מדוע שליש מהמזון בארץ נזרק לפח בשנה האחרונה
לפי דו"ח אובדן המזון, בזמן ש-1.75 מיליון אזרחים נזקקים לסיוע וסובלים מאי ביטחון תזונתי, נזרקו בשנה האחרונה כ-2.3 מיליון טונות של מזון בישראל. שווי המזון שנזרק: 19.5 מיליארד שקל, כשמחציתו היה בר הצלה. בשלב הקמעונאות וההפצה נזרקו בין היתר 30 אלף טונות של בשר, ביצים ודגים ו-20 אלף טונות של לחמים ומאפים ראויים למאכל. משק בית ממוצע זרק בשנה האחרונה מזון בשווי 4,572 שקל
33% מהיקף ייצור המזון בארץ הושלך לפח בשנת 2017. זאת, כאשר 1.75 מיליון אזרחים נחשבים לנזקקים לסיוע, אשר לא צורכים את כל אבות המזון.
בשנה האחרונה נזרקו כ-2.3 מיליון טונות של מזון, בשווי 19.5 מיליארד שקל. סך אובדן המזון במקטע הקמעונאות וההפצה עמד על 4.2 מיליארד שקל. הסיבות העיקריות לאובדן המזון במקטע הקמעונאות: מזון פג תוקף, פגמים אסתטיים באריזה או במוצר ונזק בתהליך השיווק.
משק בית ממוצע זרק בשנה האחרונה מזון בשווי 4,572 שקל. נתונים אלו עולים מהדו"ח הלאומי השלישי לאובדן והצלת מזון בישראל של ארגון לקט בשיתוף BDO, אשר נחשף הבוקר (ג'). זו השנה הראשונה שבה הדו"ח מציג גם את אובדן המזון במקטע קמעונאות והפצה ברשתות השיווק, בשווקים הפתוחים, במכולות השכונתיות ועל ידי קמעונאים קטנים.
"למה אנשים צריכים להשמיד את הסחורה שלהם?"
מחצית מהמזון שנזרק היה בר הצלה
משק בית ממוצע משליך בכל חודש מזון בשווי 381 שקל (4,572 שקל בשנה), המהווים 15% מכלל ההוצאה החודשית הממוצעת על מזון העומדת על 2,517 שקל בחודש בממוצע, נמסר מארגון לקט. "צריך להבין שברגע שאנחנו זורקים שליש מהמזון שלנו, למעשה הצרכן הסופי משלם 30% יותר על המזון שלו", אמר ל-ynet חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO ושותף להכנת הדו"ח. "הצרכנים הם אלו שממנים את כל שרשרת הייצור הזו, שכן המחיר הסופי כולל גם את עלות המזון שנזרק".
בשנת 2017 אבד מזון בשווי כולל של 19.5 מיליארד שקל, כשמחציתו מוגדר כמזון בר הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל אדם. היקף המזון בר ההצלה בישראל עומד על 1.1 מיליון טונות מזון, בשווי 7 מיליארד שקל בשנה. כיום, רק אחוז אחד מהמזון בר ההצלה מוצל באמצעות עמותות שונות.
שווי אובדן המזון בר ההצלה בחלוקה לקטגוריות: 3.5 מיליארד שקל בקטגורית קמעונאות והפצה, 1.6 מיליארד שקל בקטגוריית החקלאות, 1.2 מיליארד שקל בקטגוריה המוסדית, 450 מיליון שקל בקטגורית מיון ואריזה ו-200 מיליון שקל בקטגוריית התעשייה.
רק בקמעונאות ובהפצה: 130 אלף טונות של מזון נזרקו
רק במקטע הקמעונאות וההפצה היקף המזון בר ההצלה עומד על 400 אלף טונות, ושוויו 4.2 מיליארד שקל. במקטע זה, אובדן המזון הוא בעל ערך כלכלי גבוה במיוחד: מדובר במזון המוכן לשיווק ולצריכה, אשר אובד בטרם הגיע לצרכן הסופי.
במקטע זה נזרקו 30 אלף טונות של בשר, ביצים ודגים, 30 אלף טונות של מוצרי חלב ומזון מצונן, 20 אלף טונות של לחמים ומאפים, 20 אלף טונות של דגנים וקטניות, 20 אלף טונות של ירקות ופירות טריים ו-10 אלף טונות של מזון קפוא ושאר סוגי המזון.
ככל שחיי המדף של המוצר קצרים יותר ותנאי האחסון שלו גרועים יותר, כך הוא נמצא בסיכון גבוה יותר להיזרק. עגבניות נזרקות בשיעור הגבוה ביותר (13%), פלפלים במקום השני (11.6%), ואחריהם: לחם ומאפים (10.6%), מלפפון (10.3%), בננות (9%), תפוחי-עץ (7.6%), תפוחי-אדמה (5.8%), בשר, דגים וביצים (4.8%), דגנים וקטניות (2%), חלב ומוצריו (1.7%) וקפואים (1.2%).
כיצד יכול להיות שדווקא מוצרי חלב שידועים כבעלי תוקף קצר יחסית, נזרקים בכמות נמוכה יחסית בהשוואה למוצרים אחרים?
הרצוג: "מכיוון שאלו נתונים של המקטע הקמעונאי. בגלל שדפוסי הצריכה של החלב אחידים בקרב הצרכנים, הקמעונאים יודעים לחזות בצורה מדויקת יותר את היקף הצריכה, ולנהל את המלאי בצורה טובה יותר".
