הייתי פעוט בגטו: מאבק של ניצול שואה לקצבה

הרשות לזכויות ניצולי שואה דחתה בן 78 שביקש קצבה שנתית, כי פקפקה במסמכים שהגיש על כך שחי בגטו מינסק. בית המשפט החליט לעשות סדר

עו"ד דינה סריפורסם: 05.06.18 , 07:29

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש בן 78 על החלטת הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, שסירבה להעניק לו קצבה: השופטים קבעו שבניגוד לעמדת הרשות, מסמכים שהגיש תומכים בגרסתו שלפיה שהה כפעוט בגטו מינסק בשנים 1943-1941.

לפי חוק ההטבות, ניצולים ששהו בגטו זכאים לתגמול חודשי והטבות נלוות. הקשיש פנה לרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר בבקשה לקבל מענק שנתי לפי חוק זה. הוא טען שהוא זכאי לקצבה מאחר שכשהיה פעוט שהה עם הוריו בגטו מינסק מאוגוסט 1941 ועד מרץ 1943.

תביעה

בית משפט: 'ביטוח לאומי מפלה ניצולי שואה'

עו"ד עמית אבן

קצבת הכנסה נשללה מקשיש שזכאי במקביל לגמלת ניצול שואה ממשרד האוצר. תביעה שהגיש הובילה למחלוקת בין השופטת לבין נציגי הציבור

בית משפט: 'ביטוח לאומי מפלה ניצולי שואה'

הרשות דחתה את בקשתו והוא הגיש ערר לוועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. בפברואר 2018 דחתה הוועדה את הערר בין השאר משום שלא תרגם חלק מהמסמכים בגרמנית. היא קבעה שממסמך של הצלב האדום יש להסיק כי המשפחה עזבה את מינסק לפני חיסול הגטו.

הוא לא השלים עם הדחייה והגיש ערעור למחוזי, שם טען כי בפני ועדת הערר הונחו מסמכים מתורגמים. הוא הוסיף שמסקנתה לא מתיישבת עם העובדה שתביעה שהגישה אמו לקבלת קצבה חודשית על בסיס השהייה בגטו התקבלה עם אישור הצלב האדום, אף שלא מופיע בו תאריך העזיבה שהרשות מבקשת לייחס למשפחתו.

ואכן, השופטים יהודית שבח, שאול שוחט ויונה אטדגי קיבלו את הערעור וקבעו שתרגום המסמכים היה מונח בפני ועדת הערר, ובכל מקרה ניתן להבחין בתאריכים גם בנוסח המקורי.

נקבע שהוועדה ביססה את מסקנתה בעיקר על אישור הצלב האדום כפי שתורגם לעברית. בתרגום מופיע התאריך "יולי 1941", וממנו הסיקה הוועדה כי המשפחה נמלטה ממינסק בשנה זו ועוד בטרם סגר הגטו את שעריו. ואולם, המסמך המקורי לא תואם את פרשנות הוועדה שכן מופיע בו הכיתוב "/4" (הספרה 4 עם לוכסן אחריה) ולא "41".

על פי השופטים כלל לא ברור שכיתוב זה מבטא תאריך, וגם אם מדובר בתאריך - הרי שאופן כתיבתו לא מתיישב עם תאריכים אחרים במסמך. נבע כי דווקא עריכת המסמך ב-1943 תומכת בטענת המערער שלפיה המשפחה ברחה מהגטו רק בשנה זו.

"אף בלא שניתן את הדעת למטרתו הסוציאלית של חוק ההטבות ולצורך לבחון את התביעות לפיו בלב פתוח, באוזן שומעת ובנפש חפצה, הרי די בראיות שהוגשו על ידי המערער על מנת לחצות את משוכת מאזן ההסתברות הנדרשת במשפט האזרחי – באופן המצדיק את קבלת תביעתו", סיכמו בפסק הדין.

בסופו של דבר נקבע כי על הרשות להכיר בתביעת המערער לפי חוק ההטבות ולהעניק לו קצבה חודשית.