היישוב שבו הכי פחות מתחמקים מארנונה: תל מונד
99% מחיובי הארנונה למגורים לתושבי תל מונד שולמו - מה שממקם אותה בראש טבלת היישובים שתושביהם לא מתחמקים מתשלום. בתחתית הדירוג: קלנסוואה עם שיעור תשלום של 5.8%. עוד מגלים נתוני הלמ"ס: בתל אביב מוציאים בתקציב על כל תושב 10,533 שקל - כפול מבירושלים
הרשויות המקומיות תל מונד, מגדל, ברנר והערבה התיכונה הובילו בשנת 2016 בשיעורי תשלומי הארנונה למגורים בארץ, עם שיעור של 99% ומעלה ביחס שבין דרישות החיוב לבין התשלומים שנגבים בפועל. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ג') הלמ"ס, הסוקרים את מצב הרשויות המקומיות בישראל.
>>> לרשימה המלאה של נתוני גביית הארנונה ברשויות
הערים בהן משלמים את הארנונה היקרה ביותר
הלמ"ס: נטישת התושבים הכי גדולה - בירושלים
גבעתיים השיגה את ת"א, אילת הכי פריפריאלית
מהעבר השני נרשמו, כצפוי, שיעורי תשלום ארנונה בפועל נמוכים ברשויות מקומיות המדורגות באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים, בהם קלנסוואה (5.8%), בענה (6%) ומג'דל שמס (8.3%). עוד עולה מהנתונים, כי סך יחס הגבייה בכלל הרשויות בארץ טיפס בשנת 2016 ל73.4%, לעומת 72.9% בשנת 2015.
לפי הנתונים, ממוצע הארנונה למגורים עמד על 1,211 שקל לנפש, עליה ריאלית של 4.4% לעומת 2015. ההכנסה הממוצעת של הרשויות מגביית ארנונה לנפש הסתכמה ב-2,777 שקל, גידול ריאלי של 2.2% לעומת השנה שלפני. בעיריות היוותה ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה לנפש 3,017 שקל, במועצות מקומיות - 1,433 שקל ובמועצות אזוריות - 2,936 שקל.
מבין העיריות, ברשויות עם פעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית נרשמה גבייה גבוהה של ארנונה לנפש, דוגמת תל אביב-יפו - 6,724 שקל, ואילת - 5,352 שקל. בנוסף נרשמה גבייה גבוהה ברשויות המדורגות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה, דוגמת הרצליה ורמת השרון, עם 5,329 שקל ו-5,117 שקל בהתאמה.
עוד עולה מהנתונים, כי אחוז גביית ארנונה לא למגורים (תעסוקה ומסחר) מסך הארנונה הכללית היה 56.4%, בדומה לשנה שלפני. סך הארנונה הכללית שנגבתה ירדה לכ-65.8% מסך ההכנסות העצמיות בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות, לעומת 66.3% בשנת 2015.
עלייה של 8% בהשתתפות הממשלה בתקציב
הנתונים מגלים עוד, כי הכנסות הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל (הכולל הכנסות עצמיות, השתתפות ממשלה, העברות והלוואות) הסתכמו בשנת 2016 בכ-59.8 מיליארד שקל, עלייה של 5.2% לעומת 2015. העלייה מוסברת בעלייה של 8% בהשתתפות הממשלה ושל 3.6% בהכנסות העצמיות שגובות הרשויות, למשל ארנונה והיטלים שונים.
העלייה הגבוהה ביותר נרשמה בעיריות סח'נין (21.1%), קלנסווה (20.6%), בית שמש (17.1%) ורמלה (15.8%), בעוד שהירידה הגבוהה ביותר היתה בראשון לציון (14.6%), במעלה אדומים (8.3%), בגבעתיים (7.3%) ובבית שאן (6.8%).
ההכנסות העצמיות של הרשויות הסתכמו בכ-36 מיליארד שקל, עליה של 3.6% לעומת 2015. עם זאת, ב-53 מהרשויות חלה ירידה לעומת השנה שלפני. מבין העיריות, בתל אביב-יפו היוו ההכנסות העצמיות 81.7% מהכנסות העירייה, ביהוד - 77.9% ובהרצליה - 76.9%. בתחתית הרשימה נמצאות רהט, שם ההכנסות העצמיות היוו 20.3% מהכנסות העירייה, ואום אל-פחם - 29.2%.
ההוצאה לנפש בתקציב הרגיל בערים שמנו יותר מ-200 אלף תושבים, היה בסדר יורד: 10,533 שקל בתל אביב-יפו, 9,218 שקל בחיפה, 7,195 שקל בבאר שבע, 7,084 שקל בפתח תקווה, 6,519 שקל בראשון לציון, 6,689 שקל בנתניה, 6,721 שקל באשדוד ו-5,602 שקל בירושלים.
