תלמידה שנפלה בביה"ס תפוצה ב-392 אלף ש'
בת 10 מעדה בהפסקה מגובה 1.2 מטרים ושברה את ידה. ביהמ"ש קבע שמדובר גם במפגע בטיחותי וגם בהיעדר פיקוח ראוי בשטח בית הספר
בית משפט השלום בראשל"צ קבע לאחרונה שהעירייה והמדינה יפצו ב-392 אלף שקל
ילדה שנפלה ושברה את ידה במהלך הפסקה בבית ספר בעיר. השופט גיא שני קבע שהפציעה נגרמה הן בשל מפגע בטיחותי והן בשל היעדר פיקוח ראוי בחצר.
מיד לאחר מכן הזעיקו חברותיה את המורה לספורט, שפינה אותה אל מזכירות בית הספר. היא הועברה לקופת חולים ולאחר מכן לבית החולים וולפסון, שם גובסה לאחר שאובחן שבר בשורש כף היד. בהמשך היא עברה ניתוח וקיבוע פנימי עם מסמרים.
האירוע התרחש ב-2011, כשהילדה הייתה בת 10, בשטח שבין שני גרמי מדרגות המחברים בין שתי רחבות. מדובר במעין "ערוגת אבנים" בצורת טרפז שבין שתי הרחבות, ומשמשת לכניסה ויציאה ממבנה בית הספר. בתביעה שהגישה עם הוריה שלוש שנים לאחר מכן היא סיפרה שבמהלך אחת ההפסקות היא נפלה מן הערוגה אל הרחבה התחתונה ונפצעה בידה הימנית.
תביעה
תנועת הצופים תשלם 435 אלף ש' לחניך שנפל
עו"ד טל-אור מועלם
בן 12 מעד ונפצע במהלך ריצה בפעולה במעגן מיכאל. הצופים ניסו להטיל את האחריות לאירוע על הקיבוץ, אולם בית המשפט חשב אחרת
בעוד שהילדה טענה שנפלה מהטרפז, התעקשו העירייה והמדינה שהיא מעדה במדרגות עצמן שבסמוך. במחלוקת הזו העדיף השופט גיא שני את גרסת התובעת, שלפיה היא צעדה לכיוון המדרגות, איבדה שיווי משקל ונפלה מגובה כשהסתובבה לשוחח עם חברותיה. הוא הסביר שעדותה הייתה לחוצה אך אמינה, והתבסס על עדות של אחת מחברותיה. לדבריו מדובר בנערות שבזמן התאונה היו בנות 10, ובזמן עדותן היו בנות 15, ולכן אי התאמות או פערים לגבי פרטים מסוימים בגרסאותיהן לא פוגמים באמינותן.
כמו כן נתמכה גרסת התובעת ברשומות הרפואיות של בית החולים – מסמך שנרשם בזמן אמת ולפיו היא נפלה מגובה של כ-1.2 מטר, ומתאים יותר לנפילה מהטרפז ולא ממדרגות.
לילדים אין שיקול דעת
במישור המשפטי השתכנע השופט שני שהטרפז היווה מפגע בטיחותי, וציין שלא צריך ידע מקצועי או דמיון מפותח במיוחד כדי לשער שילדים עלולים להתפתות לעלות על הטרפז או לקפוץ ממנו. לדבריו חובה זו אינה רק של העירייה כמחזיקת השטח, אלא גם של הנהלת בית הספר האחראית על שלומם של התלמידים. "בית הספר לא מנע מהתלמידים משחק מסוכן ממש בפתח המבנה, במקום גלוי לעין, ולא השגיח די הצורך על המתרחש שם", כתב.
בהקשר זה סבר השופט שההתרשלות באה לידי ביטוי הן בעצם קיומו של המפגע ללא גידור, והן בכך שלא היה פיקוח של מורה במקום, ולכן גם העירייה וגם המדינה נושאות באחריות. נקבע שאין להטיל אשמה כלשהי על התובעת משום שלילדים בני 10 אין שיקול דעת להערכת סיכונים.
לאחר שחישב את נזקי התובעת הורה השופט שני לנתבעות לשלם לילדה ולהוריה פיצויים בסך 392 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.5% מסכום הפיצוי.
בסיומו של פסק הדין הוא הורה שלא לעשות כל פעולה בכספים המופקדים ללא אישור בית המשפט או האפוטרופוס הכללי – למעט פעולות השקעה – עד שהתובעת תגיע לגיל 18.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד אלדד חרש עוסק בדיני נזיקין
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
