שתף קטע נבחר

הודיעה על טיפולי פוריות אחרי שפוטרה - ותפוצה

עובדת זומנה לשיחה שבה נודע לה על פיטוריה. דקות לאחר מכן היא סיפרה למעסיקים על כוונתה. בית המשפט קבע: עליהם לשם לה 68 אלף שקל

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שחברת "סי אליאנס", העוסקת בייבוא ושיווק של יאכטות וציוד ימי, תפצה ב-68 אלף שקל את המנהלת האדמיניסטרטיבית שפוטרה ללא שימוע, ולכן לא הייתה לא אפשרות לעדכן שהיא מתכוונת להתחיל בטיפולי פוריות. השופטת דגית ויסמן קבעה שהיה על המעסיקה לפנות לממונה על פיטורי נשים במשרד העבודה והרווחה, וציינה כי: "ההחלטה על פיטוריה נפלה מבלי שניתנה לתובעת האפשרות לשנותה".

 

התובעת הועסקה בחברה כמנהלת אדמיניסטרטיבית מ-2005. ביולי 2013 היא זומנה ל"פגישה עם השותפים", וכששאלה מה מטרת הפגישה ואם עליה להיערך לה, היא נענתה בשלילה. אבל בפגישה נמסר לה שהיא מפוטרת. מיד אחר כך, לאחר שהיא ומנהלי החברה יצאו מהמשרד, סיפרה להם התובעת שהיא צפויה להתחיל בטיפולי פוריות וכי הפיטורים משבשים את תוכניותיה, אולם הם לא שינו את החלטתם.

 

בתביעת הפיצויים שהגישה נגד החברה ונגד שלושה ממנהליה היא טענה שפוטרה על רקע כוונתה לעבור טיפולי הפוריות, ושהליך הפיטורים היה פגום.

 

מנגד טענו הנתבעים שפיטוריה נבעו ממצבה הכלכלי הרעוע של החברה ובשל צורך לצמצם תפקידים. הם הכחישו שידעו על כוונתה של התובעת להתחיל בטיפולי פוריות וציינו שמדובר בעובדת טובה ומסורה, אולם היה להם צורך בשירותי הנהלת חשבונות – תחום שבו היא לא שלטה.

 

השופטת דגית ויסמן התרשמה שהנתבעים לא ידעו על כך שהעובדת עתידה לעבור טיפולי פוריות, ובשיחות קרובות וחבריות איתה דובר רק באופן כללי על מחשבה או על אפשרות עתידית להרות ללא בן זוג. לכן נקבע כי לא הייתה אפליה או הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, מאחר שהתובעת פוטרה מטעמים ענייניים.

 

ואולם, השופטת הבהירה כי העובדה שמדובר בפיטורי צמצומים לא פוטרת את החברה מחובתה לערוך שימוע כדין. היא דחתה את טענת הנתבעים שלפיה ממילא שימוע לא היה משנה את ההחלטה לפטר אותה והזכירה כי זכות הטיעון נשללה מן העובדת. "דווקא בעניינה של התובעת, עריכת שימוע כדין יכלה לגרום לחברה לבחון שוב את עמדתה ואת המצב המשפטי ולהביא לשינוי בהחלטתה", נכתב בפסק הדין.

 

בנוסף קבעה השופטת ויסמן שמכיוון שדקות אחרי השיחה נודע לנתבעים שהיא מתחילה טיפולי פוריות, הרי שעל מנת לפטר אותה היה צורך בהיתר מהממונה על פי חוק עבודת נשים.

 

בסיכומו של דבר חויבה החברה לשלם לתובעת פיצויים בסך 68,200 בגין פיטורים שלא כדין והפרת חוק עבודת נשים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד 8,500 שקל. בתוך כך נדחתה הטענה שלפיה יש לחייב את מנהלי החברה באופן אישי, לאחר שהשופטת קבעה כי הם פעלו במסגרת תפקידם ולא היו מטרות סמויות או פסולות בהתנהלותם.

 

יש לציין שבחישובי הפיצוי זקפה השופטת ויסמן לזכות הנתבעים בין היתר את העובדה שהציעו לתובעת להמשיך לעבוד במשך תקופה מסוימת.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
צילום: אביגיל פפרנו-באך
עו"ד ליאת קרסקס
צילום: אביגיל פפרנו-באך
מומלצים