מתווך ניצח בעלת דירה: הנכס נמכר בזכותי

בעלת נכס חתמה על הסכם עם מתווך, אבל הדירה נמכרה אחרי תום תקופת הבלעדיות שלו. ביהמ"ש החליט: המתווך היה "הגורם היעיל בעסקה"

עו"ד דניאל גולשהפורסם: 14.08.18 , 21:35

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מתווך נגד בעלת דירה בגבעתיים שחתמה איתו על חוזה, והורה לה לשלם לו 52,650 שקל: אף שהנכס נמכר כמה חודשים אחרי תקופת הבלעדיות שבהסכם, השופט נמרוד אשכול השתכנע שהמתווך זכאי לעמלה מאחר שהיה "הגורם היעיל בעסקה".

במאי 2014 הגיעה בעלת הדירה למשרדו של המתווך בחברת "רימקס פרימיום". הוא הסביר לה את הליך העבודה, פירט את גובה עמלת התיווך והשניים סיכמו על מחיר הדירה ועל פרטים נוספים. בסוף הפגישה הם חתמו על הסכם ובו תקופת בלעדיות של חצי שנה, שבמהלכה רק המתווך יוכל להראות את הדירה. עוד צוין כי אחרי תקופה זו, אם הדירה תימכר, התובע יהיה זכאי לתמורה אם הוא היה "הגורם היעיל בעסקה".

חוק ונדלן

בני זוג ניצלו חולת אלצהיימר כדי לגור בביתה

עו"ד אברהם (בומה) ברחד

בת 92 שוכנעה להשכיר את ביתה באזור לתשע שנים, ללא ביטחונות, תמורת 3,500 שקל בחודש. בתום הליך משפטי ארוך נקבע שההסכם מבוטל

בני זוג ניצלו חולת אלצהיימר כדי לגור בביתה

וכך אכן קרה. שמונה חודשים אחרי שהסתיימה תקופת הבלעדיות נמכרה הדירה לבנו של מתווך אחר, שהגיע אליה במסגרת "בית פתוח" שערך התובע עוד בתקופת הבלעדיות. לדברי התובע, בשלב מסוים פנה אליו אביו של הרוכש ושאל אם תקופת הבלעדיות הסתיימה. הוא ענה בחיוב ולאחר כמה שבועות סיפר לו האב שסגר את העסקה עבור בנו. הוא הגיש את התביעה משום שבעלת הדירה סירבה לשלם לו את העמלה, וטען שהוא אכן היה הגורם היעיל בעסקה.

הנתבעת טענה מנגד שמה שהוביל אותה לחתום על הסכם הבלעדיות היה לחץ של התובע, שזיהה את חולשתה על רקע גילה המבוגר. היא הדגישה שהנכס נמכר לאחר תקופת הבלעדיות ולא באמצעות התובע.

אבל השופט נמרוד אשכול הבהיר כבר בתחילה שלא מצא שהמתווך הפעיל לחץ או אמצעים פסולים על הנתבעת, והזכיר שהיא זו שניגשה למשרדו. מכאן הוא ניגש לשאלה אם התובע היה הגורם היעיל לעסקה.

ראשית צוין שאביו של הקונה הגיע לנכס באמצעות התובע, שהזמין אותו ונתן לו פרטים על הנכס. בהקשר זה צוין כי אין זה משנה אם האב הגיע בכובעו כקונה או כמתווך - כלומר אם רצה להציע את הנכס ללקוחות שלו או לבנו. העובדה המכרעת היא שההסכם נחתם עקב התעניינותו בנכס ונבע מהקשר שיצר התובע בינו לבין הדירה.

טעם נוסף להכרעה לטובת המתווך היה הדמיון המובהק בין ההצעה המקורית לבין החוזה הסופי שנחתם בין בעלת הדירה לבין הרוכש, בכל הקשור למחיר ולרצונה במחיר גבוה יותר ממחיר השוק.

השופט אשכול הזכיר שאביו של הרוכש ראה את הנכס בתוך תקופת הבלעדיות, גם אם בסופו של דבר הסכם המכר נחתם לאחריה. נפסק כי די בכך כדי להצדיק את זכאותו של התובע לדמי התיווך שלהם הוא זכאי לפי ההסכם.

לפיכך, בסיכומו של דבר השופט הורה למוכרת לשלם לתובע עמלת תיווך בסך 52,650 שקל, שהם 2% ממחיר המכירה בתוספת מע"מ. לא נפסקו הוצאות משפט.