אפקט האגרה: 240 בקשות לתביעות ייצוגיות ב-7 ימים
סלקום מפלה בין לקוחותיה וגובה חצי מחיר עבור כרטיס סים לבעלי מכשיר "כשר", מגה מטעה צרכנים בהצגת מחירי מבצע שלא כדין וגולן טלקום לא משיבה ללקוחותיה חיובים שביצעה בניגוד לחוק - אלו הן רק חלק קטן מהבקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו החודש. הסיבה לריבוי הבקשות: גביית אגרת בית משפט חדשה, שנכנסה לתוקף בשבוע שעבר
ביום שלישי שעבר נכנסו לתוקף תקנות חדשות, לפיהן תוטל אגרה משמעותית על המגישים תביעות ייצוגיות. מרבית הייצוגיות מוגשות לבית המשפט המחוזי, שכן סכום התביעה בהן הוא מעל ל-2 וחצי מיליון שקלים. תביעות מסוג זה מחויבות מעתה בתשלום אגרה בסך 16 אלף שקלים, ללא קשר לסכום התביעה. בקשות שיוגשו לבית משפט השלום (תביעות בסכום של עד 2 וחצי מיליון שקלים), מחויבות בתשלום אגרה בסך 8,000 שקלים.
בעוד שמטרתם של מנסחי התקנות החדשות הייתה להוריד את כמות בקשות הסרק המוגשות, נדמה שבכדי להספיק ולהגיש את התביעות מבלי לשלם את האגרה החדשה, הזדרזו משרדי עורכי הדין והגישו את כל התביעות שהיו בשלבי הכנה עד ליום כניסת התקנה החדשה לתוקף - כ-240 בקשות סך הכל, שהוגשו בימים האחרונים. להלן מספר תביעות מעניינות שהגיעו למערכת ynet.
לעיון ברשימת התביעות הייצוגיות המלאה, היכנסו לאתר נט המשפט
- לרשימת תובענות ייצוגיות
בקשה לייצוגית: רשת מגה הטעתה צרכנים במחירי מוצרים
פשרה ב"ייצוגית הגלידות" נגד שופרסל ומגה
בקשה לייצוגית נגד סלקום: מפלה בין המנויים שלה
לפי התביעה, אשר הוגשה לפני כשבועיים לבית המשפט המחוזי מרכז, סלקום מפרה את הוראות הרישיון שניתן לה ממשרד התקשורת, בכך שהיא מפלה לרעה צרכנים במחיר כרטיס הסים (הכרטיס החכם). בעוד שמכלל המנויים שלה היא גובה סכום של 19.90 שקלים, הרי שעבור מנויים בעלי מכשיר "כשר" היא גובה רק 9.90 שקלים עבור כרטיס הסים.
לפי התביעה, המבקש (כדוגמה לצרכן ממוצע) הצטרף לרשת סלקום ב-25 בפברואר 2018. לצורך ביצוע הניוד שלו לסלקום, הוא נדרש לרכוש כרטיס סים, בסכום של 19.90 שקלים. "למרבה תדהמתו, כשעבר מאוחר יותר בנקודת המכירה של סלקום, הוא שמע שיחה של בחור חרדי עם נציג מכירות, בה הוצע לו כרטיס סים למכשיר 'כשר', המוצע לאוכלוסייה הדתית בחצי מחיר", נכתב בכתב התביעה.
"גילוי מקומם זה הביא אותו לנסות לברר את העניין מול סלקום, אשר ניסתה להיאחז בטיעון ההזוי שהכרטיס למכשיר הכשר שונה, מיועד לחרדים ומצדיק תעריף שונה. בכך, לא רק שהודתה בהפרדת הדין אלא המחישה את ההפליה הפסולה, את חוסר השקיפות כלפי הלקוחות ואת האופן שבו היא מטעה את לקוחותיה לסבור כי התנהלות בלתי חוקית זו היא תקינה".
"על פי הוראות הרישיון על דמי הסים קארד להיות אחידים, כך שמדובר בחיוב כפול במחיר", נכתב בכתב התביעה, אשר הוגש על ידי משרד עורכי הדין חן שטיין ושות'. "בכך, היא לא רק מפלה, אלא גם קיבעה את התעריף הנמוך יותר (9.90) בתור התעריף הסביר, לפי סעיף 81א(א) לרישיון שלה, לפיו 'דמי הכרטיס החכם יהיו סבירים ביחס לעלות הכרטיס לבעל הרישיון'. על כן, על סלקום להשיב לכלל מנוייה ב-7 השנים האחרונות את הסכום שחייבה ביתר, בתוספת ריבית והצמדה".
על פי התביעה, שווייה המוערך הוא כמה עשרות מיליוני שקלים.
