הסכם הגג ביהוד עלה על שרטון
חריקות נוספות בהסכמי הגג? אישור הסכם הגג לעיר יהוד נתקע ברגע האחרון, לאחר שחבר המועצה וראש העירייה לשעבר המתמודד בבחירות הקרובות, יוסי בן דוד, הצליח לגבש רוב נגדו במועצה. "התוכנית תרסק את קופת העיר", אמר בראיון לאולפן ynet. ראש עיריית יהוד: "התנגדות פוליטית"
פוליטיקה מקומית או חריקות נוספות בהסכמי הגג? הסכם הגג שגובש לעיר יהוד נתקע ברגע האחרון, ערב מועד אישורו הסופי בישיבת מועצה שתוכננה להתקיים אתמול (א'). כך נודע ל-ynet.
הסכם גג שני בקריית גת לבניית כ-7,100 דירות
הסכם גג לשדרות: מספר הדירות יוכפל עד 2019
הישיבה בוטלה לאחר שחבר המועצה וראש העירייה לשעבר, יוסי בן דוד, ששב ומתמודד בבחירות הקרובות, גייס נגד ההסכם רוב של 9 חברי מועצה מתוך 15.
ההסכם אמור לכלול התחייבות של העירייה לבנות 13 אלף יחידות דיור וכן משרדים, מסחר ותעסוקה בהיקף של 300 אלף מ"ר, בתמורה למימון פיתוח התשתיות בהיקף של 800 מיליון שקל. אולם לטענת בן דוד, תוספת של אלפי יחידות דיור חדשות עלולה להביא את העיר לפשיטת רגל.
"תוכנית הסכמי הגג תרסק את קופתה של העיר", אמר בריאיון לאולפן ynet. "יהוד תיהפך להיות עיר ענייה, מרודה וצפופה".
בין השאר הוא טוען, כי מימוש ההסכם יעמיס 250 מיליון שקל על תקציב העירייה הקיים, לעומת הכנסות של 60 מיליון שקל מתשלומי ארנונה, דבר שיגרור גירעון ופגיעה בשירותים העירוניים. "הסכם הגג יהפוך את יהוד לעיר כושלת ופושטת רגל", הוסיף בשיחה עם ynet.
"המשמעות המיידית היא צפיפות בלתי נסבלת בעיר וחומות בטון, שיקיפו אותנו מכל עבר", הוסיף. הגרעון שיווצר ויגדל בכל שנה יפגע אנושות בתקציב העירייה וימוטט את השירות העירוני, חינוך, פיתוח, רווחה, ניקיון, ובכל היבט עירוני למעשה".
בן דוד סבור, כי הדרך הנכונה לקדם את פיתוח העיר היא באמצעות מימוש תוכניות אותן יזם עוד בתקופת כהונתו כראש העירייה - התחדשות עירונית במסגרת פינוי בינוי במרכז יהוד לבניית 4,300 יחידות דיור, והקמתו של אזור המסחר והתעשייה, שיאפשר להגדיל את הכנסות העירייה.
אל מול טענות אלו, גורם בעירייה מסר ל-ynet, כי "אני מציע לכל הגורמים בעלי האינטרסים הפוליטיים להניח את השיקולים הזרים בצד ולתמוך בתושבי העיר הוותיקה שצמאים לשינוי, שינוי שהוא הכרח קיומי עבורם. הסכם הגג הוא הדרך היחידה לאפשר לתושבים שלנו את רמת החיים המגיעה להם ולהפוך את יהוד-מונוסון לעיר מובילה בלב מדינת ישראל".
עתידם של הסכמי הגג בסימן שאלה
עד כה נחתמו הסכמי גג לבניית כ-300 אלף יחידות דיור מול שורה של רשויות מקומיות ברחבי הארץ. הסכמים אלו, המהווים אחד מנדבכי תוכניות הענק של הממשלה להאצת הבנייה, נועדו להבטיח כי הרשויות המקומיות ייבנו שכונות ענק בתחומן, בתמורה למימון המדינה את הקמת התשתיות ומבני הציבור.
אולם יהוד לא לבד. דו"ח בנק ישראל לשנת 2017, שפורסם בחודש מרץ השנה, קבע כי עתידם של הסכמי הגג נמצא בסימן שאלה בחלק ניכר מהרשויות המקומיות שחתמו עליהם. כך למשל, לגבי הרשויות באר יעקב, אופקים, נתיבות, דימונה, טירת כרמל, שדרות, יבנה, אילת ועכו, שההסכמים עימן לכל הפחות יכפילו את אוכלוסייתן.
