חצי מיליון ש' בשנה: עיריית ת"א הפסידה בקרב הארנונה

חברת חשבשבת, המייצרת תוכנה להנהלת חשבונות, דרשה סיווג ארנונה מקל בהיותה "בית תוכנה". העירייה התנגדה, אבל בית המשפט חייב אותה

עו"ד רן הירשפורסם: 17.04.18 , 07:00

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב חייב לאחרונה את עיריית תל אביב להכיר בחברת "חשבשבת" כ"בית תוכנה", ועל כן להעניק לה סיווג מקל בגביית ארנונה באופן שיחסוך לה כחצי מיליון שקל מדי שנה. בכך קיבלה השופטת יהודית שטופמן ערר שהגישה החברה, העוסקת בין השאר בייצור ושיווק תוכנה להנהלת חשבונות וכן תוכנות נוספות לארגונים עתירי מידע כגון אוניברסיטאות וגופים ציבוריים.

הערר הוגש על החלטת עיריית תל אביב לשנות את סיווג הנכסים שבבעלות חשבשבת מ"בית תוכנה" ל"בניינים שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים שירותים ומסחר". החברה ביקשה לבטל את ההחלטה ולקבוע שנכסיה הם בתי תוכנה, כפי שהיה עד 2013 על פי צו הארנונה. באותה שנה החליט מנהל הארנונה בעירייה לשנות את סיווג נכסיה של החברה בעיר, ובפועל הדבר עלה לחברה בתשלום של כחצי מיליון שקל נוספים בשנה.

חוק ונדלן

מתווך הסתיר שגבה עמלה של חצי מיליון ש'

עו"ד אפרים כהן

חברה שמכרה נכס בבת ים טענה שהמתווך שכנע אותה שהמחיר המקסימלי שניתן לקבל הוא 6 מיליון ש'. לימים היא גילתה את העמלה שגבה מהרוכש

מתווך הסתיר שגבה עמלה של חצי מיליון ש'

מאוחר יותר דחתה ועדת ערר של העירייה שתי פניות של החברה, בנימוק שהנכס לא עומד בקריטריון שחל על בתי תוכנה: חשבשבת, נטען, מתמקדת בפעילות מסחרית שיווקית של מוצר מוגמר, או תחזוקה והמשך פיתוח מודלים, אך לא בכתיבת התוכנה עצמה. בערעור לבית המשפט טענה החברה שהיא לא רק מספקת שירותים ללקוחות, אלא יש לראותה כמייצרת תוכנה לנוכח מספר המתכנתים וכן לאור טיב השירותים.

מנהל הארנונה בעירייה – המשיב בהליך – טען מנגד שהחברה מספקת שירותים ללקוחותיה באמצעות תוכנה קיימת ועובדת, וכל תהליך ייצור התוכנה מסתכם אצלה "בשדרוגים קלים של מעבר לגרסת אינטרנט ועדכון המע"מ". הוא הוסיף שהחברה בחרה לא להציג דוחות כספיים שיראו שהכנסתה העיקרית היא מייצור תוכנה.

השופטת יהודית שטופמן הציגה שורה של מבחני עזר לצורך הכרעה בסוגיית הסיווג, ובהם "מבחן יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר", מבחן ההשבחה הכלכלית, והמבחן הכמותי (כמות העובדים).

היא הסבירה שהמבחנים משמשים רק לאינדיקציות, ובנוסף אליהם יש לבחון את מכלול הנתונים בראייה רחבה – בחינה שבמקרה זה הובילה אותה למסקנה כי עיסוקה העיקרי של החברה הוא ייצור תוכנות, וכי שאר פעילויותיה נועדו לתמוך במוצר יחיד זה, ולהצליח למכור אותו ללקוחות החברה ברווח.

בהקשר זה ציינה ש"שדרוג" או פיתוח תוכנה קיימת מהווים פעילות ייצורית חדשה, בדיוק כשם שגרסת "וורד" 1995 של מיקרוסופט היא מוצר שונה – גם אם מבוסס על אותו חומר גלם – מגרסת "וורד" 2016.

בנוסף, ובניגוד לעמדת עיריית תל אביב, השופטת שטופמן גרסה שהעובדה ש-37% מעובדי החברה בנכסים בעיר משמשים לתמיכה טכנית היא עדות להצלחה, ואינה משנה את עיסוקה העיקרי שהוא ייצור תוכנה.

בנוגע לדוחות הכספיים סברה השופטת שאם ניתן לקבוע את עיקר עיסוקה של החברה ללא דוחות אלו, הרי שאין בהם כל צורך, מה גם שהחברה העידה רואה חשבון מטעמה שסיפר על התפלגות ההכנסות. השופטת הוסיפה שהגדרת המערערת "כבית תוכנה" תואמת את תכלית החוק שהיא עידוד התעשייה.