מסלקום נמסר בתגובה כי "החברה פועלת על פי דין ותגיב בערכאות המתאימות".
בקשה לייצוגית נגד גולן טלקום: חייבה עבור חודש מלא לקוחות שביקשו להתנתק
לפי התביעה, אשר הוגשה לפני כשבוע על-ידי משרד עורכי הדין חן שטיין ושות', גולן טלקום הפרה את החוק ואת הוראות הרישיון שלה, כאשר חייבה את כל לקוחותיה בתשלום עבור חודש מלא, גם אם ביצעו שימוש חלקי בעת העזיבה.
התובע (כדוגמה ללקוח ממוצע) הצטרף יחד עם משפחתו לשירותי חברת גולן טלקום, בעלות של 48 שקלים לכל הקווים יחד (12 שקלים לכל קו). בחלוף שנה, הקווים הועברו אוטומטית למסלול לפיו כל קו מחוייב ב-99 שקלים. כאשר גילה זאת התובע הוא פנה אל גולן טלקום וניסה לעבור לחבילה מוזלת יותר, ללא הצלחה. לכן, החליט להתנייד עם כל הקווים לחברת תקשורת אחרת, מספר ימים לאחר מכן.
למרבה הפתעתו, גולן לא גבתה ממנו תשלום יחסי עבור ימים אלה בלבד, אלא תשלום עבור חודש מלא, כך שחויב בכמעט 400 שקלים עבור 4 הקווים שברשותו. כשפנה לגולן טלקום, נמסר לו בכתב ובצורה ברורה כי זו מדיניות החברה: "חברתנו מחייבת את לקוחותיה בגין חבילות, ולא בעבור שימושים, וזאת באופן של תשלום קבוע מראש (...) חברתנו אינה מחייבת את לקוחותיה באופן יחסי ובשל כך לא יינתן זיכוי יחסי עבור ניתוק או ניוד קו שבוצע בחלק מתקופת מחזור החיוב".
באותה תקופה, בחוזה ההתקשרות גולן טלקום עם לקוחותיה הופיע הסעיף הבא: "החבילה משווקת עבור מחזורי חיוב קבועים, ולכן לקוח שיעזוב במהלך מחזור חיוב לא יהיה זכאי להשבה של חלק יחסי מן התשלום מראש או מדמי המנוי עבור אותו מחזור חיוב".
מאז, שינתה גולן טלקום את הסעיף המקפח הזה בחוזי ההתקשרות שלה עם הלקוחות. כיום הסעיף אכן אינו קיים, ובעת התנתקות הצרכן משלם את החלק היחסי עבור השימוש שביצע בלבד.
ואולם, התביעה עדיין רלוונטית, משום שגולן טלקום אמנם שינתה את התנהלותה, אך טרם השיבה את כל הכספים ללקוחותיה בשנים שבהם פעלה שלא כדין. ההערכה היא שמדובר בסכום של כעשרות מיליוני שקלים, אשר נמצאים בקופת החברה ושייכים לצרכנים - כל אלו שהתנתקו וחוייבו בגין חודש מלא ולא באופן יחסי לשימוש.
בתביעה ייצוגית דומה שהוגשה לפני מספר שנים נגד סלקום, קבע בית המשפט כי לא די בכך שסלקום שינתה את המדיניות, אלא עליה להשיב את הכסף לכל לקוחותיה מהם נגבה תשלום לאחר מועד ביטול השירותים.
תגובת גולן טלקום: "התביעה טרם התקבלה אצלנו וכשתתקבל נגיב בבית המשפט. בנוגע לטענה העולה מהכתבה - מדובר בטענה שגויה לחלוטין. העסקה שביצענו, עסקת תשלום מראש שאינה תלויה בהיקף השימוש, חוקית לגמרי ומקובלת מאוד בארץ ובעולם. כיום, אופן הגבייה שלנו נעשה כך שהתשלום נעשה בסוף מחזור החיוב, ולקוחות שעוזבים לפני סיום מחזור החיוב משלמים רק חלק יחסי עבור אותו חודש. גולן טלקום עמדה, עומדת ותעמוד בהוראות הדין".
עוד בקשה לייצוגית נגד מגה: מציגה מחירים כמחירי מבצע, בניגוד לדין
בשבוע שעבר פורסמה ב-ynet בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת מגה, בטענה שהיא אינה מפרסמת כדין את המחיר ליחידה על מוצריה. והנה, בקשה נוספת לייצוגית הוגשה נגד רשת מגה לפני מספר ימים, הפעם בעניין הצגת מחירי מבצע בניגוד לדין. גם בעניין זה, זו אינה הבקשה הראשונה. בשנת 2014 הוגשה בקשה נוספת בעניין מבצעים של מגה, אז הסתיים הטיפול בתיק בתגמול מגה את התובע ובהפסקת ההליך.