מה הסיבה להשלכת מזון בשיעורים גבוהים במיוחד בקטגורית הירקות?
"הירקות מדורגים במקום גבוה יחסית בעיקר בגלל תנאי אחסון גרועים בחנויות הקטנות ובשווקים. ב-15 השנים האחרונות נרשמה ירידה של 20% באובדן המזון בעיקר בשל מעבר הצרכנים לקנייה ברשתות גדולות, בהן יש תנאי קירור טובים יותר, מרכזי לוגיסטיקה ומערכות ממוחשבות לניהול מלאי".
"החברות היצרניות משליכות את המזון למטמנות", אמר הבוקר מנכ"ל לקט ישראל, גידי כרוך. "מחיר ההטמנה הוא 400 שקל לטונה. אם היו גובים תעריפים גבוהים יותר עבור ההטמנה, אולי היו מעודדים את הצלת המזון בקרבת החברות היצרניות ורשתות השיווק. ברגע שעמותות מגיעות לאסוף מזון מהמרכזים הלוגיסטיים של הרשתות לפני שהוא פג תוקף, הן חוסכות להם את עלויות ההובלה וההטמנה".
בין הגורמים לבזבוז: פגמים אסתטיים ופגמים באריזה
שלושת הגורמים העיקריים לאובדן מזון במקטע הקמעונאות וההפצה הם: תוקף קצר, פגמים אסתטיים או פגמים באריזה (80% מהמזון נזרק מסיבות אלו), ומזון שניזוק, כמו למשל ביצים שנשברו. לגבי מוצרים בעלי תוקף קצר, הרי שלפי ממצאי הדו"ח ניתן לייצר תמריצים לניהול נכון של מלאי, כך שמזון בעל תוקף קצר יועבר לנזקקים עוד לפני שפג תוקפו.
לגבי פגמים אסתטיים במוצר או פגמים באריזה, הרי שהם אולי פוגמים בשווי השוק של המוצר, אך ברוב המקרים אינם פוגעים בערכו התזונתי. זהו מצב של כשל שוק, שכן עבור הנזקקים הוא בעל ערך תזונתי. לגבי מזון שניזוק, הרי שאינו בר הצלה והיקפו קטן יחסית.
רווח אפשרי של 2.2 מיליארד שקל למשק
על פי הדו"ח, להצלת מזון עדיפות ברורה ביחס לחלופות של השלמת פערי אי הביטחון התזונתי באמצעות מתן קצבאות, תרומות, סובסידיות או תמיכה לנזקקים. בכדי לממן את פערי צריכת המזון של האוכלוסייה המוגדרת במצב של אי ביטחון תזונתי שלא באמצעות הצלת מזון, נדרשת תמיכה בסך כולל של כשלושה מיליארד שקל בשנה.
זאת, כאשר ניתן להציל מזון בשווי של שלושה מיליארד שקל באמצעות תהליך שעלותו מוערכת ב-830 מיליון שקל, כך לפי הדו"ח. כלומר, הצלת מזון מאפשרת רווח של 2.2 מיליארד שקל בשנה למשק.
צעדי המדיניות הנדרשים
על פי המלצות הדו"ח, צעדי המדיניות הנדרשים לעידוד הצלת מזון בישראל הינם: גיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון, שתייצר תמריצים ומנגנונים לעידוד תרומת מזון; קביעת יעד לאומי להצלת מזון לפיו תתבצע הפחתה של 50% בהיקף אובדן המזון עד לשנת 2030, בהתאם לעקרונות שגיבש האו"ם ושאומצו על ידי ממשלת ארצות הברית בספטמבר 2015 ועל ידי הפרלמנט האירופי במרץ 2017; השלמת חקיקת חוק עידוד הצלת עודפי מזון; והטלת חובת הצלת מזון על גופים ממשלתיים מתוקצבים, באמצעות התקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת וחיוב גופים פרטיים המשתתפים במכרזים ממשלתיים להתקשר עם עמותת הצלת מזון כתנאי סף למכרז.
1.75 מיליון נזקקים
"כ-18% מאוכלוסיית ישראל (המהווים כ-1.75 מיליון אזרחים) חיים באי ביטחון תזונתי, כלומר הם נחשבים לנזקקים שלצלחתם לא מגיעים כל אבות המזון", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "הקטגוריות הראשונות שהם מוותרים עליהן הם פירות וירקות ומוצרי חלב. ישראל מדורגת במקום ה-18 במונחי אי ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD. הדו"ח חושף את בזבוז המזון האדיר, אותו ניתן לחסוך אם רק תהיה מודעות לנושא ורגולציה מתאימה".
לדברי כרוך, "רק בשנה האחרונה הצלנו באמצעות הארגון 15,500 טונות ירקות ופירות אשר הגיעו כתרומה מחקלאים, שלמרות מצבם הכלכלי הלא פשוט, הם אחד המגזרים התורמים ביותר בישראל. 2.3 מיליון ארוחות מבושלות, בשווי של כ-150 מיליון שקל, הגיעו כתרומה מבתי מלון, בסיסי צה"ל, משטרה, חדרי אוכל של חברות גדולות וחברות קייטרינג. אני קורא למשרדי הממשלה להירתם לנושא, ליזום תכנית לאומית שתפעל לצמצום אובדן המזון והצלתו ולקדם את חקיקת החוק לעידוד הצלת מזון".
לפנייה לכתב/ת 
