נוף אורבני מהסלון: הצצה לדירת גג מעוצבת בהרצליה
דירת כבת 20 עברה שינוי דרמטי, שכלל שבירת קירות ופתיחת חלל ציבורי גדול עם מרפסת רחבת ידיים. מדרגות עץ תחומות בזכוכית מבילות אל הקומה השנייה, שם ממוקמים סוויטת ההורים, חדרי הילדות וחדר רחצה. צפו
הדירות הסטנדרטיות של פעם בעלות יתרונות רבים בדמות חדרים מרווחים, אך החיסרון העיקרי בבנייה המסורתית הישנה הוא בחדרים הסגורים, שמקטינים ויזואלית את הדירה ומחשיכים אותה. כזו היתה דירת פנטהאוז בשטח של 160 מ"ר בהרצליה, שתכננתי לאם ולשתי בנותיה המתבגרות.
הדירה, בת 20, היתה בעלת גרם מדרגות סטנדרטי, מטבח סגור ומרפסת קטנה מאוד. הקומה התחתונה עברה שינוי מסיבי, שכלל הזזה של מיקום השירותים והמקלחת ושבירת קירות רבים. השלב הראשון היה לפתוח את הדירה ככל האפשר, לחלל ציבורי משותף, וליצור מרפסת רחבת ידיים. התוצאה מרהיבה, ולא מסגירה לרגע את גודלה האמיתי של הדירה.
דלת הכניסה מכניסה פנימה אל תוך חלל אלגנטי, כשהבולט מכל הוא יציאה לעבר מרפסת מרווחת, המשקיפה לנוף אורבני יפהפה. חזית המרפסת שנפתחה כליל מכניסה בחן תחושת אווריריות ומרחב אל תוך הבית. שימוש חוזר בחיפוי לבנים בקיר שמאחורי הספה בסלון ובקיר המרפסת מעניק לחלל שפה אחידה ותחושת זרימה והמשכיות.
משמאל, הכניסה למטבח, שכעת פתוח לחדר המגורים ולפינת האוכל. בחלל, שבו מוקמו בעבר שירותי האורחים, יש עמוד קונסטרוקטיבי שהיה אילוץ והפך ליתרון, בכך שהוא מסייע להפריד ולהגדיר את החללים השונים, ויוצר מעין חיץ בין איזור העבודה במטבח, לבין חדר הכביסה, שממוקם בכוך נסתר.
המטבח מעוצב בלבן ובו משחקים בין גימורי מט ומבריק, וכן דלפק עבודה גדול, עם מקומות ישיבה נוחים לישיבה יומיומית.
מול המטבח מוקם חדר עבודה ולצדו מדרגות עץ המובילות לקומה העליונה. המדרגות, שהיו סגורות קודם לכן, נפתחו ונתחמו בזכוכית, באופן שמסייע להכניס אור ואוויר מלמעלה, אל מרכז הדירה. מתחת לגרם המדרגות נוצל החלל לטובת מקומות אחסון.
חללי הבית כולו בקווים נקיים, ובגווני לבן נקי ורענן, שמאירים את הדירה ומדגישים כל פרט ופרט בה. רתמתי את התאורה כדי להבליט ולהדגיש אלמנטים מסוימים בחלל, כמו לדוגמה תאורה צהובה מאחורי הטלויזיה, תאורת אווירה אפ-לייט, במרפסת, מאחורי הספה, שמאירה באלגנטיות את קיר הלבנים.
על מנת "לחמם" את גווני הלבן הקרים במהותם, חופתה הרצפה באריחי בטון גדולים, שנותנים תחושה של חומר וטקסטורה. פריטי ריהוט, תאורה ואביזרים משלימים וכן קירות האבן בסלון ובמרפסת מוסיפים אף הם תחושת חמימות ואינטימיות לחלל. טפט פסים כסוף בחדר השינה מכניס אלגנטיות וזוהר, מבלי לפגוע במראה הנקי.
אני מאמינה שאופי הדיירים צריך להשתקף בפנים הבית, ולכן המסגרת הנייטרלית של חללי הבית מהווה כר נפלא לשיבוץ אביזרים וחפצים שונים, ולהדגשתם בחלל. בהתאם לזאת, אחד מהחפצים האישיים של בעלת הבית, שידת מגירות חומה וישנה, קיבל חיים חדשים, נצבע בלבן ומוקם בחדר העבודה, כאלמנט כניסה מרוחק.
שאר האלמנטים, בפיזור מדויק שמדגיש את האלגנטיות ואת החן של הבית, מקבלים ביטוי נפלא, ואת הכבוד הראוי להם.