בקשה לייצוגית: חברות מסתירות הוספת מלח לטחינה

כמה מלח יש בטחינה שלכם? בקשה לתביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד 5 חברות בטענה כי הן משווקות טחינה גולמית עם תוספת מלח אך לא מציינות "מלח" כאחד מרכיבי המוצר. הבקשה לתביעה חושפת לכאורה נוהל של הוספת מלח לטחינה, תוך כדי הצגתה כמכילה "100% שומשום", במקום שומשום + מלח.

התביעה הוגשה נגד החברות ש. שסטוביץ בע"מ, יבואנית טחינת "מאסטר שף", (טחינה משומשום ומשומשום מלא) המיוצרת בטורקיה; חברת טחינת הר ברכה; חברת אגס ירוק מסחר ושירותים בע"מ שמשווקת את "טחינת אל ארז" (טחינה גולמית, טחינה גולמית מלאה וטחינה גולמית אורגנית); קרוואן תמאם שיווק בע"מ, שהיא המשווקת של "טחינה גולמית רמי לוי" וכן נגד חברה נוספת, שכעת טוענת שנפלה טעות בתווית המוצר ועל כן נשקלת הסרתה מהתביעה.

אפקט האגרה: 240 בקשות לתביעות ייצוגיות ב-7 ימים

(צילום: shutterstock)

התובעת, צרכנית של טחינה שעובדת כמדריכת ספורט ומקפידה לצרוך מוצרים הנחשבים לבריאים, מבקשת מהחברות לשנות את הכיתוב על גבי אריזות מוצריהן. בנוסף, היא דורשת לפצות את הציבור על הטעיה לכאורה, שכן יתכן שצרכנים לא היו צורכים את המוצרים לו היו יודעים שהם מכילים תוספת מלח.

לטענתה, גובה הנזק האישי שלה הוא 135 שקל (9 מוצרים במחיר של 15 שקל כל אחד). הבקשה לתביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין צחי פיסטל ועדי ערמן, ממשרד בן ארי, פיש, סבן ושות'. מבדיקה שערכנו ברשתות בעקבות התביעה, עולה שרוב הטחינות בשוק מועשרות במלח - אם כי לא כולן מחוייבות לסמן זאת.

"מטעות את הצרכנים"

לפי סעיף 107 לתקן 642 (טחינה מזרעי שומשמין), "מקום בו תכולת המלח (נתרן כלורי) במוצר גדולה מ-0.5% ממשקל המוצר, חלה חובת סימון מלח כרכיב מרכיבי המוצר". כלומר, אם יש חצי גרם מלח (500 מ"ג) ומעלה על כל 100 גרם מוצר, יש לציין את המלח כאחד מרכיבי המוצר.

בבקשה לתביעה נטען, כי החברות הנתבעות לא מציינות כי מלח הוא אחד מרכיבי הטחינה שהן משווקות, גם במקרה שכמות המלח במוצריהן עולה על 0.5%. נטען כי בכך החברות מפירות את הוראות התקן ומטעות צרכנים, שנפגעים כשהם רוכשים מוצר טבעי שבעצם מועשר לכאורה במלח.

טחינת אל ארז. עומדים או לא עומדים בתקן? בכל מקרה יש פה תוספת מלח(צילום: מירב קריסטל)

טחינה מאסטר שף של ש.שסטוביץ. כמות הנתרן וכתוצאה מכך גם המלח הגדולה ביותר, כך לפי הבקשה לתביעה

טחינת הר ברכה. יש כמות נתרן גבוהה אבל כתוב "100% שומשום"(צילום: מירב קריסטל)

בטבלת הסימון התזונתי המופיעה על גבי כל מוצר, מחויבים היצרנים לציין את כמות הנתרן המצויה במוצר. את זה כל היצרנים עושים. מכמות הנתרן המצוינת על גבי האריזות, ניתן לגזור את כמות המלח במוצר. כיוון ש-39.3% ממלח הינו נתרן (השאר – כלור), אזי כשמופיע על גבי טבלת הסימון התזונתי נתרן בשיעור הזהה או הגבוה מ-197 מ"ג לכל 100 גרם, המשמעות היא כי המוצר מכיל 0.5 גרם מלח עבור כל 100 גרם, או למעלה מכך.

גורם בענף הטחינה אמר ל-ynet שבטחינה גולמית יש באופן טבעי 12-5 מ"ג נתרן. מי שמשווק טחינה עם כמות גדולה יותר של נתרן – מוסיף מלח למוצר. "גם מי שבמוצר שלו יש 20 מ"ג נתרן מוסיף מלח, אבל הוא לא חייב לציין את המלח כרכיב במוצר, אבל בשוק יש לא מעט טחינות עם למעלה מ-200 מ"ג נתרן".

