"מטומטמת ומפגרת". עובדת תפוצה על השפלה

מנהל בהוצאת ספרי הלימוד "יבנה-בונוס" הודה שדיבר בסגנון מעליב כלפי עובדת לשעבר. בית הדין קבע שהחברה תשלם לה 108 אלף שקל

עו"ד יאיר ארןפורסם: 23.07.18 , 07:01

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שהוצאת ספרי הלימוד "יבנה-בונוס" תפצה ב-108 אלף שקל עובדת לשעבר, בין השאר בגין השפלות שספגה ממנהליה. השופטת יפית זלמנוביץ-גיסין הזכירה בפסק הדין שמעסיק מחויב לדאוג לסביבת עבודה נקייה מהתעמרות ולמנוע מעובדיו חוויית עלבון והשפלה.

התובעת, שעבדה בהוצאה שמונה שנים, פוטרה עם חזרתה מחופשת מחלה בת חודשיים. שמונה חודשים לאחר מכן, ביולי 2016, היא הגישה נגד ההוצאה תביעה בין היתר בגין פיטורים לא חוקיים - ללא שימוע ותוך אפליה אסורה מחמת מוגבלות - וכן על התעללות מצד מעסיקיה, שגרמה לה לסבל ולדיכאון עמוק. היא תיארה התנהלות מתעמרת של מנהליה, שלאורך שנים נהגו לצעוק עליה, לקלל ולהשפיל אותה, וציינה שהסיבה היחידה להישארותה בעבודה הייתה הצורך לפרנס את בנה בהיותה אם חד-הורית.

דיני עבודה

ביהמ"ש תמך במנהל בעיריית חיפה שהשפיל

עו"ד אברהם רוטשילד

שוב ושוב חזרו תלונות נגד מנהל מחלקת החניה על התנהגות קשה כלפי עובדיו. בעירייה נאלצו להעביר אותו תפקיד, אבל בית הדין החליט להתערב

ביהמ"ש תמך במנהל בעיריית חיפה שהשפיל והעליב

במענה לטענות אלה הודה אחד ממנהליה שמדי פעם כינה אותה "מטומטמת" ו"מפגרת", אבל לטענתו שררה ביניהם מערכת יחסים שאפשרה זאת, ואף היא הרשתה לעצמה לדבר אליו בסגנון הזה. מנהל אחר טען שכעס על התובעת פעמים ספורות בלבד. באשר ליתר העילות נטען שהוסכם שהתובעת תפסיק לעבוד בשל מצבה הרפואי. כלומר, העזיבה הייתה בהסכמה לאחר שהתובעת הבינה שהיעדרויותיה פוגעות בעסק.

אבל השופטת יפית זלמנוביץ גיסין קבעה שהראיות והעדויות בתיק מוכיחות כי "התובעת פוטרה עקב מוגבלותה ולאחר שסבלה מהתעמרות לא פשוטה במהלך תקופת עבודתה". לדבריה, האישה העידה מדם לבה לגבי התנהלות מנהליה וניכר כי השפילו אותה והתייחסו אליה "בצורה לא הולמת בלשון המעטה".

השופטת הבהירה כי אמנם מעסיק פרטי רשאי לנהל את עסקו כפי דרכו אך לצד זאת, עליו לדאוג לסביבת עבודה נקייה מהתעמרות ולמנוע מעובדיו חוויית עלבון והשפלה. מאחר שהחברה לא עמדה בחובה זו, השופטת חייבה אותה בפיצויים של 15 אלף שקל על ההתנכלות התעסוקתית.

לגבי הפיטורים עצמם היא דחתה את טענת ההוצאה שלפיה העזיבה נעשתה בהסכמה. "אין זאת אלא, ששיקולים זרים שבבסיסם מוגבלותה של התובעת הם שהיוו את הטעם לקבלת ההחלטה על פיטורי התובעת וכל טענות הנתבעת בהקשר זה הן ניסיון לפזר מסך עשן שלא צלח", נכתב בפסק הדין.

השופטת קבעה שההוצאה מיהרה לפטר את התובעת עקב ההחמרה במצבה מבלי שניסתה אפילו להציע פתרונות שיקלו עליה ויאפשרו לה להמשיך לעבוד למרות מגבלותיה.

"שוכנענו, כי התובעת פוטרה בשל מוגבלותה וההחמרה במצב בריאותה. חוסר הסובלנות שגילתה הנתבעת כלפי התובעת, אשר שירתה אותה שנים רבות ועשתה עבודתה על הצד הטוב ביותר, מקוממת", סיכמה השופטת זלמנוביץ גיסין את הנקודה ופסקה לתובעת את מלוא הפיצוי שדרשה ברכיב זה – 65 אלף שקל – כדי להביע את מורת הרוח מהתנהלות הנתבעת.

בהמשך פסקה לתובעת פיצויים גם על אי-עריכת שימוע תקין, פגמים בתלושי השכר והפרשי פיצויי פיטורים. בסך הכול זכתה התובעת ביותר מ-108 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט של 22 אלף שקל.