325 אלף ש' לחשמלאי שהחליק על כתם שמן

שכיר של קבלן עבודות חשמל שבר את ידו במהלך עבודה במפעל "נייר חדרה". בית המשפט קבע שהופרה החובה לשמור על הבטיחות שלו

עו"ד דוד אור-חןפורסם: 19.02.18 , 17:47

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שחשמלאי שכיר ששבר את ידו כשהחליק על כתם שמן במהלך עבודה יפוצה ב-325 אלף שקל. השופטת סיגלית גץ-אופיר קבעה שהמעסיק הישיר של העובד, וכן מזמינת העבודה, הפרו את חובתם לשמור על בטיחותו של התובע.

האירוע התרחש ב-2011, כאשר התובע היה בן 19 ועבד כשכיר מתלמד אצל קבלן עבודות חשמל. הוא התבקש לעזור לעובד אחר להתקין גופי תאורה במפעל "נייר חדרה", ועלה על רמפה חשמלית על מנת להעביר לו כלי עבודה. בשלב זה הוא החליק על כתם שמן ונפל על רצפת האולם.

תאונת עבודה

3.5 מיליון שקל למשפחת פועל שנהרג בעבודה

עו"ד ערן אבנון

מפולת עפר בבור תשתית באום אל פחם גרמה למותו של בן 33. בית המשפט קבע שהעירייה, המעסיקה וחברת "בזק" יפצו את אשתו ואת ילדיו

3.5 מיליון שקל למשפחת פועל שנהרג בעבודה

התביעה הוגשה נגד המעסיק וכן נגד "נייר חדרה" (שבאתר שלה התרחשה התאונה), ונגד חברת הביטוח שלה, "כלל". בהמשך הצטרף ביטוח לאומי להליך ודרש השבת סכומים ששילם לתובע כגמלה בגין תאונת עבודה. העובד טען שהנתבעים התרשלו בכך שלא סיפקו לו סביבת עבודה בטוחה, וציין שמאז התאונה הוא לא הצליח להשתלב בעבודות בשל הכאבים והמגבלות ביד ימין.

השופטת סיגלית גץ-אופיר דחתה את גרסת הנתבעים שטענו שהנפילה אירעה במקום אחר באולם. היא ציינה שהמעסיק ועדיו עשו רושם לא אמין ומסרו גרסאות מגמתיות, מה גם שהוא נמנע מלהביא לעדות את האחראי על סדרי העבודה ביום התאונה, שיכול היה לספר על מקומו של התובע בזמן התאונה. "הנתבע ושני עדיו היו באותו אולם. כל אחד מהם, שרטט תרשים אולם שונה בתכלית השינוי", כתבה.

עוד ציינה כי "מכל האמור לעיל, אין לי אלא להסיק כי העדים העידו על מנת להגן על הנתבע אשר בחר שלא לבטח את התובע בביטוח חבות מעבידים, כאשר המשמעות היא שכל פיצוי בו יחויב, יצא מכיסו הפרטי".

השופטת גץ-אופיר תהתה מדוע המעסיק מכחיש את טענת התובע שלפיה אמר לו שצילם את כתם השמן. "היעלה על הדעת שמעביד המודע לכך שעובדו (לביטחונו הוא אחראי) נפל ונחבל במקום העבודה לא יערוך בירור ויבחן את אזור הרמפה, ולו על מנת לשלול קיומו של מפגע בטיחותי?!", כתבה. "האם ייתכן שהנתבע סמך ידו על נייר חדרה שתערוך תחקיר ותעביר לידיו את ממצאיו?! נראה כי רב הנסתר על הגלוי".

היא ציינה שהעובד לא קיבל הדרכת בטיחות כלשהי, ובמקום לא הוצבו שלטי אזהרה או גידור של הרמפה. עם זאת, השופטת ייחסה לתובע 15% מן האשמה לתאונה, בין היתר משום שיכול היה להבחין ולהתחשב בתנאי המקום, ולנקוט משנה זהירות.

לבסוף היא חייבה את הנתבעים לשלם פיצויים בסך כ-211 אלף שקל לעובד וכ-114 אלף למוסד לביטוח לאומי. בנוסף, הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 49 אלף שקל, וכן שכר טרחת עו"ד הביטוח הלאומי, בסך כ-18 אלף שקל. מרבית הפיצוי ניתנה עבור הפסדי השתכרות, וכאב וסבל.

סכום הפיצוי חולק כך שהמעסיק יישא בשליש ממנו, ואילו מפעל נייר חדרה וחברת כלל יישאו בשני שליש. בהקשר זה הסבירה השופטת גץ-אופיר שהמפעל נושא במידת אשמה גבוהה יותר, שכן היה עליה לפעול לגידור שטח הרמפה וכן לדאוג לכך שבמקום לא יהיו כתמי שמן.