חסם ייבוא אחד פחות: ישראל תאמץ תקינה בינלאומית
החל מ-1 ביולי 2018, תקנים בינלאומיים יאומצו כלשונם, ללא התאמות ייחודיות לישראל. גורמים בענף: "השימוש בתקינה הוא כלי פוליטי להגנה על תוצרת מקומית"
רפורמת התקינה הבינלאומיות יוצאת לדרך. מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התקנים. לפי החוק, החל מ-1 ביולי 2018 תקנים בינלאומיים יאומצו כלשונם, ללא התאמות ייחודיות לישראל. זאת, למעט שינויים הכרחיים: בטיחות, בריאות הציבור והגנה על הסביבה.
כיום בישראל כ-500 תקנים, כאשר ב-250 מתוכם קיימות התאמות ייחודיות. על פי השינוי, תוחל תקינה בינלאומית גם על כל התקנים הקיימים כיום בישראל, ולא רק על אלו העתידיים. בכך, תאומץ התקינה הבינלאומית באופן גורף. אם יידרשו התאמות, תחול חובה לבצען תוך 60 יום, באישור שר הכלכלה, שר האוצר וראש הממשלה.
לכתבות נוספות בערוץ הצרכנות
ממשרד הכלכלה נמסר כי "חלק גדול מההתאמות שבוצעו בישראל היו על פי גורמים בעלי אינטרס, במסגרת ועדות תקינה, אשר פגעו ביבואנים בכך שהיוו חסם יבוא ובכך גם בתחרות במשק הישראלי. לדוגמה, בקטשופ הישראלי הייתה דרישה לכמות מלחים ולריכוז עגבניות שונה מהתקן הבינלאומי.
"במיטת תינוק הייתה דרישה לסוג עץ מסוים, מה שצמצם משמעותית את כמות המיטות שהוצעו בישראל לעומת העולם. בקופסאות שימורים – לגבי שימורי תירס כמות הסיבים המקסימאלית שונתה; במאכל חלבה הייתה תוספת לתחולת מים מקסימלית שלא הייתה קיימת בתקן הבינלאומי".
על פי התיקון לחוק, נקבע כי חברי ועדות התקינה יהיו נטולי אינטרסים, על מנת למנוע ניגודי עניינים.
גורמים בענף: "גם בעולם, השימוש בתקינה הוא כלי פוליטי להגנה על תוצרת מקומית"
"המשמעות של החוק החדש היא פחות השפעה של גורמים בעלי אינטרס, ובייחוד של נציגי התעשיינים המקומיים", אמרו ל-ynet גורמים בכירים בתחום. "אבל זה עניין ידוע שבעולם עושים שימוש בתקינה ככלי פוליטי. עניין התקינה נתון להחלטות של מדיניות הממשלה.
"באמצעות תקינה, ניתן להגן על מוצרים תוצרת הארץ, וישנן מדינות רבות שעושות בכך שימוש בעולם. העובדה שהוחלט לבטל את המונופול של מכון התקנים ולפתוח את השוק לתחרות גדולה יותר בייבוא היא מבחינת הצרכן הסופי יתרון מבחינת מחיר, אך לא בכל המוצרים יתרון מבחינת איכות.
"ברגע שהשוק ייפתח לייבוא עם הרבה פחות חסמים, הצרכן הסופי יכול למצוא את עצמו מתפתה לרכישת מוצרים רק על סמך קריטריון המחיר. כמובן שהתקינה הבינלאומית עדיין 'מגנה' עליו, אך הוא יצטרך לבחור הרבה יותר בחוכמה".
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "תקן רשמי נועד להגן על בטיחות ובריאות הציבור – אולם גורמים שונים הפכו אותו חסם ליבוא. בכל מקום בו נדרשת הגנה על בטיחות או בריאות הציבור – יותאמו התקנים, וחסמי יבוא – יבלמו".
הממונה על התקינה במשרד התעשייה והכלכלה, יעקב וכטל: "הצעת חוק זו נועדה לוודא כי התקינה תאומץ בהליך בזמן סביר, ללא עיכובים, ותייצר תקינה איכותית ומותאמת למקובל בעולם".
לפנייה לכתב/ת 
