגלין ציין כי גם הבנייה הפרטית, על קרקעות פרטיות, נמצאת בנסיגה משמעותית בגלל חסמי תכנון ומיסוי, והתייקרות משמעותית של הקרקע הפרטית. "סך התחלות הבנייה נמצא בירידה משמעותית, כפי שהדבר מתבטא בנתונים המתפרסמים על ידי הלמ״ס", אמר.
בהמשך מתח פייגלין ביקורת נוספת על הפסקת ספירת השמאי הממשלתי ואמר כי "ממשלת ישראל השתיקה כל מקור מידע אחר המפרסם נתונים סטטיסטיים על ענף הבנייה והמגורים ונותרה רק הלמ״ס כמקור לגיטימי יחיד לנתונים אשר מוטב וגורמי השוק השונים לרבות הממשלה והשלטון המקומי - יתנו בו את אמונם. אחרת כל השוק יגלוש לכאוס בהעדר נתונים".
"דרושה רפורמה אמיתית ויסודית הכוללת הפשרה מסיבית של קרקע חקלאית בהיקף של כ-300 אלף דונם, המהווים כ-1.5% בלבד מהקרקע הפתוחה בישראל, לטובת מרקמים עירוניים חדשים, צפופים ואיכותיים, אשר יתנו את המענה העיקרי לגידול במשקי הבית בדור הקרוב בישראל", הוסיף . "לצד זה ניתן יהיה לקיים גם התחדשות עירונית בערים כמוצר משלים למרקמים החדשים. התחדשות עירונית ובנייה במרקמים העירוניים הקיימים בלבד - לא תיתן את המענה לביקושים הגואים לדיור בישראל".
"הותמ"ל הוא גוף דורסני ומיותר"
בפאנל בנושא "מהפיכה בשינוי ייעוד קרקעות", תקף את הותמ"ל אופיר פינס, שר הפנים לשעבר וכיום ראש המכון לשלטון המקומי. "אני הייתי שר פנים ואחראי על התכנון", אמר. "בזמני לא הייתי מעלה על דעתי שיאפשרו להקים גוף כזה דורסני בישראל. זה גוף לא מקצועי. איפה אנחנו נמצאים? הותמ"ל הוא גוף מיותר".
פינס התייחס לנושא בעקבות דבריו של עו"ד זיו כספי, שאמר כי "מהפכת יזום הקרקעות משחררת את הסטגנציה בקרקעות המדינה. חוק הותמ"ל, יחד עם החלטות רשות מקרקע ישראל, מהוות הזדמנות של ממש ליצירת ערך כלכלי בהשבת הקרקעות למדינה בחיבור בין החוכרים ליזמים פרטיים באמצעות זכות הייזום. התהליך אינו נקי מקשיים, אך מעסקאות שכבר היו ניתן לזהות הזדמנות ליצירת ערך כלכלי גבוה ושחרור קרקעות לאלפי יחידות דיור".
לדברי כספי, מדובר ב"מהפכה בה החוכרים - מושבים, קיבוצים וכדומה - מבינים שלראשונה יש אפשרות להליך שיתן להם ערך כלכלי הגיוני. הרשויות מבינות כי כל המגזר הכפרי שסביבם יכול לתת מענה לקשיים התכנוניים שמלווים אותם, כאשר בתכנון חכם ונכון, ניתן יהיה לתת מענה הולם בהבטי תנועה, שטחי ציבור ושטחים סחירים.
"החלטה 1470 אשר מעניקה זכות יזום 'לחוכר או למי מטעמו' נותנת אפשרות לרכישה בפטור ממכרז 20%-25% מסך הזכויות שהוקצו לישוב ו/או לחוכר. מדובר במהפכה המגלמת פוטנציאל של מאות אלפי יחידות דיור, שטחי תעסוקה, מסחר ושטחים ציבוריים למכביר".
פינס השיב כי "ההחלטה הזו מאפשרת לחקלאים לעשות אקזיט – וזה טרנדי עכשיו. השאלה אם זה נכון למדינה? חקלאות לא תהייה אם יישמו את התכניות האלה".
"בישראל מבלה אדם 44 שעות בחודש בפקק"
יוסי בכר, ראש עיריית בת ים, אמר בפאנל בנושא "עירוב שימושים בנדל"ן – שילוב של משרדים, מגורים ומסחר בפרויקטים", כי "אדם מבלה בפקק 44 שעות חודשיות, רבע ממה שהוא משקיע בעבודה. מקומות עבודה תוססים במהלך היום אבל נטושים בלילה. אנשים הגרים במודיעין, רמלה, לוד, נס ציונה וכדומה, נכנסים לאיילון לפקק במקום להגיע לבת ים ולהתחיל לעבוד.
"עירוב שימושים הוא הדבר הכי נכון לעשות", הוסיף. "אנחנו בוחנים שילוב של בנייני מגורים עם משרדים, ונכון שגם גני ילדים יהיו בתוך המתחם. אני ראיתי את זה במנהטן. הכי נכון לפזר ילדים ב-10-5 דקות הליכה, וללכת למשרד ליד. אנחנו מעודדים את זה, והגיע הזמן שזה יקרה".
אלדד פרי, יו"ר ובעלים קבוצת פרי נדל"ן, אמר על אותו נושא עצמו כי "לצערי אצלנו ברחובות להבדיל מראשי הרשויות כאן, לא רצו בהתחלה לעשות עירוב שימושים. שלחו אותנו לוועדת ערר לפרויקט עם עירוב השימושים הגדול ביותר בארץ. פרויקט פרי פלייס נמצא בלב ליבו של פארק המדע. יש לנו 750 יח"ד המוגדרים כמעונות.
"הצעתי לעירייה לפרש את המונח 'מעונות' גם למגורים של צעירים בתוך העיר, כאשר הרשות תקבע פרמטרים נכונים, כי הפרשנות ל'מעונות' רחבה. אני שמח שאחרי ועדת ערר שעברנו במשך שנתיים, הפרויקט יצא לדרך. אין איך להתחמק מכך – הפתרון הנכון ביותר הוא שהמשרד שלך, הסופר והבית, יהיו באותו מקום בלי נסיעה ארוכה. זה העתיד וכך זה צריך לחיות. אין שום סיבה שזה לא יעבוד בכל מקום".
לפנייה לכתב/ת 
