מהפכה בענף השיפוצים: האם זה הסוף לתופעת החאפרים?
שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, חתם על תקנות שיאפשרו לאלפי קבלני שיפוצים שפועלים כיום ללא כל פיקוח - להרשם בפנקס הקבלנים ולקבל רישיון לעסוק בעבודות שיפוצים. יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים: "הציבור יוכל לדרוש מקבלן שיפוצים רישיון שיעיד שיש לו ותק וידע מקצועי לקיים עבודות כנדרש"
האם זו המהפכה המיוחלת בענף השיפוצים הפרוץ? שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, חתם הבוקר (ג') על תיקון לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, שנועדו לאפשר לאלפי קבלנים להירשם בפנקס הקבלנים ולקבל רישיון לעסוק בעבודות שיפוצים. התקנות ייכנסו לתוקף בתוך 30 יום.
עלות נזקי השיפוצים בעקבות הסערה: כ-60 מיליון שקל
ראש מינהל הבטיחות החדש: "יש קבלנים של חברות בנייה שלא מודעים לאחריותם הפלילית לתאונות עבודה"
"סכנה לציבור": המנופאים מזהירים ממפעילים ללא רישיון
החתימה התקיימה בכנס שערכה התאחדות קבלני השיפוצים בתל אביב, תחת הכותרת "הסוף לתופעת החאפרים בענף השיפוצים". התקנות נועדו להסדיר את התחום, בו עוסקים אלפי קבלנים ללא רישיון.
כפי שנקבע, קבלני שיפוצים, המבצעים עבודות של עד 350 אלף שקלים, יוכלו להירשם בפנקס הקבלנים ולהחזיק ברישיון לעסוק בעבודות שיפוצים. רשם הקבלנים יפנה את המועמדים המתאימים למבחנים מקצועיים על מנת לקבל את הרישיון. קבלנים שיעבדו ללא רישיון - יעברו על החוק.
בתוכנית: קורסים והכשרות
לפי הערכות, בענף השיפוצים פועלים כ-10,000 קבלנים. החוק אוסר על קבלנים שאינם רשומים לבצע עבודות בהיקף העולה על כ-45 אלף שקל, אך לפי ההערכות, אלפי קבלנים מבצעים עבודות בהיקף גדול בהרבה ובניגוד לחוק.
עד כה, רק קבלני שיפוצים המבצעים עבודות שהיקפן עד 1.5 מיליון שקל, שהם פחות מ-10% מהקבלנים העוסקים בתחום, יכלו להרשם בפנקס הקבלנים, לקבל רישיון ולהיות כפופים לפיקוח. מרגע כניסת התקנות לתוקף, גם קבלנים שיבצעו עבודות קטנות יותר יוכלו להרשם בפנקס.
מדובר במהלך המשותף למשרד הבינוי והשיכון והתאחדות קבלני השיפוצים, במסגרתו הם יקדמו תוכנית הכשרת קבלני שיפוצים, שתכלול הקניית יכולות מקצועיות ותכנים מתחום הבטיחות בעבודה. ההתאחדות תסייע לקבלנים להגיש את הבקשות לרישום בפנקס הקבלנים באמצעות קורסי הכנה מקצועיים. עם הצגת תוכנית הקורסים המפורטת - משרד הבינוי יקבע את היקף ואופן השתתפותו.
השר גלנט אמר בכנס כי "התהליך הוא די פשוט - אנחנו נותנים סיווג לכל הקבלנים שהם קבלני שיפוצים. ראשית, זה כולל הכשרה והדרכה - אנחנו נסייע, נפתח בתי ספר ונלמד אנשים איך לעבוד על סמך הניסיון המצטבר ועל סמך הידע. שנית, סיווג ובקרה - יש קבלנים שיעבדו בהיקפים יותר גדולים ותהיה להם הרשאה ואפשרות להתקדם.
"הדבר השלישי הוא הסמכה, והמשמעות שלאזרח יש כתובת שהיא לא רק הקבלן, אלא גם התאחדות השיפוצים והתאחדות בוני הארץ. אני מקווה שההסמכה הזו תוביל לכך, שלא יהיה מישהו שישכח לקשור קורת בטון כשהוא יוצק אותה ואחרי כמה שנים היא נופלת. זה קורה כל הזמן. אנחנו כמשרד, צריכים לצאת יחד אתכם בקריאה לאזרחים שעושים שיפוץ - לבקש מהקבלן את התעודה".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, אמר כי "אני גאה על המהלך פורץ הדרך שהשלמנו היום, יחד עם התאחדות קבלני השיפוצים, למיסוד הענף, ובזכותו קבלני השיפוצים יקבלו הכרה והכשרה. מהיום עשרות אלפי ישראלים יוכלו להיות בטוחים כי הקבלן שמשפץ את ביתם פועל בצורה הטובה והבטוחה ביותר".
"אלפי חאפרים הסתננו לתחום"
יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב אמר, כי "במשך שנים התדפקנו על דלתות הקברניטים, בניסיון להסביר את חשיבות שינוי התקנות וכעת שר הבינוי הרים את הכפפה במטרה לקדם ולייעל את ענף הבנייה בישראל לטובת הקבלנים והאזרחים. עד היום הסתננו אלפי 'חאפרים' לתחום, מעתה הציבור צריך להבין שהוא יכול לדרוש מקבלן שיפוצים רישיון, שיעיד שיש לו את הידע המקצועי והוותק לקיים עבודות כנדרש".
נשיא התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים לשעבר), רוני בריק, ציין כי "המפגש היום זה לא פחות ממהפכה בענף השיפוצים במדינת ישראל. ממחר אפשר ללחוץ על שעון העצר לתקופה של חצי שנה, שבסופה ענף השיפוצים יהפוך לענף עסקי כמו כל עסק אחר בישראל. כל בעל מקצוע שיציע שירות שיפוצים, משדרוג האמבטיה ועד לשיפוצים גדולים, ייבחן באמות המידה הקיימות לתחום הזה", הוסיף. "בעוד כמה חודשים כל מזמין עבודה יוכל לדרוש הצגת רישיון, תעודה מקצועית של מדינת ישראל.
"קבלני שיפוצים, גדולים כקטנים, יעברו בחינה מקצועית שתבטיח שהם עומדים בקריטריונים ושהם ישמרו על רמה מקצועית גבוהה. אני סמוך ובטוח שהתהליך הזה יקרה, ייצר וודאות אצל הלקוחות ויבטיח תחרות שווה בין שווים, שבה ישתתפו רק בעלי מקצוע שעומדים בדרישות".
ענף השיפוצים מגלגל למעלה מ-15 מיליארד שקל בשנה, מהם כ-6 מיליארד שקל על תחזוקה ושיפוץ במשקי הבית וכ-10 מיליארד שקל על עבודות שיפוץ ותחזוקה של מוסדות ומשרדים ממשלתיים. בישראל מתבצעים מדי שנה כ-300 אלף שיפוצים של בתי אב, כאשר העלות הממוצעת לשיפוץ של דירה בגודל 100 מ"ר עומד על 300-350 אלף שקל.
"לפי הלמ"ס, נכון לחודש פברואר 2015 דיווחו 29% ממשקי הבית שיש להם משכנתא פעילה או הלוואה פעילה לשיפוצים (707 אלף משקי בית שבהם 2.75 מיליון נפשות).
לפנייה לכתב/ת 
