מטפלת סיעודית תבעה קשישה: "שנה ללא שכר"

6 ימים בשבוע טיפלה העובדת הזרה באישה וניקתה את בתיהן של בתה ונכדתה. בבית המשפט היא טענה שסברה שחברת כוח אדם משלמת לה

עו"ד איריס אלמוגפורסם: 11.12.17 , 23:23

בית הדין לעבודה בירושלים חייב לאחרונה קשישה סיעודית לשלם לעובדת זרה שטיפלה בה כ-52 אלף שקל, מאחר שבמשך שנה שלמה לא שילמה לה שכר וזכויות סוציאליות. השופטת שרה שדיאור האמינה לקשישה שסברה שחברת הסיעוד משלמת לה, ובכל זאת חייבה אותה לפצות אותה.

הקשר בין הקשישה לתובעת בוצע בינואר 2011 באמצעות חברת "דנאל", העוסקת בין היתר בשירותי תיווך בין עובדי סיעוד זרים לבין מטופלים. העובדת הועסקה אצלה שישה ימים בשבוע: ארבע שעות מהיום היא עבדה אצלה ובארבע שעות נוספות היא נשלחה לנקות את בתיהן של בתה ונכדתה. אף אחת מהשלוש לא שילמה לה שכר עבור עבודתה, מעבר לשכר זעום שקיבלה מ"דנאל" – 1,800 שקל בחודש, ככל הנראה לפי הסכם ההתקשרות בין הקשישה לבין חברת הסיעוד.

דיני עבודה

עבדו בלילה בניגוד לחוק – ויקבלו 250 אלף ש'

עו"ד צפריר אוסטשינסקי

לאורך תקופה ארוכה שובצו שני עובדים במפעל "פאקליין" במשמרת הלילה. כשפוטרו הם תבעו פיצויים על שעות נוספות, ובית הדין לעבודה הסכים איתם

עבדו בלילה בניגוד לחוק – ויקבלו 250 אלף ש'

בינואר 2012, ולאחר שנדחו בקשותיה לקבלת תשלום, נטשה התובעת את עבודתה והגישה תביעה נגד הקשישה, שבה טענה כי היא זכאית להפרשי שכר, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות. היא טענה שיש לראות בהתפטרותה כפיטורים, שכן נאלצה לעזוב עקב הרעה בתנאי העבודה.

הקשישה טענה מנגד שהיא כלל לא הייתה המעסיקה של התובעת אלא "דנאל", וכי היא לא ידעה שעליה להוסיף שכר על הכספים שהתובעת קיבלה מהחברה. אבל השופטת שרה שדיאור דחתה את טענותיה, והפנתה לכמה מסמכים המציינים במפורש שהיא המעסיקה הישירה של העובדת, בהם היתר ההעסקה ממשרד הפנים והחוזה שלה עם "דנאל".

"מסגרת העסקה זו של עובד זר באמצעות חברת כוח אדם ובמקביל על ידי מי שמקבל את העזרה בתחום הסיעוד, נידונה והוכרעה בפסיקה", נכתב בפסק הדין. "בעניין זה נקבע כי מי שנהנה משירותיו של העובד הזר הוא המעסיק בפועל. לכל היותר ניתן לראות בדנאל ובנתבעת מעסיקים במשותף".

לפיכך נקבע כי הקשישה צריכה לשאת בהפרשי השכר עבור השעות שלא שולמו על ידי דנאל וכן בתשלום דמי חגים וימי חופשה.

עם זאת, השופטת לא קיבלה את טענת התובעת שלפיה יש לראות בהתפטרותה כפיטורים. היא הבהירה שכדי להוכיח "התפטרות בדין פיטורים" עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, על העובד לקיים את דרישות הפסיקה: מכתב מסודר שבו מפורטות תלונותיו כלפי המעסיק ומתן אפשרות למעסיק לתקן את דרכיו.

במקרה הנוכחי, כתבה השופטת, "התובעת נטשה את מקום העבודה. נטישה זו, בפרט למי שזקוק לסיעוד, אינה מקימה את הזכות לפיצויי פיטורים".

כמו כן, השופטת דחתה את תביעת התובעת לפיצויי הלנת שכר משום שהתרשמה כי הטעות הייתה כנה ונבעה מחוסר הבנה. בסופו של דבר נפסקו לעובדת 46,227 שקל עבור הפרשי שכר וזכויות סוציאליות, בתוספת 5,500 שקל עבור שכר טרחת עו"ד.