ביהמ"ש: אם שתלה במוחו של בנה שאביו התעלל בו

במסגרת מאבק משמורת דרש האב להעביר את הילד אליו בצו דחוף. השופטת שפרה גליק התרשמה שהאם יצרה אצל בנה תפיסת מציאות מעוותת

עו"ד אסף לאורפורסם: 06.02.18 , 07:12

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה של אב להוציא את בנו בן ה-6 מידי אמו ולהעבירו אליו בצו דחוף עד להכרעה סופית בתיק המשמורת. השופטת שפרה גליק הסכימה שהאם מסכנת את חייו ונפשו של הילד, וכרגע השהות עם אביו עדיפה עבורו.

בני הזוג נפרדו אחרי שבנם נולד ומאז הם מנהלים הליכי משמורת שטרם הוכרעו. בינתיים ניתנה המשמורת לאם, ולאב נקבעו הסדרי ראייה - אלא שהוא לא הצליח לממש אותם. ביולי 2017 הוא הגיש בקשה דחופה לצו משמורת זמנית ולהוצאת בנו מחזקת אמו בטענה שהיא ביטלה כ-30 מפגשים עם בנו, וכי הילד עובר "הסתה פראית" נגדו.

דיני משפחה

אם תבעה: הגרוש מונע טיפול נפשי מהילדים

עו"ד זהר מימוני

לאחר הגירושים דרשה האישה לשלול את האפוטרופסות של האב בטענה שהוא גורם לילדים נזק בלתי הפיך. אבל בית המשפט חשב אחרת

אם תבעה: הגרוש מונע טיפול נפשי מהילדים

האב חשף התנהלות קשה של האם כלפיו וכלפי בנם וטען כי זה זמן רב היא "שותלת במוחו של הילד" בדיות שלפיהן הוא פגע בו מינית, אנס אותו ועוד. הוא הוסיף שהמשמורת הזמנית של האם הותנתה בקיום טיפולים פסיכולוגיים והדרכה הורית – אך האם התעלמה מהוראות אלה לחלוטין. לעומתה, הדגיש, הוא ביצע כל בדיקה ופעולה שנדרש לה על ידי הרווחה, וכל הגורמים הטיפוליים אישרו כי תלונות האם נגדו חסרות יסוד, וכך גם המשטרה.

האם ביקשה לדחות את הבקשה על הסף וטענה שאין כל סיבה חוקית המצדיקה לשנות את הסדרי המשמורת הנוכחיים. אבל השופטת שפרה גליק סברה שבקשת האב חשפה עובדות חדשות וקשות שעונות על תנאי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לשינוי משמורת.

היא התבססה על עשרות התסקירים שהגיעו לידה מרשויות הרווחה. כולם תיארו תמונה קשה שלפיה האם לא הלכה לטיפולים והדרכה הורית, ולא דאגה לכך שבנה יפגוש מטפל באופן קבוע, כפי שהורה לה בית המשפט ומומחה הילדים מטעמו.

בסיכום האחרון של העובדת הסוציאלית, שביטא את הקושי בהותרת המשמורת על הילד בידי אמו, נכתב: "המשיבה שותלת במוחו של הקטין באובססיביות כי אביו... 'פגע בו מינית', כי 'ירה בו באקדח בין הרגליים', או 'נתן לו ללקק לו את הבולבול' ועוד".

השופטת גליק הבהירה שאם שמעבירה לילד שלה תכנים כה קשים מסכנת את נפשו הרכה ויוצרת אצלו תפיסת מציאות מעוותת כלפי העולם בכלל וכלפי אביו בפרט. האם אמנם טענה שהיא מטופלת באופן קבוע אצל פסיכולוגית, אך השופטת גילתה כי הטיפולים הופסקו אחרי חמישה מפגשים בלבד, משום שהאם סירבה לשתף פעולה עם הטיפול.

נקבע שמדובר באם שבוחן המציאות שלה לקוי, שלא משתפת פעולה עם בית המשפט ועם הגורמים הטיפוליים, ואף משקרת במצח נחושה. לנוכח ממצאים אלה קבעה השופטת שכרגע יש צורך בהול בהעברת הילד לאביו, שבניגוד לאם משתף פעולה עם הרשויות, והתסקירים בעניינו מעידים כי הוא אב ראוי לבנו.

לסיכום הוציאה השופטת גליק צו להעברת המשמורת הזמנית על הילד לאביו, והורתה לשני הצדדים לעבור הדרכה הורית ולקחת את הקטין לטיפול רגשי. לאם היא הורתה לגשת לקבל טיפול פסיכולוגי, בתקווה שהפעם היא תשתף פעולה – לטובתה ולטובת בנה.