ניתוח שקדים גרם לצלקת. הפיצוי: 303 אלף ש'

לפני 23 שנה עבר ילד הליך רפואי ברמב"ם ומאז הוא סובל מפגם אסתטי ומנזק לריפוד האף. בית המשפט קבע שהצוות סטה מהליך רפואי סטנדרטי

עו"ד רוברט פארפורסם: 19.03.18 , 07:26

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-303 אלף שקל צעיר שסובל מצלקת בנחיר האף, שנגרמה מניתוח כריתת שקדים שעבר לפני 23 שנים בהיותו ילד. השופטת כאמלה ג'דעון קבעה שההליך הרפואי שעבר הילד בבית החולים רמב"ם סטה מסטנדרט סביר.

את הניתוח עבר התובע ב-1995, בהיותו בן 4. לאחר מכן הוא סבל מדימום שהצריך החדרת טמפון ללוע האף, דרך הנחיר. הפעולה לא עצרה את הדימום והוא עבר למחרת ניתוח להחדרת שני טמפונים שקובעו בלוע האף באמצעות חוט שהוצא דרך הנחיר. הפעולה עצרה את הדימום והוא שוחרר לביתו לאחר כחמישה ימים.

רשלנות רפואית

עקב כריתת רחם: המדינה תשלם 543 אלף ש'

עו"ד אייל בן ישי

אישה סיימה את ההליך עם קרע במעי הגס ונאלצה לעבור ניתוח מתקן. בית המשפט קבע: הרופאים התרשלו הן בניתוח והן בבדיקת מצבה לאחר מכן

עקב כריתת רחם: המדינה תשלם 543 אלף ש'

לדברי הצעיר ואמו, לאחר השחרור מבית החולים התגלה חתך עמוק בנחיר הימני, במקום שבו הוא מתחבר לעור הפנים. בהמשך התפתחה במקום צלקת והוא החל לסבול מנחיר חסום, הפרעות בנשימה, הפרשות נזלת תמידית, נחירות עזות וקשיי דיבור והתנהגות.

בחוות הדעת הרפואית שהגיש נכתב כי הפרקטיקה המקובלת להחדרת חוט דרך הנחיר היא הנחת ריפוד בין החוט לבין דפנות הנחיר, כדי למנוע חתך ברקמות ופצעי לחץ. המומחה ציין שבחומר אין תיעוד שדבר זה נעשה ובכך סטה הצוות מסטנדרט רפואי מקובל.

המדינה הכחישה שהניתוח בוצע ברשלנות ולחילופין טענה שאין קשר סיבתי בין הניתוח לבין הנזק, שהתגלה רק כשנה וארבעה חודשים לאחר מכן. לטענתה, המקור לקשיי הנשימה של התובע הוא השמנת יתר שלקה בה בהיותו נער. היא הוסיפה שהשינויים החיצוניים בצורת האף ניתנים לתיקון על ידי כירורג פלסטי ובכל מקרה אינם קשורים לניתוח ברמב"ם.

כאב וסבל משמעותיים

אבל השופטת כאמלה ג'דעון קיבלה את התביעה וקבעה - בהתאם לחוות דעת רפואית שכתב מומחה מטעם בית המשפט - שיש קשר בין העיוות באף והפרעות הנשימה שמהם סובל התובע לבין הניתוח השני.

לדבריה, כפי שהסביר המומחה, הנזק מלחץ הטמפונים שהוחדרו לאפו של התובע התפתח והבשיל כצלקת רק כמה חודשים לאחר הניתוח. כמו כן, לא הוכח שהתובע סבל מחבלה או מחלה אחרת שקשורה לאף.

במקביל קבעה השופטת ג'דעון שבית החולים התרשל במהלך הניתוח השני. היא ציינה שחוות הדעת של המומחה מטעם התובע הייתה עניינית ומשכנעת, ועולה ממנה כי הדרך למניעת פציעה בנחיר היא על ידי עטיפת החוט בחומר רך, וכי הנזק ההרסני שעלול להיגרם לאף ללא הריפוד ידוע בספרות הרפואית.

באשר לנזק נקבע שהתובע נותר עם נכות של 24%. השופטת ציינה שאמנם עיקר הפגיעה היא אסתטית, אך ייתכן שבעתיד הנכות תפריע לצעיר להשתלב במקומות עבודה מסוימים. בסך הכול נפסקו לתובע 303 אלף שקל על הפסדי שכר, הוצאות רפואיות והכאב והסבל המשמעותיים שנגרמו לו. המדינה חויבה בשכר טרחת עו"ד בסך 70 אלף שקל.