הואשם בנהיגה בשכרות – אף שלא הוכח שנהג

המדינה הגישה כתב אישום נגד אדם שלטענתה התחלף עם נוסע אחר לפני בדיקת הינשוף. אבל ביהמ"ש זיכה אותו כי לא הוצג אפילו "בדל ראיה" לכך

מערכת PsakDinפורסם: 03.01.18 , 07:33

בית המשפט לתעבורה בחדרה החליט לאחרונה על זיכוי מיידי של אדם שהואשם בנהיגה בשכרות, מאחר שהמשטרה לא הצליחה להוכיח שנהג בפועל במכונית שנעצרה לבדיקה. כבר בתום הדיון הראשון קבעה השופטת מיכל דוידי שאין להמשיך אל שלב ההוכחות משום שאין אפילו "בדל ראיה" לכך שמדובר בנהג.

נגד הנהג הוגש כתב אישום שבו צוין שבבדיקת "ינשוף" נמצא ריכוז אלכוהול בכמות של 325 מיקרוגרם בליטר אוויר. המדינה הביאה לעדות את השוטר שחתם על מסמך "מזכר לטיפול ראשוני בנהג החשוד בשכרות". הוא סיפר בתחילה שאינו זוכר את האירוע ומסר שמדובר במקום שבו מתבצעות בדיקות רבות של נהיגה בשכרות.

אישום

זוכה מנהיגה בשכרות: לא הוכח שהינשוף תקין

עו"ד אסף שמיר

נהג שעמד בפני כתב אישום ערער את טענות המדינה לגבי תפקוד המכשיר ופעילות השוטרים. השופט החליט שאשמתו לא הוכחה מעבר לספק סביר

זוכה מנהיגה בשכרות: לא הוכח שהינשוף תקין

לאחר מכן העיד ששני שוטרים נוספים שהיו שם אמרו לו שיש "נהג שמתחלף", כלומר שהנאשם נהג אך התחלף לאחר מכן עם נהג אחר. השוטר נסע אליו וביצע לו בדיקת ינשוף. השוטר עצמו העיד כי "לא ראיתי החלפה בין הנהג לבין אחר ברכב".

הנאשם, שיוצג על ידי עורכי הדין אליאס סיילס וירון בוכובזה, טען שלא נהג ברכב, ולכן גם אין משמעות לתקינותו או אי תקינותו של מכשיר הינשוף או ליתר המסמכים שהמדינה הגישה לעניין בדיקות השכרות. בלשון המשפטית טענתו הייתה כי "אין להשיב לאשמה" – טענת שעולה מיד לאחר הקראת כתב האישום, ולפיה יש לסיים את ההליך בזיכוי עוד לפני שניגשים לשלב ההוכחות.

המדינה, שיוצגה עלי ידי עו"ד מידד אזרזר, ענתה שמדובר בטענה שיש לקבל רק במקרים מיוחדים מאד. לשיטתה, על פי פסיקת בתי המשפט, די בכך שנוצרה "עננה" מעל ראשו של הנאשם על מנת שהוא יצטרך להשיב לאישומים.

השוטרים לא הגיעו

השופטת מיכל דוידי ציינה ש"צודק ב"כ הנאשם, כי עבירת נהיגה בשכרות הינה עבירת נהיגה, על כך יש להוכיח ראשית כי הנאשם אכן נהג. ברי, כי אין בעצם היותו של אדם שיכור כדי לבסס עבירה, אלא יש להוכיח כי נהג בהיותו שיכור". היא הסבירה שגם אם תעניק את מלוא המשקל והמהימנות לראיות שהוצגו בפניה, עדיין אין אינדיקציה כלשהי או אפילו "בדל ראיה" לכך שהנאשם נהג ברכב.

בהקשר זה הזכירה השופטת שהשוטר שהעיד ציין שלא ראה החלפה, ואילו שני השוטרים הנוספים לא הגיעו להעיד בבית המשפט. לדבריה מדובר ב"עדות שמועה", שאינה נתמכת באף מקום אחר בחומר החקירה שהוגש לבית המשפט.

"אין כל מזכר או דו"ח פעולה או עדות אחרת המראה, ולו באופן קלוש, כי בוצעה החלפה בין יושבי הרכב או כי הנאשם נהג בו והתחלף עם אחר", כתבה.

לפי השופטת, על מנת לבסס את גרסת המשטרה היו אמורות להיות בתיק ראיות שמציינות מי ראה את ההחלפה, היכן בוצעה ההחלפה, מה היו תנאי הראות וכדומה. בפועל, כל הראיות הוכיחו לכל היותר את העובדה שהנאשם היה שיכור, אך לא שנהג.