מנהטן על גדות מכתש רמון
תושבי מצפה רמון גילו לאחרונה על תוכנית בנייה עצומה מצפון ליישוב, שצפויה להכפיל את מספרם לכ-11 אלף. הסופר צור שיזף, שמתגורר ביישוב הקטן והמבודד, לא מבין מדוע כופים על התושבים עוד עיר שינה שבלונית
לאחרונה התרחש במצפה רמון אחד הרגעים המשמעותיים ביותר שיכולים לקרות ביישוב קטן ומבודד - המועצה המקומית, על ידי החברה הכלכלית שלה, הציגה בפני התושבים את התוכנית להכפלת היישוב.
שכונה חדשה של 1,200 יחידות דיור מתוכננת לקום מצפון ליישוב, מה שאומר עוד 6,000 תושבים חדשים. ביישוב שגרים בו 5,000 תושבים, זה משהו גדול באמת. שינוי, סיכוי וסיכון. איך עושים דבר כזה? איך מתכוננים?
פרברי שינה אינסופיים
עד לאותו ערב, לרוב תושבי העיירה לא היה מושג מה מתוכנן, מכיוון שהמועצה לא שאלה אף אחד. היא שכרה את שירותיו של אדריכל באר שבעי בשם אלי ארמון, הטילה עליו את המלאכה והציגה את מה שבעיניה הוא המוגמר, מתוך מחשבה שאצה הדרך. מכיוון שעוד 11 חודשים יש בחירות מקומיות ואין לדעת מי יירש את המועצה, צריך לרוץ ולאשר את התוכנית ולקבוע את עתידה של מצפה רמון במהירות.
כפי שהיה חשוב למועצה להציג לתושבים, ובמידה רבה להתגאות במהלך, כך הבינו חלק לא קטן מהתושבים את חשיבות הרגע - והגיעו. אולם המתנ"ס היה מלא בתושבים שעניינה אותם סקירת התוכניות השונות ורצו לדעת לאן פני המקום.
האדריכל הציג את התוכנית, שהיו בה חלקים קומיים ותיאטרליים, מביכים ומפליאים, בעיקר משום שהוא בא להראות את גודלו ונוצותיו, ואת קוטנם ועליבותם של התושבים. בסוף המצגת קם ראש המועצה רוני מרום ודיבר על הצורך לגדול ולהכפיל את היישוב כדי שיוכל לקיים את עצמו. כי 5,000 תושבים זה לא מספיק ליישוב, שצריך 8,000-10,000 תושבים.
הוא צודק.
אבל לא רק משום שאוכלוסייה חדשה וטובה, שתביא עסקים ותעסוקה, תייצב את העיירה, אלא מכיוון שבניית 1,200 יחידות דיור חדשות היא מנוע כלכלי עצום. מדינת ישראל לא מפסיקה לבנות כמו משוגעת מאז המיתון בשנות ה-60 של המאה ה-20. המיתון נגרם מכך שהפסיקו לבנות לעולים חדשים, ומכיוון שבנייה היא המנוע שגורר אחריו את כל המשק, החלה המדינה לבנות עוד ועוד מ-1965 ואילך, מושכת החוצה את המדינה הצעירה מהמיתון.
הכפלת מצפה רמון אמורה להוות בעצמה את הקטר הכלכלי של היישוב. לא המצאנו פה כלום. השתלבנו בזרם. הבעיה עם קטרים כלכליים כאלו, שהם יכולים לדרוס את מה שמונח מולם, ואת התוצאה הזו ניתן לראות כמעט בכל מדינת ישראל - מקומות שהיו נחמדים ושפויים, הופכים לפרוורי שינה אינסופיים.
גם לתושבים מגיע נוף
מצפה רמון של סוף 2017 בנויה מכל מיני בניינים, שהדבר היחיד שמאחד ביניהם שהם מכוערים ולא מותאמים לסביבה. רובם לא צופים אל הנוף ותוכננו על ידי אדריכלים מבחוץ. הדוגמה הבולטת היא שיכוני השיש של משרד הבטחון משנות ה-80 של המאה ה-20, שנמצאים על מצוק המכתש. אי אפשר לראות מהם את המכתש, הם קרים בחורף, לוהטים בקיץ וסביבם שממה אורבנית מדכאת.
אין בתים טובים ויפים במצפה. יש מעטים כאלו בנגב. מה יוצר מה? אנשים לחוצים יוצרים ארכיטקטורה דפוקה או ארכיטקטורה דפוקה יוצרת אנשים לחוצים?
