איחר בשכירות – ונדרש לפנות את המסעדה

חברה בעלת נכס במצפה רמון ביקשה לבטל את החוזה עם מפעיל פונדק במקום. אבל ביהמ"ש קבע: איחור בתשלום אינו הפרה יסודית של החוזה

עו"ד עמירם אילוןפורסם: 06.09.18 , 07:20

בית משפט השלום באשדוד דחה לאחרונה את תביעתה של חברת "י.ג.מ.ח ייזום והשקעות", שדרשה לפנות את השוכר המפעיל מסעדה שבתחנת דלק שבבעלותה במצפה רמון, בטענה שאיחר בתשלומים. השופט גיל דניאל קבע כי לא מדובר בהפרה יסודית של חוזה השכירות, ולכן אין הצדקה לבטל אותו.

החברה היא בעלת הקרקע שעליה פועלת המסעדה, המהווה למעשה מעין פונדק דרכים. את הקרקע היא רכשה ב-2012 מבעליה הקודמים. עוד לפני כן, במאי 2011 שכר הנתבע את המסעדה בחוזה לעשר שנים. עם רכישת הקרקע נכנסה התובעת בנעלי המשכיר בחוזה. בתביעה שהגישה במאי 2018 טענה החברה שהשוכר הפר את החוזה בכך שלא העביר לה המחאות עתידיות לשנת הנוכחית, שהתחילה במאי, אלא רק שילם בהעברה בנקאית על אותו חודש. משכך היא הודיעה לו על ביטול החוזה.

חוק ונדלן

בעלת נכס תפצה שוכרת כי הדירה "לא חוקית"

עו"ד טל כהן תורג'מן

אישה מבוגרת שהתגוררה בנכס ששימש כנגרייה ופוצל ליחידות דיור, הגישה תביעה נגד הבעלים. בית המשפט קבע שהיא תפוצה בכ-21 אלף שקל

בעלת נכס תפצה שוכרת כי הדירה "לא חוקית"

אולם השוכר סירב לביטול וטען שהחברה לא עומדת בהתחייבויות שונות כבעלת הנכס. לדבריו, אי-מסירת המחאות עתידיות אינה ברשימת המקרים המאפשרים לה לבטל את החוזה.

במהלך הדיון בבית המשפט הכים השוכר הסכים להעביר לחברה המחאות לכל השנה בתנאי שהיא לא תשתמש בהן לצרכים אחרים, למשל לגביית תשלומים אחרים שהיא דורשת ממנו בגין שימוש בשטח נוסף מעבר לשטח המושכר. אלא שגם לאחר מכן המשיכה החברה לדרוש את פינוי הנכס. היא טענה שהיא זכאית לבטל את החוזה אף שהשוכר תיקן את ההפרה, מאחר שעשה זאת רק לאחר שכבר ניתנה ארכה ונמסרה הודעת ביטול.

אולם השופט גיל דניאל קבע כי "עיון בהוראות חוזה השכירות מעלה, כי איחור במסירת ההמחאות העתידיות אינו מהווה הפרה יסודית. מכל מקום, בשלב זה, כאשר הנתבע העביר את מלוא ההמחאות העתידיות לשנת השכירות הנוכחית, הרי שלא יהיה זה נכון, ראוי וצודק לאפשר ביטול חוזה השכירות בטענה להפרתו היסודית".

הוא התרשם שהשוכר אכן חשש ממסירת ההמחאות העתידיות לידי החברה, וזאת לנוכח מערכת יחסים עכורה וחוסר אמון בין הצדדים. אך בשלב זה, אחרי שכבר העביר אותן, קבע השופט כי התעקשותה של החברה על ביטול החוזה מהווה עמידה בחוסר תום לב על זכות חוזית.

"הרושם המתקבל הוא כי התובעת מנסה להיאחז בכל הפרה, קלה או חמורה, אשר יכולה היא להצביע עליה, ככלי להגיע לתוצאה המבוקשת על ידיה בדבר פינוי המושכר על ידי הנתבע", כתב בפסק הדין.

השופט דניאל הסביר שאת עוצמת ההפרה יש לבחון רק בהקשר של מכלול הנסיבות, כולל העובדה שמדובר בחוזה ארוך טווח, מה גם שמדובר באיחור שאינו כה משמעותי.

בסיכומו של דבר, נדחתה התביעה ונקבע כי "בשעה שהנתבע העביר את ההמחאות העתידיות לידי התובעת למלוא שנת השכירות הנוכחית, במקביל לתשלום דמי השכירות במלואם, הרי שאין מקום להורות על ביטול חוזה השכירות ועל פינוי המושכר".