תביעה: מכרו נכס והסתירו שהוא עומד להיהרס

רוכש של חלקה בת חצי דונם במזרח ירושלים ועליה בית גילה להפתעתו צו הריסה סופי. ביהמ"ש חייב את המוכרים לפצות אותו ב-190 אלף שקל

עו"ד רינה צ'סנובצקי בניסטיפורסם: 20.08.18 , 07:31

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של רוכש נכס בג'בל מוכאבר שבמזרח ירושלים נגד המוכר ונגד קרובי משפחתו, שהסתירו את העובדה שהמבנה שמכרו ייהרס על ידי הרשויות תוך 60 יום. השופט דוד גדעוני קבע שהנתבעים יפצו אותו בכ-190 אלף שקל.

במוקד התביעה עמדה חלקה בגודל 500 מ"ר ועליה בית מגורים. היא הוגשה נגד המוכר ונגד כמה קרובי משפחה שלו, שכל אחד מהם היה מעורב בקידום העסקה. המגעים בין הצדדים החלו ב-2012, ובפברואר 2013 חתמו הצדדים על הסכם שלפיו רכש התובע את המגרש והמבנה תמורת 820 אלף שקל. הוא כבר החל לבצע שיפוצים בבית, כשבמאי 2013 הגיעו למקום נציגי רשויות האכיפה ובסופו של דבר הרסו את הנכס בהתאם לצו הריסה.

חוק ונדלן

חוזה במחלוקת: הדירה, הסבתא וחצי מיליון ש'

עו"ד אלי אביב

אישה מבוגרת העבירה סכום כסף לזוגתו של בנה ועברה לגור איתם ועם ילדיהם. כשהצדדים הסתכסכו, ביהמ"ש נדרש לקבוע של מי הדירה

חוזה במחלוקת: הדירה, הסבתא וחצי מיליון ש'

טענתו המרכזית של הרוכש הייתה שהנתבעים הסתירו ממנו את העובדה שזמן קצר לפני הרכישה נסתם הגולל על האפשרות להכשיר את המבנה, ובהחלטה שיפוטית שניתנה שבועיים לפני החתימה נקבע שיש להרוס אותו תוך 60 יום.

הוא לא הכחיש שהמוכרים סיפרו לו שהנכס נבנה ללא היתר וניתן נגדו צו הריסה, אולם לדבריו הם אמרו לו שהם פועלים לקבלת היתר וגרמו לו לחשוב שצו ההריסה נדחה על מנת לאפשר את הכשרת הבנייה.

מנגד טענו הנתבעים שהציגו בפני הרוכש את התמונה במלואה, כולל את העובדה שהנכס עתיד להיהרס בתוך 60 ימים. לדבריהם, הוא אמר להם שהוא מעוניין בקרקע ולא במבנה עצמו.

אבל השופט דוד גדעוני הצביע בפסק הדין על חוסר עקביות וסתירות שונות בין עדויות הנתבעים, לעומת התובע שעדותו עוררה רושם מהימן. הוא לא ייחס משקל ל"אישור בכתב יד" שעליו התבססה גרסתם, ובו התובע כביכול הצהיר שהוא יודע שהמבנה ייהרס תוך 60 יום.

אישור זה אמנם נשא את חתימתו של הרוכש, אולם הנתבעים צירפו רק העתק ולא את המקור, דבר שעורר חשד שהם הוסיפו בעצמם את המשפט. "לא בא הסבר של ממש מה עלה בגורל המקור", נכתב בפסק הדין. "בחינה מדוקדקת של מסמכי ההתקשרות, ובעיקר של האישור בכתב יד, מספקת תמיכה נוספת לעדות התובע".

עוד נקבע כי הנתבעים נהגו בחוסר תום לב, שכן הם היו חייבים לגלות לתובע את המצב האמיתי. השופט גדעוני הבהיר שיש הבדל מהותי בין אפשרות תיאורטית של הריסה (שניתן אולי לדחות אותה) לבין ודאות שכך יהיה.

התביעה הוגשה על סך 706 אלף שקל, אולם השופט פסק לזכות הרוכש 190 אלף שקל בלבד על בסיס הערכת שמאי. הוא העיר כי התובע הוא שבחר שלא לבטל את ההסכם ולהותיר בידיו את החלקה, ולא הסביר מדוע שילם סכום גבוה בהרבה מהערכת השמאי. הנתבעים חויבו לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 43 אלף שקל.