מכה לעסק: פקחי מס סמויים קנו קופסת תותים בשחור

המוכרת בדוכן לא נתנה קבלה על רכישה ב-30 שקל, ופקיד השומה פסל את ספרי רישום של העסק. ערעור שהגיש הבעלים נדחה בבית המשפט

עו"ד איתי הכהןפורסם: 09.08.18 , 21:51

בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגיש בעל עסק לגידול ומכירה של תותים, שספרי רישום המס שלו נפסלו על ידי פקיד שומה כפר סבא בעקבות ביקורת של פקחים סמויים - שקנו קופסת תותים אחת מבלי שניתנה להם קבלה. השופט שמואל בורנשטין קבע שהדבר היווה עילה מספקת להחלטת פקיד השומה.

הערעור הוגש על החלטת פקיד השומה בכפר סבא, שב-2014 פסל את ספרי החשבונות של בעל הדוכן בשל "אי רישום תקבול ללא סיבה מספקת", כלומר - מכירה ב"שחור". החלטת פקיד השומה באה בעקבות ביקורת סמויה: שני מפקחי מס הכנסה קנו קופסת תותים תמורת 30 שקל (הם מסרו שטר של 50 שקל וקיבלו עודף של 20 שקל), אולם הרכישה לא נרשמה על ידי גרושתו של בעל העסק שעבדה במקום, והם לא קיבלו קבלה. שתי דקות לאחר מכן בוצעו שתי קניות אחרות שכן נרשמו. כעבור כמה דקות הזדהו השניים כפקחי רשות המסים, וכששאלו את האישה מדוע לא רשמה את הקנייה, השיבה ששכחה משום שהייתה אזעקה ברכב שלה.

ערעור

המחוזי פטר מתחמי נופש בצפון מרישיון עסק

עו"ד יובל דמול

חברת אוליב חויבה על ידי בית המשפט להוציא רישיון עסק עבור יחידות שהפעילה במושב רמות. אבל ערעור שהגישה התקבל. כיצד?

המחוזי פטר מתחמי נופש בצפון מרישיון עסק

בתום שימוע שנערך מאוחר יותר במשרדי פקיד השומה הוחלט על פסילת הספרים של העסק מהנימוקים הבאים: אי רישום תקבול בסך 30 שקל, עודף בקופה ללא הסבר, וכן משום שנמצאו ליקויים בשלוש ביקורות קודמות שבוצעו בעשר השנים האחרונות.

בערעור שהגיש טען בעל העסק שמידת הריכוז של גרושתו הושפעה מכמה גורמים, ובראשם העובדה שאזעקת הרכב שלה נשמעה – דבר שאילץ אותה ללכת למכונית ולחזור. בנוסף נטען שהמקרה התרחש כשבוע לאחר הגירושים של בני הזוג ויום לפני גיוסו של בנם ליחידה קרבית. לשיטתו של המערער, צירוף האירועים מהווה סיבה מספקת לאי רישום התקבול.

מנגד, סגנית פקיד השומה טענה בבית המשפט שמכלול הנסיבות מוביל למסקנה שהאירוע המדובר מעיד על הכלל, ולא ניתן להסתמך על ספריו של המערער, שכן אין לה "נתיב ביקורת" שיעיד על כך שכל ההכנסות נרשמו.

הכוונה פחות חשובה

השופט שמואל בורנשטין פסק כי מבחן "הסיבה המספקת" לאי הרישום הוא אובייקטיבי, והוספת יסוד סובייקטיבי תסכל את מטרת פקודת מס הכנסה – ליצור מסגרת ארגונית שתמנע שכחה, הזנחה ורשלנות. לדבריו, גם אם המחדל התרחש ברשלנות או בשכחה, ולא בכוונה להעלים מס, הדבר לא מהווה "סיבה מספקת".

בנוסף זקף השופט לחובת המערער את העובדה שלא הביא את גרושתו לעדות כדי לבסס את טיעונו בדבר האזעקה, במענה לכך שהמפקח טען שלא נשמעה אזעקה כלשהי.

"המערער לא הציג כל ראיה בדבר סדרי הניהול בעסק, ולמעשה, מדבריו שלו עצמו בעדותו עולה כי חרף זאת שלפי טענתו הוא הנחה את עובדיו לרשום כל תקבול מיד עם קבלתו, בסופו של יום, אם בשל התנאים בהם פועל העסק ואם בשל סיבות אחרות, קורה שתקבולים אינם נרשמים כדבעי", נכתב בפסק הדין.

הערעור נדחה מאחר אף שלא נמצא שבעל העסק פעל בחוסר תום לב או מתוך מטרה להעלים מס. השופט בורנשטיין הורה לפקיד השומה לקחת זאת בחשבון בהערכת השומה שהמערער יצטרך לשלם. המערער חויב בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.