לפי התביעה הנוכחית, אשר הוגשה על ידי עו"ד עמית בן-ארויה, "מגה מטעה באופן שיטתי ונרחב את לקוחותיה בכל הנוגע ל'מבצעים' לכאורה שהיא מודיעה עליהם בסניפיה. ראשית, היא תולה שלטי מבצע ואינה כותבת בהם את כל הפרטים שהיא מחויבת לכתוב, ובעיקר משמיטה את מחיר המוצר לפני המבצע, את שיעור ההנחה ואת תנאי המבצע.
"בכך היא מעלה חשש כבד לכך שהיא מפרסמת את המוצרים כאילו שהם נמכרים במבצע, בעוד שהם לא. שנית, ובאופן שיטתי, היא מודיעה על מבצע הכולל הוזלה (ומציגה מחיר מקורי גבוה יותר מאשר זה הרשום בחשבונית), אך בחשבונית מסתבר שההוזלה שניתנה היא בסך נמוך יותר. בכך היא מטעה את הצרכן לחשוב שהמבצע המוצג לו משתלם יותר מאשר הוא בפועל. שלישית, היא יוצרת זהות ויזואלית בין שלטי מבצע לשלטים שרק מציינים את מחיר המוצר, ומטעה לחשוב שהמבצע חל גם על מוצרים שאינם במבצע".
המבקשת, אשת הייטק בת 42 המתגוררת בתל-אביב (כדוגמה לצרכנית ממוצעת), מצאה הפרות והטעיות רבות מאוד ב-8 סניפי 'מגה בעיר', אשר כולן מתועדות בתמונות וצורפו לכתב התביעה.
על פי סעיף 15(א) לחוק הגנת הצרכן, בית עסק המפרסם מבצע מחוייב לציין אילו מוצרים כלולים במבצע ואילו לא, מה היה מחיר המוצר לפני המבצע, מה שיעור ההנחה (או מה המחיר לאחר ההנחה) וכן את תנאי המבצע. על פי סעיף 6 לתקנות הגנת הצרכן, על המוכר להציג את המוצרים הכלולים במבצע בנפרד, או לסמנם בסימון מיוחד.
כדי להבטיח שההוראות יהיו ברורות, פרסמה הממונה על הרשות להגנת הצרכן באפריל 2013 הנחיה ברורה בה היא מבהירה כי "מחיר המוצר לפני המבצע הוא המחיר האמיתי בו נמכר המוצר בפועל ולא 'מחיר מחירון', 'מחיר מומלץ', 'מחיר היבואן' וכו', שאינו המחיר האחרון בו הוצע המוצר לצרכן".
לדוגמה, בסניף ברחוב מרכוס בתל אביב, פורסם שלט עליו נכתב כי שמן קנולה מוצע למכירה בחיסכון של 5.80 שקלים לצרכן, בעוד שעל פי החשבונית, חסכון הצרכן היה נמוך משמעותית ועמד רק על 1.90 שקלים. המבקשת בדקה את העניין גם בסניף אחר של הרשת ברחוב גרופית בתל אביב, וגילתה את אותה ההטעיה. לאור גילוייה, ביקרה המבקשת ב-9 סניפים שונים של הרשת ברחבי הארץ.
מביקוריה בסניפים השונים גילתה גם שישנם מוצרים רבים הנמכרים ברשת, אשר לגביהם כלל לא פורסמו פרטי המבצע או המחיר הקודם: פסטה ברילה, תפו"א לבן ארוז, בצל יבש, מרכך מקסימה, מוצרי כביסה של אריאל, תחליב רחצה של כיף, תחליב רחצה של נקה 7, שוקולד פרה, נוזל רצפה של ריצפז, מארז קולגייט, פתיתים של אסם, קפה ג'ייקובס, טונה פסיפיקו, קורנפלקס של תלמה, בירה של גולדסטאר ועוד רשימה ארוכה של מוצרים.
בכתב התביעה נטען כי "הרשת מונעת מהצרכן הסביר את האפשרות לשקול את כדאיות המבצע עבורו ומעודדות אותו לבצע רכישות שלאו דווקא היה מעוניין בהן באמת. הצרכן הסביר מולך שולל אחר המילה 'מבצע', או אחרי שלטים שנחזים להיות שלטי מבצע, היות שלמילה זו יש כוח שיווקי רב ולא מודע".
ממגה נמסר בתגובה: "התביעה טרם התקבלה אצלנו, לכשתתקבל נלמד את הפרטים ונגיב בהתאם".
לפנייה לכתב/ת 
