נדחתה תביעת המנותחת: "הרופאים לא חסכו מאמץ"

תושבת הצפון ששברה את מרפקה ונותרה עם נכות טענה לרשלנות של הצוות במרכזי הרפואי לגליל. אבל ביהמ"ש קבע שניתן לה הטיפול המיטבי

מערכת PsakDinפורסם: 18.01.18 , 17:54

בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישה תושבת הצפון ששברה את מרפקה, וטענה שהיא סובלת מנכות בעקבות ניתוח שעברה במרכז הרפואי לגליל בנהריה. השופטת אילת דגן קבעה שלא הוכחה כל רשלנות, מה גם ש"הצוות הרפואי לא חסך מאמץ לתת את הטיפול המיטבי".

האירוע התרחש ביולי 2006, כאשר התובעת (45) נפלה בביתה ונחבלה קשות בידה. בבית החולים התגלה שבר תוך מפרקי במרפק. היא גובסה וכעבור כמה ימים עברה ניתוח שחזור פתוח עם קיבוע פנימי. בהמשך ביקרה במרפאות חוץ על בסיס חודשי, ובמהלך אחת הביקורות בוצעו צילומי רנטגן ואובחנה הגבלה קשה בתנועות המרפק. במרס 2007 אושפזה התובעת שוב ועברה ניתוח נוסף שבמסגרתו הוצאו חלקית מתכות וברגים מהמרפק.

תביעה

רופא שהתרשל בהסרת קעקוע ישלם פיצויים

עו"ד אופיר בן דוד

על זרועו של מטופל שעבר ניתוח אצל פלסטיקאי נותרה צלקת גדולה. בית המשפט סבר שהרופא בחר בשיטה לא מוכחת, והוא ישלם כ-30 אלף שקל

רופא שהתרשל בהסרת קעקוע ישלם פיצויים

בתביעה שהגישה ב-2013 היא טענה שבית החולים התרשל בבחירת סוג הניתוח ובביצועו, וכן במעקב שלאחריו, וגרם לה לנכות אורתופדית ונפשית. שני הצדדים ביססו את טענותיהם על חוות דעת מומחים רפואיים. התובעת, שיוצגה על ידי עו"ד איאד מטאנס, טענה ששיטת הניתוח שנבחרה לא התאימה להיקף הריסוק של המרפק, שכן דובר על שבר רב רסיסים המחייב ניתוח בפלטה וברגים ייעודיים.

המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד רפאל גלס, טענה מנגד שלא היה כל פגם בעבודת הצוות הרפואי – לא בבדיקות ולא בניתוח. עמדתה הייתה כי נכותה של התובעת נגרמה אך ורק כתוצאה מהתאונה, ולא בשל פעילות הצוות הרפואי. צוין שהיה זה שבר מסובך וקשה, ולכן מדובר בתביעה מקוממת לאור העובדה שהצוות עשה כמיטב יכולתו ונהג על פי פרקטיקות מקובלות.

כנהוג במקרים כאלה מינתה השופטת אילת דגן מומחה מטעם בית המשפט, שסבר כי הניתוח שבוצע תאם את הפרקטיקה הרפואית המקובלת באותו זמן, ואת נסיבות השבר. המומחה העריך שהתובעת סובלת מנכות בשיעור של 23%, מבלי שיש רשלנות.

חוכמה בדיעבד

ואכן, השופטת דגן קבעה ש"התובעת לא הוכיחה התרשלות באופן בחירת דרך הניתוח, לא במהלך ביצועו, ואף לא בטיפול שניתן לאחריו". היא הסבירה שהעובדה שקיימות דרכים נוספות לניתוח לא הופכת את השיטה שנבחרה ללא מקובלת. לדבריה, הטענה שלפיה ניתוח בשיטת "פלטה וברגים" היה מביא לתוצאה טובה יותר היא תיאורטית שנטענת בדיעבד, וכלל לא ברור שהייתה מביאה לאיחוי טוב יותר.

"גם אם הייתי סבורה כי נעשתה טעות באופן בחירת דרך הניתוח והניתוח עם פלטה עדיף, (ואינני סבורה כי כך הוכח), הרי שטעות אינה שקולה להתרשלות, ואין ספק בלבי כי הצוות הרפואי לא חסך מאמץ לתת את הטיפול המיטבי בנסיבות העניין", נכתב בפסק הדין.

נקבע כי הנכות שממנה סובלת התובעת היא אכן פרי השבר ולא תוצאה של ניתוח וטיפול רשלני, ולכן התובעת אינה זכאית לפיצוי כלשהו. בתוך כך נדחתה הטענה שלפיה בית החולים התרשל בעצם העובדה שנתן למתמחה בשנתו הראשונה לבצע ניתוח כה מורכב, היות שהתברר כי בניתוח היו שלושה רופאים, שניים מהם בכירים ומנוסים.

לנוכח התוצאה חייבה השופטת דגן את התובעת בהוצאות משפט וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל.