הרבני: "האישה לא חפצה בשלום בית, אלא בדירה"

במסגרת תביעת שלום בית שהגישה הוצא "צו מדור ייחודי" שאפשר לה להמשיך להתגורר בבית המשותף. הבעל לא ויתר ותביעת גירושים שלו התקבלה

עו"ד רות דיין-וולפנרפורסם: 13.05.18 , 21:24

בית הדין הרבני בנתניה ביטל לאחרונה צו "מדור ייחודי" שאישר לאישה להישאר לגור בדירה המשותפת לה ולבעלה עד לתום הליכי הגירושים ביניהם ועיכב את חלוקת הרכוש. הדיין, הרב שניאור פרדס, קבע כי מאחר שברור שבני הזוג מאסו זה בזה - הרי שהשותפות ביניהם הסתיימה, כך שאין כל הצדקה להשהות את פירוק השיתוף.

הצו שמונע את האפשרות לפרק את השיתוף או למכור את הדירה ניתן לאישה ב-2013 במסגרת תביעת שלום בית שהגישה לבית הדין הרבני. הבעל מצדו הגיש תביעת גירושים, ובנפרד גם תביעת חלוקת רכוש בבית המשפט למשפחה. במסגרת זו קבע בית המשפט האזרחי כי חלוקת הרכוש תתאפשר לאחר שבית הדין הרבני יסיר את צו המדור הייחודי, ובהתאם לכך הגיש הבעל בקשה לביטולו.

דיני משפחה

חלוקת רכוש בין זוג גרוש הגיעה עד בג"ץ

עו"ד רונן טיב

בית הדין הרבני חייב אישה לשלם לבעלה 75 אלף ש' במסגרת חלוקת הרכוש. שני ערעורים שהגישה נדחו בנימוק שהתשלום נקבע משיקולי צדק והגינות

חלוקת רכוש בין זוג גרוש הגיעה עד בג"ץ

הבעל טען כי תביעת שלום הבית של אשתו היא תביעת סרק שכן חיי הנישואים שלהם היו רצופים מריבות וסכסוכים – רובם באשמתה - כך שאין טעם להמשיך את השיתוף בדירה. לטענתו, במשך שנים היא הזניחה אותו ואת מטלות הבית, נהגה לבייש אותו בפני אחרים ובשלב מסוים "זרקה" אותו מחדר השינה והחליפה צילינדר.

מנגד טענה האישה שתעשה הכול למען שיקום הנישואים, וביקשה שבית המשפט יותיר את הצו כדי לאפשר להם לנסות חצי שנה של שלום בית. לדבריה, מקור הסכסוך בבגידת בעלה. היא סיפרה שגידלה את ארבעת ילדיהם לבדה ותמכה בקריירה שלו. בשלב מסוים חשדה שהוא בוגד ושכרה חוקר פרטי, שהציג לה תמונות שבהן הוא מבלה עם נשים בלילה. למרות זאת, הצהירה, היא מוכנה ללכת לטיפול כדי לתקן את היחסים.

אבל אב בית הדין שניאור פרדס לא האמין שהאישה מעוניינת באמת בשלום בית. לשיטתו, הדברים שהצהירה בבית המשפט למשפחה ובבית הדין עצמו מעידים שהיא איבדה את האמון בבעלה ממזמן.

הוא ציין שכיום, אחרי נתק של שנים ונעילת חדר השינה "הנישואין הם כקליפה ריקה מתוכן". המריבות האינסופיות והמתיחות הקשה בבית - כפי שתוארו על ידי מחלקת הרווחה – העידו לטעמו שבני הזוג מאסו זה בזה, וככל הנוגע לבעל, גם בצדק.

הוא הוסיף שההתרשמות היא שהאישה מעגנת את בעלה ומחזיקה בצו "כבקרנות המזבח" משום ש"חפצה היא לא בשלום בית אלא בבית עצמו".

באשר לטענות בדבר בגידותיו של הבעל ציין הדיין פרדס שהחוקר לא מצא "ראיות חותכות" לקיומו של קשר פיזי כלשהו בינו לבין אותן נשים. יתרה מכך, גם אם הייתה ראיה לבגידה, הרי שהבעל עשה זאת אחרי שהאישה סילקה אותו מחדר השינה, השפילה אותו ברבים ואף העלילה עליו עלילות פליליות שסיכנו אותו בהעמדה לדין ובמאסר.

לפיכך נקבע כי לא ניתן לכפות על הבעל את השותפות בדירה. הדיין פרדס הבהיר ששותפות של בני זוג בדירתם נועדה לקיים חיי משפחה תקינים, "אשר על כן, אם נולדה ביניהם קטטה ושנאה, נמצא שחל קלקול בעיקרה של השותפות שלא ניתן להמשיכה". לפיכך, בקשת הבעל התקבלה וצו המדור הייחודי שניתן לאישה בוטל. כעת ניתן יהיה לבצע את פירוק השיתוף על ידי מכירת הדירה.