"כמעט פי 2 מכמות המלח המחייבת סימון"

בבקשה לתביעה נטען לגבי טחינה "מאסטר שף", כי היא מציינת "ללא תוספת מלח" על גבי אריזותיה, למרות שכמות המלח באחד ממוצריה היא 0.979 גרם, כלומר פי 2 כמעט מהכמות המחייבת סימון.

למרות הכרזות על גבי האריזות של המוצרים וכן באתר האינטרנט של שסטוביץ, פירוט הערכים התזונתיים חושף כי טחינה "מאסטר שף" מכילה מלח בכמות המחייבת רישומו כרכיב, כשהטחינה מהשומשום המלא מכילה 256 מ"ג נתרן (קרי, 651 מ"ג או 0.65 גרם מלח) ואילו הטחינה הרגילה מכילה 385 מ"ג נתרן – קרי, 980 מ"ג מלח, השווה לכמעט גרם מלח (0.98 גרם).

גם על גבי אריזת טחינת הר ברכה כתוב כי זו מכילה 100% שומשום טהור, כלומר לכאורה הרכיב היחיד בה הוא שומשום, אך רשימת הערכים התזונתיים חושפת כי הטחינה מכילה מלח: 235 מ"ג נתרן, כלומר 598 מ"ג (או 0.59 גרם) מלח בכל 100 גרם מוצר. עם זאת, מלח לא נכלל ברשימת הרכיבים שלה.

טחינה רמי לוי מכילה לפי האריזה "100% שומשום אתיופי טהור" שרכיביה הם: "זרעי שומשום מקולפים (100%)", אלא שבטבלת הערכים התזונתיים כתוב שהמוצר מכיל 260 מ"ג נתרן (661 מ"ג או 0.66 גרם מלח), ועל כן - חלה על טחינת רמי לוי החובה לציין, כי אחד מרכיביה הוא מלח.

על גבי אריזות טחינה אל ארז (משומשום מלא, שומשום רגיל ושומשום אורגני) כתוב: 100% שומשום. מלח הוא לכאורה לא אחד מרכיבי המוצר, אך טבלת הסימון התזונתי בגב האריזה מגלה, כי בטחינה "הרגילה" יש 205 מ"ג נתרן (522 מ"ג או 0.52 גרם מלח); בטחינה המלאה יש 200 מ"ג נתרן (509 מ"ג או 0.51 גרם מלח) והטחינה האורגנית מכילה 205 מ"ג נתרן (522 מ"ג או 0.52 גרם מלח).

הצדיקים: לא מוסיפים מלח או מוסיפים מלח ומציינים זאת על גבי האריזה

קיימים מוצרים מתחרים בשוק, שמכילים רמות נמוכות בהרבה של נתרן. בכתב התביעה מצוינות טחינה בארכה וטחינה זהב שמכילות 7 מ"ג נתרן. גם טחינה אחוה (בייצור אחדות) לא מכילה תוספת מלח ויש בה 9 מ"ג נתרן שמקורו בשומשום. כך גם טחינה שופרסל של אחדות וטחינה משומשום מלא אורגני שמכילה 10 מ"ג נתרן. לכל מוצרי הטחינה הגולמית האלה כנראה שלא מוסיפים מלח ומקור הנתרן הוא ככל הנראה מהשומשום עצמו.

טחינה בארכה. 7 מ"ג נתרן בלבד: אין תוספת מלח(צילום: מירב קריסטל)

טחינה אחוה. 9 מ"ג נתרן בלבד. אין תוספת מלח

יש גם חברות שמוסיפות מלח למוצר שלהן ויוצאות "צדיקות" מאחר והן מקפידות לקיים את הוראות התקן ובכך אינן מטעות את הצרכנים, גם במחיר של פגיעה אפשרית בהכנסותיהן. לדוגמה טחינה ירושלים, שמכילה 237 מ"ג נתרן ל-100 גרם – ומציינת כי רכיביה הם שומשום (99.5%) ומלח (0.5%). ב-ynet מצאנו שגם יצרני טחינת הנסיך שמכילה 140 מ"ג נתרן מציינים כי המוצר מכיל 0.5% מלח.

שקופים לצרכנים: טחינת הנסיך.אחת הבודדות שמוצהר על גבי אריזתה כי יש בה מלח(צילום: מירב קריסטל)

שקיפות ועמידה בתקן גם טחינה ירושלים: 99.5% שומשום ו-0.5% מלח(צילום: מירב קריסטל)

רמי לוי: "אם יש צורך נתקן באופן מיידי" 

מטחינת אל ארז נמסר בתגובה: "עוד לא קיבלנו את התביעה, אך אנחנו עומדים בתקן".

חברת ש.שסטוביץ מסרה: "אין תגובה".

מהר ברכה נמסר: "טרם קיבלנו את כתב התביעה במלואו, ולכן לא נוכל להתייחס כרגע לטענות".