למה קוזזה קצבה? נפגע טרור נגד ביטוח לאומי

מבוטח זכה במקביל הן לתשלום קצבה בגין מצב רפואי והן בגלל מעורבותו בפיגוע. ביטוח לאומי החליט לקזז את הסכומים, והמחלוקת הגיעה לביהמ"ש

עו"ד יואב צח-וכספורסם: 23.05.18 , 18:23

בית הדין לעבודה בירושלים הורה לאחרונה לביטוח לאומי להפסיק לקזז זו מזו שתי קצבאות מקבילות המשולמות למבוטח – האחת בגלל מצבו הרפואי ואחת בגין מעורבותו בפיגוע טרור.

כבר ב-2003 החל התובע לקבל קצבת נכות לאחר שוועדה רפואית מטעם ביטוח לאומי קבעה לו 20% נכות נפשית ו-10% נכות אורתופדית. כעבור שמונה שנים הוא נכח בקרבת פיגוע חבלני באוטובוס בירושלים (בפסק הדין לא צוין כיצד הוא נפגע), וזמן קצר לאחר מכן הוא פנה לביטוח לאומי בשל החמרה בנכותו הכללית ובמקביל ביקש להכיר בו כנפגע פעולות איבה.

תביעה

ביטוח לאומי נגד בת 82 שביקשה קצבת זקנה

עו"ד עלי שקיב

בשל תקלות בירוקרטיות אישה לא קיבלה קצבה במשך כשמונה שנים. ביטוח לאומי טען שאין ראיות שהיא ביקשה קצבה. בית המשפט נדרש לעשות סדר

ביטוח לאומי נגד בת 82 שביקשה קצבת זקנה

ביטוח לאומי קיבל את התביעה שהוגשה על הנכות הכללית והעלה את אחוזי הנכות שלו ל-100% לתקופה זמנית. לאחר מכן הוכר התובע גם כנפגע פעולות איבה, אך עם זאת דרישתו לתשלום גמלה נוספת נדחתה בטענה שקצבת הנכות שלו כוללת תשלום עבור הנכויות שנגרמו לו כתוצאה מהפיגוע.

התובע לא ויתר ונלחם על מלוא זכויותיו בבית הדין לעבודה. במרץ 2014 התקבלה תביעתו וביטוח לאומי חויב לשלם הן את קצבת הנכות והן את הגמלה שמגיעה לו כנפגע פעולות איבה. אלא שבכך לא נגמר המאבק, שכן ביטוח לאומי החליט לקזז מגמלת נפגעי האיבה את גמלת התלויים – המשולמת כחלק מקצבת הנכות הכללית.

בתביעה נוספת שהגיש בנובמבר 2016 לבית הדין לעבודה, ביקש התובע להפסיק עם הקיזוז. הוא הזכיר שגמלת התלויים משולמת כעזרה בפרנסת ילדיו ומשכך לא ניתן לראות בה הכנסה נוספת הפוגעת בקצבה שמגיעה לו כנפגע איבה.

מנגד טען ביטוח לאומי שקצבת הנכות נחשבת לקצבה העיקרית שלו, ואילו הקצבה שהוא מקבל כנפגע טרור נחשבות להכנסה נוספת על פי החוק. מאחר שהסכום שהתובע מקבל במסגרת קצבת הנכות עולה על "קצבה חודשית מלאה" כהגדרתה בחוק, הרי שיש הצדקה לקיזוז.

השופט דניאל גולדברג הסביר שאמנם הפסיקה קובעת כי תגמולים לפי חוק נפגעי איבה כן נחשבים להכנסה בכל הנוגע למס הכנסה, אך ההיגיון הזה לא חל במקרה הנוכחי – שבו מדובר בקיזוז של רכיב המיועד לפרנסת ילדיו של התובע ולא לצרכיו האישיים.

משכך קבע השופט שביטוח לאומי לא רשאי לקזז את גמלת התלויים מקצבת נפגע האיבה.

"ניכוי סכומי התגמול לפי חוק נפגעי איבה מתוספת התלויים משמעותו פגיעה ברציונל שעל פיו העניק חוק נפגעי איבה זכאות לתגמול וברציונל שעל פיו העניק חוק הביטוח הלאומי לנכה זכות ל'תוספת תלויים'", כתב בפסק הדין. לפיכך התביעה התקבלה וביטוח לאומי חויב לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 שקל.