החדשות הטובות אותן הביא מנכ"ל החברה הכלכלית של המועצה, ליאור נחמה, שאינן קשורות להכפלת מצפה, נוגעות להסכם לפיו משרד הביטחון יצאו מהשטח, שיעבור הליך פינוי בינוי. 25 מיליון שקל למשרד הביטחון - והצלנו חלק מהיישוב. משרד הביטחון לא יוותר למצפה רמון, אך האם האוצר יתמוך במצפה ויבין כי היא המקום ממנו יכול להתחיל השינוי ביחס לנגב, לערים ולעיירות שלו? שהגיע זמן התיקון?
אך מה יבוא במקום הבתים המכוערים והקרים שיינטוש משרד הביטחון - מגורים או תיירות? נראה שהנכון הוא מגורים, כי גם לתושבי מצפה רמון מגיע נוף גדול של מכתש, לא רק ליזמים, מלונות, החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע. כל חלון הוא מסגרת לתמונה ואין ספק שחלון אל נוף גדול של אחד מהמקומות היפים בעולם, מגדל אנשים רגועים ובטוחים שיודעים להעריך את מה שיש להם.
בדבר אחד אין ספק - אדריכלות טובה מייצרת אנשים רגועים שלא מחפשים מקום אחר ללכת אליו, כי הבית שלהם הוא הטוב שבבתים.
התוכנית, ביוזמת משרד השיכון, הוצגה על ידי האדריכל כבעלת שכבות רבות וכנשענת על חוות דעת של מתכננים רבים. לאחר שנגמרה ההצגה, שחסרו בה חתכים שיראו את הפרשי הגובה ואת הקשר לעיירה, ולאחר שהאדריכל העיר שאי אפשר ללמוד מהעבר בנגב כלום ושהחומרים היום פי אלף יותר טובים, הגיע שלב השאלות וההערות.
הצד המצער היה, שלא ניתנה שום תשובה אמיתית לשום שאלה, וההערות נהדפו בתשובה העקרונית לפיה "אני המומחה" ולתושבים אין מושג. היום אתם פה ומחר תהיו במקום אחר. תשובות מהסוג העתיק, כאלו שבגללן מצפה רמון של היום (ועיירות הנגב האחרות) נראית כפי שהיא נראית.
מדאיג.
רק בסוף התרצה האדריכל והכיר בעובדה כי לחומרים שמהם ייבנה המקום יש חשיבות. שייתכן שהרוחות והכבישים לא במקום. לא מספיק. התכנון העקרוני הוא החשוב.
התוכנית שהוצגה נראתה כמו כל עיר שינה או שכונת לווין בארץ. עומר, מיתר, להבים, נגיעות ממכבים ורעות. כאילו לא דיברנו שנים ארוכות על ייחודה של מצפה רמון והצורך לעשות בה מעשה שונה.
שוב, כמו בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, בא אדריכל ומתכנן משהו שכבר נבנה בארץ, דבר בינוני ושבלוני, שלא באמת מדבר ברוח המקום ושכופה אותו על עיירה. האדריכל ילך, אנחנו נישאר עם הבתים. זה קרה בעבר ועושה רושם שאם לא נתעורר - זה יקרה שוב.
שממה אורבנית
כדאי אולי להשתמש דווקא בעבר ובחומריו. גם בערי הנגב, שהן בנות 1,800 שנה לפחות, וגם בעיר כמו תל אביב, שהיא בתה של המאה ה-20. וטוב יותר, את רמת אביב, שנבנתה בסערת העליות הגדולות, כשאוכלוסיית הארץ גדלה פי 5 בתוך חמש שנים.
ההצלחה של השכונות הצפוניות של תל אביב מצטרפת לתכנון הראוי של העיר כולה, כי תל אביב היא העיר הנעימה והמוצלחת בארץ. לא סתם כולם רוצים להיות שם. ולא מדובר על יופי.
תל אביב נולדה בסוף שנות ה-20 כשדיזינגוף ביקש מגדס, מהנדס סקוטי שהיה בדרכו להודו, שיתכנן תכנון עקרוני של העיר. הוא תכנן אותה בין אלנבי לירקון. צירי רחובות שיוצאים אל הים, שדרות נחמדות ומתחמי בינוי של דירות, שבמרכז כל אחד מהם גינה משותפת, ארבעה כיווני אוויר ושלוש-ארבע קומות. מהתוכנית שלו צמחו שפע הגינות הקטנות והמתוקות של תל אביב.
