חברה קדישא תפצה רב שהואשם ש"סחר" בקברים

איש הקהילה היהודית בצרפת רכש 19 חלקות קבר עבור בני משפחתו ואחרים. כשגילה להפתעתו שההסכמים בוטלו, הוא פנה לבית המשפט וניצח

עו"ד חיים פרנקלפורסם: 29.04.18 , 07:16

בית משפט השלום בירושלים חייב לאחרונה את עמותת ארגון יוצאי קהילות צפון אפריקה, שבבעלותה חברה קדישא לעדה המערבית בעיר, לקיים הסכמים שחתמה מול רב מהקהילה היהודית בצרפת, שבמסגרתם מכרה לו 19 קברים בעיר, ולהחזיר לו כספים שגבתה ממנו ביתר. השופט מוחמד חאג' יחיא דחה את טענת העמותה שלפיה הרב סחר בקברים, וקבע שהוא היה רשאי לקנות אותם כשלוח של אחרים.

התובע סיפר שהתקשר בשני הסכמים עם חברה קדישא לרכישת חלקות קבר עבור בני משפחתו וקהילתו. לדבריו, בעסקה הראשונה מ-2006 הוא רכש 12 חלקות תמורת 120 אלף דולר. ואולם, ב-2009ֿ הודיעה לו הנתבעת שההסכם עמו מבוטל בנימוק שהוא "סוחר" בחלקות הקבר ושלא שילם עבור הרכישה. לטענתו, הרקע להודעה היה הליך פלילי שנוהל מול מזכ"ל חברה קדישא, שהורשע במעילה וכן ליקויים שנמצאו בכמה ביקורות שנערכו לעמותה, ובהן נמצא שנמכרו חלקות קבר לאדם אחד.

תביעה

מזרחים לא הוכנסו למועדון - ויפוצו על אפליה

עו"ד תמר איטח

צעירים שהוזמנו למסיבות ב"בליס" בכפ"ס נשארו בחוץ. בית המשפט קבע שהסיבה הייתה החזות שלהם, ולכן המועדון ישלם 14 אלף ש' לכל אחד

מזרחים לא הוכנסו למועדון - ויפוצו על אפליה

התובע הוסיף שהמחיר שנגבה ממנו באותה עסקה היה גבוה מהמותר. הוא הסביר שמאחר שקרוביו הם תושבי ישראל, היה על חברה קדישא לחייב אותו בתעריף מרבי של 14,300 שקל לכל חלקה. לדבריו, ב-2012 ביקש לרכוש שבעה קברים נוספים תמורת 4,000 דולר לכל חלקה. רוב הפרטים סוכמו והוא שילם לנתבעת מקדמה בסך 10,000 שקל. ואולם, בהמשך גם הסכם זה בוטל על ידה בטענה שלא הוצגו לה פרטי הזיהוי של רוכשי החלקות.

הוא ביקש לאכוף את שני ההסכמים ולחייב את הנתבעת להשיב לו את הכספים שנגבו ביתר. אולם היא טענה מנגד שהתובע היה סוחר קברים במשך שנים רבות, בעיקר עבור תושבי חוץ. היא הוסיפה שהוא לא העביר לה את רשימת השמות של בני משפחתו שרכשו כביכול את חלקות הקבר. עוד היא הדגישה שהדין אוסר באופן מפורש על רכישת קברים עבור אחרים, למעט עבור בני זוג והורים, כך שהעסקאות בוטלו כדין בהיותן בלתי חוקיות.

אבל השופט מוחמד חאג' יחיא קיבל את התביעה. הוא ציין שאמנם החוק קובע שאדם רשאי לרכוש חלקת קבר לעצמו, לבן זוגו או להורה בלבד, אך עם זאת אין איסור על כך שאדם ייפה את כוחו של אחר לרכוש עבורו. לפיכך , רכישה שמתבצעת באמצעות אדם אחר שמתפקד כשלוח היא חוקית ואפשרית.

נקבע ששטרות המכר שהציג התובע מוכיחים שהוא שילם על הקברים בעסקה הראשונה. כמו כן, הנתבעת לא הוכיחה את טענתה החמורה שלפיה הרב סחר בקברים, אף שיכלה לעשות כן ללא קושי מיוחד. השופט ציין שאמנם בעסקה נפלו פגמים באי ציון פרטי הרוכשים, אך מדובר במצב שניתן לתקן.

בנוסף הוא קיבל את טענת התובע שלפיה נגבו ממנו כספים ביתר, שכן הוא הוכיח שבני המשפחה שעבורם נרכשו החלקות הם תושבי ישראל. נקבע שחברה קדישא לא העלתה נימוקים מספקים לביטול ההתקשרות השנייה כך שגם היא מחייבת אותה.

בסיכומו של דבר פסק השופט חאג' יחיא שההסכמים למכירת החלקות מחייבים, והורה לנתבעת להשיב לתובע את הכספים שנגבו ממנו ביתר. במקביל נדרש התובע להשלים את התמורה עבור העסקה השנייה ולהעביר לנתבעת רשימה מסודרת של רוכשי החלקות.

חברה קדישא חויבה לשלם לו פיצוי של 20 אלף שקל על עוגמת נפש והוצאות של 15 אלף שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל.