ליקויים ואיחור במסירה: הקבלן יפצה את רוכשי דירה

זוג שקנה נכס ביישוב הר אדר קיבל אותו באיחור של 9 חודשים ועם שורת בעיות. ביהמ"ש חייב את הקבלנית משהב לשלם 130 אלף ש' והוצאות

עו"ד אורי סקוזהפורסם: 05.02.18 , 18:31

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שרכשו דירה ביישוב הר אדר הסמוך לירושלים, וחייב את חברת הבנייה "משהב" לפצות אותם ב-130 אלף שקל בגין איחור במסירת הנכס ובגלל ליקויים שהתגלו בו. החברה הקבלנית טענה שהתביעה הוגשה באיחור של כשבע שנים, אבל השופטת מרים ליפשיץ-פריבס דחתה אותה.

התובעים קיבלו את המפתחות לדירה החדשה בפברואר 2008, כתשעה חודשים אחרי הסיכום בחוזה המכר. עם כניסתם הם גילו בה תריסים וריצוף פגומים, תקלות באינסטלציה, בעיות רטיבות ועוד. הם הודיעו לחברה על הליקויים והיא שלחה עובדים שיתקנו אותם, אך בני הזוג טענו שבוצעה עבודה חלקית ורשלנית. מומחה מטעמם שלחו חוות דעת לחברה, אבל חלפה כשנה עד שנציג שלה הגיע לדירה והבטיח שהתיקונים יבוצעו.

חוק ונדלן

רוכשים קיבלו את הבית באיחור של חמש שנים

עו"ד טל אזוגי

בני זוג התקשרו עם "הלה הנדסה בנייה ויזום" לבניית בית ביישוב כפר חנניה. בשל האיחור וליקויים בנכס קבע ביהמ"ש שהם יפוצו בכ-130 אלף שקל

רוכשים קיבלו את הבית באיחור של חמש שנים

הסיבוב השני של התיקונים החל כשלוש שנים אחרי המסירה, אבל הרוכשים שוב טענו לעבודה רשלנית, ולכן הגישו תביעה באפריל 2014, ובה דרשו פיצויים של כחצי מיליון שקל עבור עלות התיקונים, האיחור במסירה, ירידת ערך, עגמת נפש ועוד.

משהב טענה בתגובה שיש לסלק את התביעה מחמת התיישנות, שכן היא הוגשה כשבע שנים אחרי גילוי הליקויים. לדבריה, לתובעים אין זכות לפיצוי משום שהערימו קשיים על החברה ועובדיה, עד כדי כך שבסיבוב התיקונים השני הם סילקו אותם מהדירה. לחלופין נטען שסכום הפיצויים שדרשו מוגזם, ושיש לאפשר לחברה לבצע את התיקונים ללא פיצוי.

השופטת ליפשיץ-פריבס עיינה בפרוטוקול מסירת הדירה ודחתה את טענת ההתיישנות, שכן עלה ממנו שהחברה הודתה בליקויים ואף התחייבה לתקן אותם – ומשלא ביצעה זאת כראוי עד היום, לא ניתן לקבוע שעילת התביעה התיישנה, שהרי הנזק המשיך.

לגופו של עניין היא הסבירה שהיחסים בין הצדדים עלו על שרטון עד כדי אובדן אמון ביניהם, ולפיכך "קיים חשש כי ביצוע תיקונים על ידי הנתבעת יולידו הליכים נוספים". בנסיבות אלה היא לא סברה שיש לאפשר לחברה לבצע את התיקונים בעצמה. בנוסף העדיפה השופטת את גרסת התובעים, ששללו מכל וכל כי סילקו את עובדי הנתבעת מדירתם.

המומחה מטעם התובעים העמיד את עלות התיקונים על כ-188 אלף שקל. לאחר שבחנה את חוות דעתו החליטה השופטת ליפשיץ-פריבס לאמץ חלק ממנה אבל החריגה כמה ליקויים שלטעמה לא מצריכים תיקון או שאינם באחריות משהב. כך שבסופו של דבר היא קבעה שעלות התיקון הכוללת תעמוד על כ-70 אלף שקל.

מלבד זאת פסקה השופטת לרוכשים סכומים נכבדים גם עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב השתלשלות האירועים האמורה, וכן על איחור במסירה וירידת ערך, אבל בסכום נמוך יותר מזה שתבעו. כמו כן, היא דחתה את טענתם לגבי ירידת הערך, מאחר שלא הגישו חוות דעת שמאי.

הפיצוי על הליקויים, עוגמת הנפש והאיחור במסירה עומד על כ-130 אלף שקל, ועל כך יתווספו שכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל והוצאות משפט.