רמת אביב, בה ביליתי חלק ניכר מילדותי, תוכננה על ידי האדריכל רוברט בנט. כולם אמרו לו לתכנן מהר שכונה לעולים חדשים, אך הוא התעקש לתכנן כמו שצריך. התוצאה היא רמת אביב הישנה, שבה יכול ילד ללכת ברגל מהבית שלו לבית הספר, לגן ולחנות בלי לחצות כביש. גינות נחמדות והרבה צמחיה.
צמחיה מרככת ומשנה את האקלים, קל וחומר במקום כמצפה רמון, שבו הרמה המדברית מייצרת הפרשי טמפרטורות שמגיעים ליותר מ-10 מעלות בין יום ללילה. אבל בשכונה החדשה במצפה לא תכננו גינות כאלו, כי חושבים שהמועצה לא תצליח לתחזק אותן.
גודלה של מצפה הוא בערך חצי מרמת אביב, רבע משכונת עג'מי ביפו. לא מאוד מסובך לתכנן. צריך רק לתכנן בזהירות ובאנושיות. אבל השכונה החדשה מתוכננת כפרבר שינה מלא רחובות צולבים בנויים על גריד. להצדקת הרעיון, האדריכל הסביר כי גם מנהטן בנויה על גריד. השוואה ראוייה, עיר של 8.5 מיליון ויישוב של 5,000 תושבים.
הגריד, רחובות השתי וערב העירוניים, המצאה בת כמעט 3,000 שנה, נתפשת היום על ידי לא מעט מתכננים ואנשי סביבה כרעיון לא טוב לעיר - יותר מדי מדרכות וכבישים, שלא מאפשרים חילחול ונשימה, יותר מדי צמתים לחצייה, שממה אורבנית. מדוע לא לקחת כדוגמה את רמת אביב עם הכבישים העוטפים ולייצר ישוב עם מקסימום הליכה וגינות ומינימום תנועת רכב?
כשלון המודל הממוחשב
התוכנית קובעת כי החלק החדש של מצפה ייחתך על ידי רחוב ארוך ורחב, מדרום מערב לצפון מזרח. זה רחוב שיכניס קור בחורף ולא ייתן מענה לבריזה המקלה בקיץ. רוחות הסערה הן תמיד דרום-מערביות בארץ, הצפון-מערביות הן המיטיבות בקיץ. פה למשל יש כישלון של המודל הממוחשב, שלא עונה על הכל.
ואיך מחברים את מצפה לחלק החדש? ראש המועצה אמר דבר מהותי ויפה - בתי ספר הם גורם מלכד וקריית החינוך של מצפה צריכה להישאר במקומה על מנת להפגיש את כל ילדי היישוב. אך ייתכן שצריך לחשוב על אוניברסיטה, אקדמיה, מחקר - קריה שתשלים, תתחרה ותפרה את המדרשה בשדה בוקר, את באר שבע ומצפה רמון.
התוכנית מאפשרת עסקים ומגורים מעורבים בחיבור לחלק הוותיק של העיירה, דרך השכונה החדשה והרובעים דרכי הבשמים והאומניות. זה לא רעיון רע בכלל. הציר שיחבר את החלק החדש של מצפה לוותיק, ייצר נקודת מפגש ועניין.
עם זאת, אין בתוכנית יציאה עצמאית מהשכונה צפונה לכביש 40. מדוע לא לתת לחלק הזה של העיר יציאה וכניסה מצפון ולהכריח את התנועה לעבור דרך מצפה? עוד תנועה?
הזדמנות להימנע משגיאות העבר
התוכנית, כדרכן של תוכניות, לא מסבירה מהיכן יגיעו 1,200 המשפחות החדשות ומה הן יעשו. ומה עם תושבי מצפה רמון הוותיקים, אלו שגרים בשיכונים הדפוקים, שהקימו להם דורות של אדריכלים בינוניים ופקידים שהאדם לא מעניין אותם?
ומי יבנה את הבתים? ומאילו חומרים הם יהיו?
לראש המועצה אצה הדרך לאשר את התוכנית עד סוף כהונתו. המנטרה הרגילה, שאם לא נאשר את התוכנית, זה יימשך עוד כמה שנים. שיימשך. כדאי שתהיה למצפה תוכנית טובה, הטובה ביותר האפשרית, על מנת שתהווה דוגמה לאיך בונים עיר יפה במדבר, טובה לתושביה ולכל מי שמגיע אליה.
