140 אלף ש' לחשמלאי שנפל מגובה 6 מטרים

היזמית "דיבון נאור כהן ייזום והנדסה" והקבלן האחראי באתר הבנייה יפצו את הנפגע משום שביהמ"ש החליט שלא סופקה לו סביבת עבודה בטוחה

עו"ד עופר לויפורסם: 08.08.18 , 16:45

בית משפט השלום ברמלה קבע לאחרונה שחשמלאי שנפל מפיגום בגובה שישה מטרים באתר בנייה יפוצה בכ-140 אלף שקל. השופטת שרון צנציפר הלפמן קבעה שיזמית הבנייה "דיבון נאור כהן ייזום והנדסה" והקבלן האחראי באתר אחראיים לנזקיו משום שלא סיפקו לו סביבת עבודה בטוחה.

האירוע התרחש באוקטובר 2017: החשמלאי עמד על פיגום באתר הבנייה באזור השרון לצורך ביצוע עבודה בממ"ד של אחת הדירות בפרויקט. בהמשך עלו שלושה פועלים נוספים על הפיגום, שקרס והחשמלאי נפל מגובה שישה מטרים. הוא הובהל לבית החולים "מאיר" בכפר סבא, שם אבחנו אצלו שברים בחוליות והוא אושפז למשך שבועיים. ביטוח לאומי הכיר בו כנפגע עבודה עם נכות אורתופדית קבועה בשיעור של 12.18% בגין התאונה.

דיני עבודה

פועלת איבדה 4 אצבעות בגלל לחץ בעבודה

עו"ד זיוה תמים

עובדת חברת האריזות "ואקו פק" נפגעה קשות בכף ידה ותפוצה בכ-1.6 מיליון שקל. ביהמ"ש מתח ביקורת על התנהלות החברה והמפעל שברשותה

פועלת איבדה 4 אצבעות בגלל לחץ בעבודה

כעבור שנתיים הגיש החשמלאי תביעת נזיקין נגד יזמית הבנייה והקבלן – שהתברר שבנה את הפיגום בעצמו ואף שימש אחראי הבטיחות באתר. ביטוח לאומי הצטרף לתביעה בדרישה שהנתבעים יחזירו לו את התגמולים ששילם ועוד ישלם לחשמלאי.

לטענת התובע, הפיגומים באתר שימשו את כל העובדים בפרויקט והוא לא יכול היה לבצע את עבודתו מבלי להשתמש בהם. לשיטתו, הקבלן התרשל בכך שלא נקט אמצעי בטיחות מתאימים, ולכן עליו לפצותו על הנזקים. לחלופין טען שהיזמית אחראית לנזקיו מאחר שהתרשלה בבחירת הקבלן, כשלה בהבטחת תנאי הבטיחות באתר ולא מנעה את התאונה.

מנגד טענו הנתבעים שהתובע חשמלאי ותיק וקבלן בעצמו, והיה עליו לבצע את העבודה באופן בטיחותי תוך שימוש ברתמה ובחבלים – בהתאם לכללי הבטיחות הידועים והמוכרים לו היטב. לפיכך, ציינו, האחריות לתאונה מוטלת אך ורק על כתפיו.

לא הדריכו

אבל השופטת שרון צנציפר הלפמן התרשמה שהנתבעים אכן לא סיפקו סביבת עבודה בטוחה. נקבע שהקבלן התרשל כשבנה את הפיגום באופן לא בטיחותי, לא בדק את תקינותו ולא הדריך את החשמלאי לפני שהתיר לו להשתמש בו. היא הוסיפה שגם היזמית התרשלה בבחירת הקבלן ובכך שלא בדקה את כישוריו לשמש ממונה בטיחות.

עם זאת, לנוכח ניסיונו המקצועי של התובע, והעובדה שלא נקט אמצעי בטיחות בעצמו, הוחלט לייחס גם לו אשם תורם לנזקיו בשיעור של 10%.

השופטת קיבלה חוות דעת מומחה שמינתה, ולפיה התובע נותר עם 12% נכות רפואית ותפקודית מהתאונה, וקבעה בהתאם כי נגרמו לו נזקים בסך כולל של 155 אלף שקל, בין היתר בגין כאב וסבל, הפסדי השתכרות והוצאות. מסכום זה הופחתו 10% בשל רשלנותו האישית של התובע, וכן נוכו תגמולי הביטוח הלאומי שכבר שולמו לו.

לכן נקבע כי הוא זכאי לתוספת פיצוי של כ-80 אלף שקל כולל שכר טרחת עו"ד והוצאות מחברת הבניה והקבלן. כמו כן, הנתבעים חויבו לשלם לביטוח הלאומי 74 אלף שקל – סכום התגמולים ששולם עד כה לתובע, בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות בסך 17,316 שקל.