בסך הכל נרשם עודף תקציבי של 24 מיליון שקל בתקציב הרגיל של הרשויות, לעומת גירעון של 146 מיליון שקל בשנת 2015. בתוך כך, ב-186 רשויות מקומיות נרשם עודף, ואילו ב-69 רשויות נרשם גירעון (בהשוואה ל-86 רשויות שהיו בגירעון בשנת 2015). כמחצית מסך הגרעון התקציבי הכולל של הרשויות, נמצא ב-6 רשויות שבכל אחת מהן נרשם גרעון של יותר מ-10 מיליון שקל: אום אל פחם, טבריה, קרית גת, קרית שמונה, ג'סר א-זרקא ודלית אל כרמל.
צריכת המים הכי גבוהה - במועצות עם דירוג חברתי-כלכלי גבוה
לפי הנתונים, בשנת 2016 היו בישראל 255 רשויות מקומיות, בהן 77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. 74.4% מהאוכלוסייה התגוררה בתחומי העיריות, כ-14.7% במועצות מקומיות, וכ%-10.2 במועצות אזוריות.
היקף ההגירה הפנימית עלה באותה השנה ב-1.2%. שיעור מאזן ההגירה הפנימית הגבוה ביותר ברשויות המונות 2,000 תושבים ומעלה, היה במועצה האזורית נווה מדבר, ואילו הנמוך ביותר היה במועצה המקומית בית אל. שיעור ההגירה הפנימית בערים הגדולות היה שלילי: 9.1- לאלף תושבים בירושלים, 5.7- לאלף תושבים בתל אביב-יפו, ו-9.4- לאלף תושבים בחיפה.
שיעור הגידול הכולל של האוכלוסייה היה זהה לשנה הקודמת ועמד על 2%. בתוך כך בולטת בית שמש עם שיעור גידול של למעלה מ-5.5%, ובני ברק ואשקלון עם כ-3% בכל אחת.
סך מספר מקבלי דמי אבטלה היה 66,500, כאשר השיעורים הגבוהים ביותר של מקבלי דמי אבטלה לאלף תושבים נרשמו במועצה אזורית זבולון (33.1), חריש (24.7) ומעלה אפרים (17.4).
שיעור מקבלי גמלת הבטחת הכנסה ירד ל-34.6 נפש לאלף תושבים, לעומת 38.9 ב 2015. הרשויות שבהן נרשמו השיעורים הנמוכים ביותר הן מודיעין-מכבים-רעות, רמת השרון, ורעננה, המועצות המקומיות שוהם, אורנית ומיתר, והמועצות האזוריות חוף השרון, הר חברון ונחל שורק. לעומת זאת, הרשויות שבהן שיעור מקבלי גמלת הבטחת גבוהים כללו את לקיה, תל שבע וערערה-בנגב.
עוד עולה מהנתונים, כי פחות מ20% מהאוכלוסייה גרים כיום ברשויות הפריפריאליות ביותר (אשכול חברתי-כלכלי 1-4) וכי יותר מ-21% מתגוררים ברשויות המסווגות באשכול 5, הכולל 60 רשויות, ביניהן ערים כגון באר שבע, בית שמש, אשקלון ואום אל-פחם, ומועצות אזוריות כגון מטה בנימין ומטה יהודה.
נתוני צריכת המים מלמדים על עלייה של כ-3.8% בצריכה למגורים בנפש בעיריות ובמועצות מקומיות בהשוואה לשנת 2015. צריכת המים הגבוהה ביותר הייתה במועצות מקומיות עם רמה חברתית-כלכלית גבוהה: כפר שמריהו (239.7 מ"ק לנפש), סביון (317.6 מ"ק לנפש), מעלה עירון ועומר. בתחתית הרשימה נמצאות תל שבע וערערה בנגב, עם 27.5 ו-28 מ"ק לנפש בהתאמה.
בבחינת ייצור פסולת - סך הפסולת ליום לתושב עמדה על 1.7 ק"ג לנפש ברמה כלל ארצית. הכמויות הגבוהות ביותר נרשמו במועצות המקומיות כפר שמריהו, סביון, ראש פינה, יסוד המעלה ומגדל. מבין העיריות, הכמויות הגבוהות ביותר נרשמו באילת, תל אביב-יפו, רהט, טבריה ואור יהודה.
בתחום המיחזור, הרשויות המובילות הן עיריית רהט, המועצה המקומית סביון והמועצה האזורית עמק יזרעאל.
לפנייה לכתב/ת 