"אף על פי שההסכמים יישומו בהדרגה, סביר להניח שרשויות אלו יתקשו לקלוט תוספת אוכלוסייה כה משמעותית ללא סיוע ממשלתי", נכתב לגביהן בדו"ח. "שכן מצבן הפיננסי אינו איתן כבר היום: שש מהן נמצאות בתוכניות הבראה או התייעלות ורק אחת נחשבת ליציבה, ובחלקן הארנונה העסקית תוספת נתח קטן במיוחד בגביית הארנונה".
עוד צוין בדו"ח, כי "דווקא עם רשויות חלשות נחתמו הסכמים נרחבים, אף על פי שכבר כיום הן מתקשות לספק שירותים עירוניים באיכות גבוהה. סביר להניח, כי כדי שההסכמים יתממשו, תידרש הגדלת חלקה של הממשלה במימון השירותים העירוניים (באמצעות מענקי איזון) או הגדלת תשלומי הארנונה. אולם אין זה ברור אם ההסכמים עם הרשויות החלשות אכן יתממשו שכן ייתכן כי לא יווצר ביקוש לדירות בהן".
"מחסלים את הארץ"
אל מול תוכניות הבנייה המאסיביות התעוררו מחאות רבות של תושבים בשורה של ערים, שמבקשים לעצור את מימושן. דני מורגנשטרן, יועץ סביבתי ויו"ר ועדת הביקורת של איגוד המתכננים, הגדיר בדיון באולפן ynet את יעדי הממשלה להאצת הבנייה כ"תוכנית מטורפת". "מטה הדיור יצא עם פצצה שנקראת 2.4 מיליון יחידות דיור עד שנת 2040, זה מטורף", אמר.
"הוותמ"ל וכל הוועדות שעוקפות את חוק התיכנון והבנייה, כבר הוציאו מאות רבות של אלפי יחידות דיור מתוכננות, זמינות מבחינת תכנון, ולא בונים", הוסיף. "למה לא בונים? הרי יש מחסור. הרי מאז ההפגנות הגדולות של 2011 יש כאוס במדינה, יש מחסור בדיור. אבל מסתבר שאין מחסור בדיור, הכאוס הוא מכוון. אנחנו מחסלים את הארץ".
טענות המוחים נגד התוכניות נעות מתכנון חפוז, שאינו לוקח בחשבון בעיות תשתיות ותחבורה, ועד לאובדן שטחים פתוחים במקום ציפוף מרכזי הערים באמצעות התחדשות עירונית. בכתבה שנפרסם מחר, לרגל יום הכיפורים, נסקור מספר דוגמאות למאבקים שכאלו.
ראש עיריית יהוד: הזדמנות לשדרוג העיר
יעלה מקליס, ראש עיריית יהוד מונוסון, מסרה בתגובה: "עיריית יהוד מונוסון בראשותי ניהלה משא ומתן שהשיג ליהוד מונוסון הסכם גג היסטורי ופורץ דרך המעניק לעיר תקציב פיתוח של יותר מ-2 מיליארד שקל. זו תהיה הזדמנות לשקם גם את מרכז העיר ההיסטורי שתושביה מחכים לזה עשרות שנים.
"כמו כן, במסגרת תוכנית מחיר למשתכן ישווקו לבני העיר תחילה מאות יחידות דיור. לבסוף, תקציבי הפיתוח יאפשרו פיתוח אזורי תעסוקה ויקדמו את יהוד מונוסון להיות אחת הערים המובילות בישראל.
"ההתנגדות הפוליטית להסכם הגג היא התנגדות של לפני בחירות. לא אתן לאף אחד להמשיך ולהרוס את העיר. אמשיך לדאוג לפיתוחה של העיר, ביושר ועם חזון מגובש גם בחמש השנים הבאות".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "הסכמי הגג הם מתכונת מוצלחת מאוד לשיווק עשרות אלפי יחידות בכל רחבי הארץ תוך שיתוף פעולה טוב עם הרשויות המקומיות. לולא הסכמי הגג שמבטיחים את מעורבות הממשלה כבר מהשלב הראשון של השיווק והפיתוח, לא היינו יכולים להגיע להיקפי השיווק המרשימים של השנים האחרונות תוך הירתמות מלאה של הרשויות המקומיות.
"כל ההסכמים שנחתמו יצאו לפועל ובחלקם כבר מתגוררים לא מעט תושבים. צפויה חתימה על הסכמי גג נוספים על פי תוכנית עבודה מתוכננת ומאושרת ועל פי ההסכמות עם הרשויות המקומיות. הסכם הגג ביהוד נתקל בקשיים במסגרת דיוני מועצת העיר, ההסכמות בינינו לבין העירייה, עומדות בעינן ואנו מאמינים שההסכם יאושר בעתיד הקרוב".
לפנייה לכתב/ת 
