70 אלף ש' למלצרית בשל רישום שכר 'מבולגן'

בית הדין שוכנע שעובדת לשעבר במסעדה לא הוחתמה על הסכם עבודה ותלושי השכר שקיבלה לא היו חוקיים: "הרישום לא היה עקבי ולא שיטתי"

עו"ד אסף אוסלקהפורסם: 05.07.18 , 21:22

בית הדין לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישה מלצרית נגד המסעדה שבה הועסקה, בין היתר בטענה שנמסרו לה תלושי שכר שלא שיקפו את הטיפים שקיבלה. השופטת שרה שדיאור קבעה שהתובעת לא הוחתמה על הסכם עבודה והתלושים שקיבלה לא היו חוקיים, ולכן היא תפוצה בכ-70 אלף שקל.

המלצרית עבדה במסעדה ששמה לא צוין בפסק הדין בין אוקטובר 2013 לספטמבר 2014. בתביעה שהגישה בדצמבר 2014 נגד בעלת המסעדה – חברת "נדלניסט יעוץ, ניהול ושיווק" – היא טענה שכחודש לפני שהשלימה שנת עבודה היא פוטרה במפתיע כדי להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים. לדבריה מעולם לא נמסרה לה הודעה בדבר תנאי העבודה, ואם לא די בכך, תלושי השכר שקיבלה היו פיקטיביים ולא שיקפו את השכר ששולם לה מ"קופת הטיפים".

דיני עבודה

התירוץ לפיטורים: הפועל התאילנדי מכר סמים

עו"ד יצחק טיבי

עובד זר בחברה להשבחת פרחים דרש זכויות סוציאליות. המעסיקה טענה להתנהלות פלילית שלו, אבל לא הביאה כל ראייה לכך. הוא יפוצה ב-42 אלף ש'

התירוץ לפיטורים: הפועל התאילנדי מכר סמים

בנסיבות אלה היא ביקשה לחייב את החברה לשלם לה את מלוא השכר והזכויות שהגיעו לה על פי חוק, לצד פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי על הליך פיטורים לקוי וכן על אי מסירת תנאי ההעסקה והנפקת תלושים כוזבים.

החברה הכחישה את הטענות נגדה ועמדה על כך ששילמה לתובעת כל מה שהגיע לה על פי חוק. כמו כן נטען כי התובעת חתמה על הסכם עבודה ועל מסמך שנקרא "נוהל טיפים", כך שידעה היטב מהם תנאי ההעסקה, וכי היא זו שנטשה את מקום העבודה.

אבל עיון במסמכים שהציגו הצדדים העלה שורה של הפרות חוק מצד החברה. כך למשל, השופטת שרה שדיאור ציינה ש"ספר הטיפים" שהציגה החברה כלל לא נוהל על ידה אלא על ידי צוות המלצרים, והיקף השעות והטיפים שנכתבו בו לא תאם לדוחות השעות ותלושי השכר שהונפקו לתובעת. "הרישום של המעסיק 'מבולגן', אינו עקבי ואינו שיטתי, ולא כך צריך להיראות ניהול יומן נוכחות של עובדים", נכתב.

השופטת מצאה שהטיפים לא עברו דרך קופת העסק והזכירה שכדי שהם ייחשבו לחלק מהשכר, הנתבעת הייתה צריכה לציין זאת בפירוט בהסכם העבודה, לוודא שהשכר הסופי לא נופל משכר מינימום ומכסה את הזכויות הסוציאליות של התובעת – דבר שלא נעשה במקרה זה.

היא גם לא שוכנעה שהמלצרית הוחתמה על הסכם העבודה שהוצג בפניה, ומכל מקום הוא לא עמד בדרישות החוק - בין היתר משום שנערך זמן רב לאחר שהתובעת החלה לעבוד במסעדה.

בנסיבות אלה נקבע שהתובעת זכאית להפרשי שכר, להפרשי הפקדות פנסיוניות, וכן לדמי חופשה וחגים. עם זאת, מאחר שהיא לא השלימה שנת עבודה, תביעתה לדמי הבראה נדחתה. באשר לפיטורים שוכנעה השופטת שדיאור שהתובעת עזבה מיוזמתה ולכן דחתה את טענותיה בנושא.

בסופו של דבר חויבה החברה לשלם למלצרית 69,027 שקל. כשליש מהסכום נפסק כפיצוי על אי מסירת הודעה בדבר תנאי ההעסקה ועל הנפקת תלושי שכר כוזבים. בנוסף תישא החברה בשכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל.