שכנים שביצעו בנייה לא חוקית תבעו זה את זה

במשך 40 שנה נהנו בני זוג מירושלים מתוספת בנייה ללא אישור, אבל כשאחד השכנים שלהם ביצע הרחבה הם העזו לפנות לבית המשפט. מה נקבע?

עו"ד רמי אטיאספורסם: 13.06.18 , 17:30

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישו בעלי דירה ברחוב בורוכוב בעיר נגד שכנם, שבה דרשו שיסיר תוספות בנייה שביצע וישלם להם פיצויים ותשלומי איזון. השופטת מרים קסלסי קבעה שהתובעים עצמם נהנים שנים רבות מהרחבה לא חוקית שביצעו, והתנגדותם חסרת תום לב, אך עם זאת אין מנוס מלחייב את השכן לפצות אותם ב-72 אלף שקל.

בניין המריבה בירושלים מורכב משתי קומות כשבכל אחת שתי דירות. בני זוג, בעלי הדירה בקומה הראשונה, רכשו אותה בשנות ה-60 ובנו את התוספת בשנות ה-70. התוספת נבנתה על עמודים שביניהם נוצר חלל שאותו סגרו בוויטרינות זכוכית והשתמשו בו כמחסן וחדר הסקה. סגירת החלל נעשתה ללא היתר בנייה, אך בהסכמה שבשתיקה של יתר הדיירים. מלבד בני הזוג, במהלך השנים התחלפו כל יתר השכנים.

חוק ונדלן

בני זוג ניצלו חולת אלצהיימר כדי לגור בביתה

עו"ד אברהם (בומה) ברחד

בת 92 שוכנעה להשכיר את ביתה באזור לתשע שנים, ללא ביטחונות, תמורת 3,500 שקל בחודש. בתום הליך משפטי ארוך נקבע שההסכם מבוטל

בני זוג ניצלו חולת אלצהיימר כדי לגור בביתה

ב-2011 בנה השכן בקומה השנייה תוספת שכללה הרחבת הדירה ובניית מדרגות חיצוניות המובילות אליה מהכניסה. חללים שנוצרו מתחת למדרגות החדשות סופחו על ידו ועל ידי שני השכנים הנותרים בהחלטה שהתקבלה באסיפה כללית על אף התנגדות בני הזוג הוותיקים מהקומה הראשונה. בתביעה שהגישו נגדו ב-2013 הם ביקשו להורות על הריסת חדר המדרגות וביטול הצמדתו לדירות השכנים. בנוסף הם דרשו פיצוי כספי על נזקים שנגרמו להם במהלך עבודות שיפוץ דירת השכן, לרבות אובדן דמי שכירות, עוגמת נפש ותשלום על השימוש שעשה ביסודות שבנו על חשבונם.

השכן הגיש תביעה נגדית שבה ביקש להצהיר כי הרשות שניתנה לתובעים להשתמש בחלל שמתחת לקומת העמודים פקעה עם עזיבתם לבית אבות והשכרת הדירה ב-2012. הוא ציין כי אמנם בהליך שהתקיים בנושא בפני המפקח על הבתים המשותפים נקבע שהרשות שקיבלו התובעים היא בלתי חוזרת, אך לטענתו פסק הדין תקף רק כל עוד הם גרים בנכס.

בנוסף הוא דרש שהתובעים ישלמו 47 אלף שקל, חלקם בצביעה החיצונית של הבניין ובעבודות קונסטרוקציה ובטון שנאלץ לבצע במהלך השיפוץ בגלל הבנייה הלקויה שביצעו.

הצמדה כדין

השופטת מרים קסלסי הבהירה כי על פי חוק המקרקעין, בעל דירה שהורחבה ייראה כמי שהסכים להרחבה דומה של כל דירה אחרת בבניין. היא דחתה את תביעת השכן לביטול רשות השימוש וקבעה כי פסק הדין של המפקח חל כל עוד התובעים הם בעלי הדירה, ואין זה משנה שהיא מושכרת.

במקביל היא דחתה את בקשת בני הזוג להריסת חדר המדרגות וקבעה שהוא נבנה בהיתר כדין, וההחלטה על הצמדת חלקים ממנו לשלוש דירות התקבלה ברוב הדרוש (75%) באסיפה הכללית.

בפסק הדין צוין כי בהתנגדותם לבנייה התנהגו התובעים בחוסר תום לב. לדבריה, במשך 40 שנים הם נהנו מתוספת לא חוקית שבנו, תודות להסכמת השכנים, ואף עשו שימוש ייחודי בחצר משותפת אך כששכנם ביקש לממש זכות דומה הם סירבו.

עם זאת היא פסקה כי מגיע לתובעים פיצוי מסוים מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, שכן הרחבת דירת השכן התבססה על יסודות שהם הקימו. נפסק להם פיצוי על נזק מינורי שנגרם לדירתם במהלך השיפוץ ועל התקופה שבה עבודות הבנייה מנעו שימוש סביר בדירתם. בסך הכול חויב השכן לשלם 72 אלף שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.