יש כאן הזדמנות להימנע משגיאות העבר שנוצרו על ידי אדריכלים שזלזלו בתושבים, לקחו את מה שהם יודעים ובנו במצפה רמון. עכשיו זה הזמן לחשוב על התוכנית ולראות שהיא עונה על צרכיה של מצפה רמון, והיא הטובה ביותר שאפשר לעשות. כי זו תהיה מצפה רמון של העתיד.
את העבר וההווה אנחנו מכירים. לא משהו.
המועצה: מדובר בתוכנית ראשונית שלא כוללת את תקנוני הבנייה
מועצת מצפה רמון מסרה בתגובה: "מצפה רמון הינו היישוב העירוני המבודד ביותר בישראל 80 ק"מ מבאר שבע ו-150 ק"מ מאילת. ביישוב מתגוררים כ-5,600 תושבים - אוכלוסייה הטרוגנית עם צרכים ייחודיים. לצורך מתן רמת שירותים גבוהה המועצה ביצעה עבודת מחקר עם חברת DELOITTE המתמחה בין היתר בתכנון אסטרטגי. בין היתר העלה המחקר כי על מנת שיהיה כוח קנייה לשירותים הנדרשים הישוב צריך לגדול לכדי 9,000-10,000 תושבים.
"המועצה פנתה לרשות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון לתכנן ולשווק דירות ובתים שיאפשרו את גידול האוכלוסייה הנדרש. במכרז זכה משרד האדריכלים אלי ארמון שמעסיק יועצים רבים, כולל בנושאי סביבה שכולם בעלי ניסיון עצום בתכנון בכלל ובנגב בפרט. אלי ארמון עצמו כיהן כמהנדס העיר באר שבע.
"בכל מקרה אנחנו לא רוצים להראות כמו תל אביב למרות שלצור שיזף היה נעים לגור בה.... את מצפה רמון מנהלים באחריות ורגישות אנשים שערכי הטבע, הסביבה וצורכי התושבים חשובים להם.
"חשוב לציין כי מדובר בכל מקרה בתוכנית ראשונית שלא כוללת עדיין את תקנוני הבנייה שיותאמו בעת ביצוען לנוף, לאקלים ולאופי המדברי של מצפה רמון. התושבים נקראו לראות את התוכנית הראשונית בתהליך שיתוף ציבור מרשים שהתקיים בפעם הראשונה במצפה רמון, ובסופו הוזמנו להציע רעיונות והשגות. לכולם המועצה והאדריכלים התייחסו".
האדריכל אליעזר ארמון, ארמון אדריכלים ובוני ערים בע"מ, מסר בתגובה: "מתוך הדברים המתוארים על ידיכם נראה כי הכתב לא מכיר את התוכנית לעומק, לא מבין אותה, ולא הפנים את ערכיה וייחודה.
"במפגש התושבים ואישי ציבור אשר התקיים במתנ"ס מצפה רמון, הוצג לתושבים תכנון ראשוני של 'שכונת מגשימים', שבה אמורים להיבנות 1,200 יחידות דיור. התוכנית הראשונית שהוצגה, תוכננה כתוכנית ייחודית שאין לה אח ורע בישראל.
"בניגוד לטענות העולות מהכתבה, התוכנית משופעת בגנים ופארקים, מבני ציבור רבים, וייחודה בתכנון העמדת המבנים המתחשב בכיווני הרוחות, האקלים המדברי, הטופוגרפיה ושמירה דווקנית על ערכי הטבע והנוף.
"כמו כן, 'חצי העיר' המתוכננת, מתחברת לעיר הקיימת ולכל כבישיה. הכתב מעיד על עצמו כיוצא רמת אביב וכמי שיודע טוב יותר מכל אחד אחר באזור הדרום כיצד לתכנן עיר, אולם מתוך דבריו עולה בעיקר ניסיון לפגוע באנשי הדרום ולהציגם באור שלילי - מהלך לא ראוי ושאינו במקומו, וזאת בלשון המעטה.
"התוכנית המדוברת תחולל שינוי משמעותי במצפה רמון, היא תמשוך למועצה תושבים חדשים, תשפר את רמת החיים ואת סביבת המגורים, ותהיה מנוע צמיחה אמיתי.
"כמשרד המתכנן כיום עשרות אלפי יחידות דיור בכל רחבי הארץ, אנו גאים להוביל גם פרוייקט מחולל מפנה שכזה במצפה רמון, ומודים לראש המועצה ולחברה הכלכלית על האמון והזדמנות שניתנה לנו להיות שותפים למהלך היסטורי שכזה".
לפנייה לכתב/ת 
