תביעה: חשיפה לשמש בצבא גרמה לי לסרטן

טכנאי קשר בקבע בן 37 חלה במהלך שירותו אבל משרד הביטחון סירב להכיר באחריותו לכך. החייל הגיש ערעור לבית המשפט - וזכה

עו"ד יואב צח-וכספורסם: 26.08.18 , 20:15

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל לאחרונה ערעור שהגיש חייל בשירות קבע נגד משרד הביטחון, וקבע שמחלת הסרטן מסוג מלנומה שממנה הוא סובל נגרמה כתוצאה לחשיפה לשמש במהלך השירות הצבאי. השופט גיא שני קבע כי צה"ל לא התחשב ברגישותו של החייל לשמש, שהיא הגורם למחלתו.

המערער (37) התגייס ב-1999 ושובץ כטכנאי קשר במפקדת פיקוד העורף. לאחר שהשתחרר משירות חובה המשיך לשרת כמדריך בקבע בבית הספר להדרכה. לדבריו הוא בעל עור רגיש לחשיפה לשמש, אבל צה"ל לא סיפק לו כובע או קרם הגנה אף שתפקידו כלל שמירות מרובות בחוץ. הוא הוסיף כי גם בשירות הקבע הוא נדרש לעבוד מחוץ למשרד מפעם לפעם בהתאם לצורכי המערכת.

רפואה משפטית

עקב טיפול רשלני: איש קבע יוכר כנכה צה"ל

עו"ד שרון מאירי

נגד תחזוקה נפצע במשחק כדורסל ושבר את ידו. אולם במרפאה הצבאית הסירו לו את הגבס רק אחרי 33 יום. נקבע שהעיכוב גרם למחלת כאב כרונית

עקב טיפול רשלני: איש קבע יוכר כנכה צה"ל

במרץ 2014 הבחין החייל לראשונה בגוש בצווארו. כחודש לאחר מכן הוא כבר נותח ונמצא שהוא חולה בסרטן מסוג מלנומה. הוא פנה לקצין התגמולים וטען שלקה במחלה בעקבות חשיפה ממושכת לשמש בשירותו הצבאי. קצין התגמולים הסתמך על חוות דעת רפואית וקבע שהשירות אמנם החמיר את המחלה בשיעור של 50%, אך לא גרם להיווצרותה.

החייל התעקש וביולי 2015 ערער על ההחלטה. הוא טען שהחשיפה המשמעותית ביותר לשמש בחייו הייתה במהלך השמירות שביצע בשירותו הצבאי, וצירף חוות דעת רפואית שמאשרת זאת. לשיטתו, הצבא היה מחויב לנקוט משנה זהירות כלפיו לנוכח רגישותו לשמש.

מנגד, משרד הביטחון טען שחשיפתו של החייל לשמש נעשתה בעת שהיו קיימים אצלו גורמי סיכון נוספים דוגמת ריבוי נמשים ועור מסוג 2. לדבריו, מחקרים עדכניים רבים לא מצאו קשר בין נטייה לחלות במלנומה לבין חשיפה תעסוקתית לקרני השמש.

השופט גיא שני בחן את מאזן ההסתברויות וההערכות הרפואיות וקבע שהמערער הצליח להוכיח שהחשיפה לשמש במהלך השירות הצבאי גרמה לו לחלות במלנומה, לאחר שהבהיר כי הוכח שנדרש לבצע שמירות רבות בשעות שבהן הקרינה חזקה.

הוא הדגיש שעל הצבא לקבל חייל כמו שהוא - על מחלותיו הרדומות, נטיותיו התורשתיות והרגישויות הטבועות בו, ובמקרה שבו תנאי השירות גרמו להופעת מחלה שלא התפרצה לפני הגיוס, יש להכיר בשירות כגורם למחלה.

על כן, החלטת קצין התגמולים בוטלה ונפסק שהמחלה נגרמה כתוצאה מהשירות הצבאי באופן שמשרד הביטחון אחראי למלוא הנזקים שנגרמו למערער.

קצין התגמולים חויב בתשלום מחצית מהוצאות חוות הדעת מטעם המערער ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.