"וויסקי בלאק" וארק "איילה": משקאות רעילים בפיצוציות
מינהל התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה שוב איתר משקאות אלכוהוליים עם תכולת מתנול רעילה בפיצוציות, עד לרמה של יותר מפי אלף מהתקן. בין היתר מדובר במשקאות וודקה ומשקאות "בטעם ברנדי". שתייתם עלולה להיגמר בפגיעה בראייה ואף במוות. לא תמיד שם היצרן מסומן על גבי האריזה
שוב משקאות מסכני חיים בפיצוציות ובחנויות משקאות: בביקורת שערכו לאחרונה מפקחי משרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף עם נציגי משרד הבריאות, נמצאו משקאות אלכוהוליים, עם תכולה גבוהה של מתנול. "משקאות אלה הם רעילים ומסכנים את בריאות הצורכים אותם עד כדי סכנת מוות", מסרו במינהל התקינה.
בהודעה לעיתונות נמסר כי תכולת המתנול המשקאות חריגה, "הרבה מעבר לרמה המותרת בתקן הישראלי הרשמי (ת"י 1572) למשקאות כוהליים. צריכתם עלולה לגרום לפגיעה עצבית , לפגיעה בלתי הפיכה בראייה, ואף למוות".
עקב כך, הממונה על התקינה יעקב וכטל, "מזהיר את העוסקים בייצור, שיווק, הפצה ומכירה של המשקאות הכוהליים שתיאורם מצורף להודעה זו, כי הם מסכנים את שלום הציבור ועוברים על החוק. מוכרי המשקאות הכוהליים חייבים להחזיק בעסק את המסמכים המעידים על מקור הספקת הסחורה לעסק ולהימנע מקליטת סחורה זולה שמקורה לא מזוהה. היצרנים של משקאות כוהליים חייבים להחזיק ברישיון היצרן בר תוקף מטעם משרד הבריאות".
בין היתר, מדובר ב"וודקה משובחת פשניצ'נאיה" באריזת 1 ליטר, בה נמצאה כמות מתנול של פי 1,341 מהקבוע בתקן. במשקאות בטעם ברנדי "פלאסקה" נמצאה תכולת מתנול של עד פי 400 מהתקן. במשקה שנקרא "בלאק וויסקי", נמצאה תכולת מתנול של פי 366 מהתקן. במשקה נסיך הארק 750 מ"ל, נמצאה כמות מתנול של פי 122 מהתקן (ללא סימון ברקוד או יצרן), ב"ארק מרקש אסלי" 750 מ"ל יש כמות מתנול של פי 120 מהתקן ללא סימון יצרן וב"ארק איילה " 700 מ"ל, אותר מתנול בכמות של פי 128 מהתקן ללא סימון שם יצרן.
לרשימת המשקאות המלאה>>
איך מזהים משקה חשוד?
2 מדבקות: משקה שאין על גבי אריזתו שתי מדבקות בחזית ובגב הבקבוק.
כיתוב בחזית: לפי חוק, התווית בחזית הבקבוק חייבת להיות מסומנת בשם המשקה בעברית, בתכולה של המשקה ביחידות נפח (מ"ל או ליטר) ובחוזק המשקה באחוזי נפח.
כיתוב בגב: לפי חוק, התווית בגב הבקבוק חייבת לכלול מידע מלא על יצרן או יבואן של המשקה בעברית; תאריך היצור או מנת היצור של המשקה הכוהלי או תאריך שימוש אחרון של המשקה; ערך קלורי וכן מידע הנוסף הקבוע בתקן.
מחיר נמוך במיוחד אמור לעורר חשד.
אבא ואמא: כשאין על גבי התווית שם יצרן ומספר הטלפון שלו, או כשהיצרן הוא חברה לא מוכרת.
חשד לזיוף: כשהאריזה מזכירה מוצרים מוכרים מאוד (כלומר, המוצר נראה כמו זיוף של מותג מוכר).
לפנייה לכתב/ת 
